ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן אלגרה
עם זאת, למתן שם לתינוק חדש במשפחה יש מקום חשוב במסורת היהודית. האשכנזים נוהגים לקרוא לתינוקות על שם קרובי משפחה שהלכו לעולמים או על שם גדולי תורה. אצל רבים מבני עדות המזרח מקובל לקרוא לילדים על שם הסבא, הסבתא או קרובי משפחה חשובים אחרים בעודם בחיים. בשני המקרים למתן השם לילד נלווה מטען רגשי גדול.
במהלך הקריירה הרבנית שלי הייתי עד לוויכוחים משפחתיים מרים שהתנהלו בזמן הברית, כשילד נקרא על שם סבא אחד ולא על שם האחר. בגלל אירועים כאלה, שאינם נדירים, לדאבון הלב, ידוע לי על מקרה שבו רב חסידי גדול הורה למשפחתו שלא לקרוא לשום ילד במשפחה על שמו במשך שלושה דורות לפחות, כדי שלא לגרום לסכסוכים במשפחה. אני זכיתי לראות את הדור הרביעי שלו שבו השם הזה הופיע ושוב ושוב.
מכל מקום, לאנשים חשוב מאוד להנציח את שמות ההורים או הסבא והסבתא במשפחה. זה יוצר תחושת רציפות ואפילו מעניק מידה של אלמוות למבנה המשפחתי ולרגשות המשפחה. זאת תזכורת מתמדת להישרדות היהודית למרות כל הקשיים, לעברנו שמלווה אותנו תמיד ולקשר ההדוק בין כל דורות היהודים. לכן יש בשם הרבה יותר ממה שנראה לעין או נשמע לאוזן.
כל זה עלה בדעתי באחרונה כשהנינה החדשה שלי נקראה על שם סבתא-רבה שלה שהלכה לעולמה. על אף שיש לי נכדים ונינים אחרים שנקראו על שם הוריי המנוחים, הרגשתי שהשם הזה ניתן מתוך רגש עמוק יותר מהשמות האחרים. מצאתי בזה נחמה גדולה ותחושה עזה של סגירת מעגל הציפה אותי.
חשיבות השמות בחיים היהודיים הפכה בשבילי במפתיע לעניין ממשי מאוד ואישי מאוד. למדתי שאין אדם מכיר את עצמו באמת ובתמים אלא כשהוא מתמודד עם הדברים במציאות. תמיד חשבתי שאני לא חלק ממשחק השמות. טעיתי.
אחד הדברים שאפיינו את החלוצים הראשונים בארץ-ישראל היה נטישת המנהג לקרוא לילדיהם בשמות קרובי משפחה שהלכו לעולמם. הם העדיפו לבחור בשמות תנ"כיים או בשמות עבריים שמתארים פרחים, פירות, רגשות וכדומה. זאת, במידה רבה, האופנה גם היום. הם התנתקו לגמרי מהמסורת ומהמנהגים, ושלא יהיה ספק בלבכם, החלוצים הראשונים היו נחושים בדעתם להיפטר מכל זכר למסורת יהודית, ולכן השמות התנ"כיים החדשים כללו שמות של רשעים, עובדי אלילים ואנשים אחרים שהיהדות דחתה אותם כדוגמאות לחיקוי לדורות הבאים. אבותיהם היו מזדעזעים לגלות שצאצאים נושאים שמות כמו עומרי, נמרוד, אבויה, שימי, ירבעם ועוד.
אך הזמנים השתנו ואיתם השמות. שמות ביידיש שהיו נפוצים מאוד במזרח אירופה הולכים ונעלמים אפילו בחוגים דתיים ביותר. הם הורדו בדרגה למעמד של שמות נוספים שכמעט לא נעשה בהם שימוש בחיי היומיום. המגמה של צמצום השימוש בשמות ביידיש רווחת כיום בכל העולם היהודי ולא רק בישראל. אני משער שכאשר יהדות מזרח אירופה תישכח מן הלב, למרות כל אירועי ההנצחה לשואה, גם השמות האלה יעברו מן העולם. כך קרה גם לשמות של יהודי בבל וחכמי התלמוד כמו אביי, רבא, רב פפא ואחרים. כולם נעלמו מהחיים היהודיים היום. אם שמות כאלה כבר עברו מן העולם, לשמות ביידיש, ולא משנה כמה היו נפוצים בעבר, צפוי גורל דומה.
השמות העבריים של התנאים במשנה, שהיו בעיקרם שמות עבריים, שרדו יפה עד ימינו. שמות יווניים ורומאיים שהיו נפוצים בתקופת בית שני בקרב היהודים גם הם נעלמו כמעט לגמרי. בחברה היהודית היום שמות אנגליים, צרפתיים, ספרדיים ורוסיים תופסים את מקומם. אפשר כמעט לעקוב אחרי אירועים בהיסטוריה היהודית לפי השמות שנשאו היהודים בתקופות השונות ובמקומות השונים. השמות חשובים ליהודים, אם כך. הם מספרים את סיפורנו ומגלים את עברנו ואת שאיפותינו לעתיד.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
בריאת העולם בפרשת לך לך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
קשה עליי פרידתכם
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
אוצרות בלב הים
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
