ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
התובע שימש כר"מ בישיבתו של הנתבע במשך ארבע שנים וחצי. באמצע זמן חורף פוטר התובע.
התביעה : התובע תובע פיצויי פיטורין על חמש שנות עבודה, וכן משכורת עד תום שנת הלימודים.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שהתובע איחר מספר פעמים. אמנם, מדובר באיחורים קטנים יחסית, אבל הם תכופים ויש להם השפעה חינוכית שלילית. נוסף על כך, התובע היכה תלמיד, זאת בניגוד למקובל כיום.
פסק הדין : בית הדין חייב את הנתבע לשלם את פיצויי הפיטורין. לגבי המשכורת עד תום שנת הלימודים נחלקו הדיינים. דעת הרוב היתה שלא לחייב.
הנימוקים: בית הדין מכיר בצורך לשלם פיצויי פיטורין בתורת מנהג, ולכן יש מקום לדון בתביעת התובע לקבלם. בית הדין קבע, שעל פי הנוהג, אין העובד מפסיד את פיצויי הפיטורין גם אם פוטר מסיבות מוצדקות, אלא אם כן העובד הורשע בפלילים.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
101 - התחייבות מוטעית מכח חתימה על הסכם
102 - פיטורין עקב איחורים
103 - מעמדו של חוזה שהופר
טען עוד
לגבי האיחורים, לדעת אחד הדיינים איחורים אינם עילה לפיטורין. אותו דיין ציין שכך מבואר בדברי האגרות משה (יורה דעה חלק א סי' קלח), שכתב שאף על פי שאסור למלמד לאחר, אם איחר, אין זו עילה לפיטוריו.
לעומת זאת, לדעת דיין אחר, התובע הודה שאיחר בגלל שמשכורתו אינה גבוהה מספיק, ולכן אינו רואה לעצמו חובה להתאמץ כדי להגיע בזמן. בוודאי שדברים אלו משקפים זלזול בהוראת התורה, דבר שהתלמידים הרגישו אותו גם כן. ואמנם, אין זו סיבה למניעת פיצויי פיטורין כאמור לעיל, אבל זו עילה סבירה לפיטורין.
לגבי שאלת המשכורת עד תום שנת הלימודים, נחלקו הדיינים.
בית הדין ציין, שישנו מנהג לגבי מורים, שמשלמים להם את שכרם עד תום שנת הלימודים, משום הקושי להשיג עבודה באמצע השנה. נוסף על כך, נראה שיש בדבר גם חיוב מן הדין. משני נימוקים:
1. בשו"ת הרא"ש (כלל קד סי' ד) כתב:
מי ששכר לבנו ללמדו שנה, ובתוך השנה מצא טוב ממנו... כיון ששכרו לזמן קצוב והתחיל במלאכתו, אינו יכול להוציא מתחת ידו תוך זמנו אם אינו פושע במלאכתו.
ובפתחי תשובה (חושן משפט סי' שלג סק"י) כתב:
ונוהגים עכשיו שבכל תחילת זמן רשות לבעל הבית לחזור, בימי החורף עד ראש חודש חשון ובקיץ עד ראש חודש אייר.
והוא הדין בנדון דידן.
2. בשו"ת דובב מישרים (חלק ג סי' לח) כתב, שראש ישיבה הרי הוא כשררה ואינו עניין פרטי, ולכן אין מסלקים ראש ישיבה אלא בפשיעה גמורה. כדברים אלו כתב גם הרב שלמה טנא (פד"ר חלק ח עמ' קכט), וכן כותבים פוסקים נוספים.
לדעת הדיין הראשון שהבאנו לעיל, היות שהפיטורין לא היו מסיבה טובה, ברור שצריך לשלם לתובע את משכורתו עד סוף זמן חורף. לעומת זאת, לדעת שני הדיינים האחרים, היות שהפיטורין היו מסיבה טובה, אין צורך לשלם עד סוף הזמן.
דעת הדיין השלישי היתה שאין לשלם שכר נוסף במקרה זה.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לבדוק את החמץ שבלב
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
