ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
התורה שבכתב מקדישה כארבע פרשיות מסביב לכל ההתרחשויות האלו, גם המהר"ל חיבר ספר שלם בשם גבורות ה' על כל הנושא הגדול והמקיף הזה. כל המעשים והפעולות שקדמו ליציאת מצרים והתלוו אליה בהמשך, יש בהם כדי ללמד אותנו להתבונן בגילוי ההשגחה האלוקית בכל הפרטים ופרטי הפרטים. דומה שבדורנו אנו, ובייחוד בתקופה קשה עלינו להתבונן - מה ההשגחה האלוקית רוצה מאתנו, באיזה מקום אנו צריכים להתחזק באמונה ובטחון וכיצד נגיע למודעות זו. הבה ונתבונן באחד המאורעות שקדמו ליציאת מצריים, ונלמד ממנו תשובה לאחת הקושיות האמוניות הנפוצות בדורנו:
בסוף פרשת שמות, התורה מספרת לנו שמשה רבנו בא בטענה כלפי מעלה: "למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני"? משה בא כאן בתלונה - אם לא הגיע זמן הגאולה למה נשלחתי, ולא זו בלבד ששליחותי לא השיגה את מטרתה היא עוד גרמה להכבדת עול השעבוד?
המפרשים אומרים, שהתשובה לקושייתו של משה היא שה' הכביד את עול השעבוד על ישראל, מפני שעדיין לא התגלתה בהם מסירות נפש למען גאולתם. בתוכנית המקורית, מסירות הנפש על הגאולה הייתה צריכה להופיע בדרך נעימה - זקני ישראל היו אמורים להופיע בפני פרעה יחד עם משה ואהרון ולדרוש במפגיע: "שלח את עמי ויעבדוני", אך הם חששו ונשמטו אחד אחד, וממילא לא הייתה לישראל זכות של מסירות נפש כדי שיוכלו להיגאל. נמצא, שההכבדה הייתה כתחליף לאי זכאותם של ישראל להיגאל וכעת לאחר שהגויים הרשיעו נתאפשרה הגאולה.
כיוצא בדבר בדורנו. אנו מאמינים שאנו נמצאים באתחלתא דגאולה. אולם לצערנו מתלווים לגאולה זו קשיים וייסורים קשים. לפיכך, ישנם אנשים שטוענים - איך ייתכן שזו הגאולה שציפינו לה? עד שבאים לשלול את כל המהלך כולו. אולם מי שמאמין בהשגחת השם על עמו, יודע שלכלל ישראל לא קורים "מקרים", ולכן ברור לו שמצד ההשגחה העליונה הייתה עת רצון להשיב נידחי ישראל ולכונן מלכות ישראל בארץ, אלא שמפני החולשות הגדולות שהיו אצל חלקים מעמנו נוצר עיכוב במהלך כלו והתגברו הייסורים מצד הגויים כולם.
אולם אנו מאמינים, שלא ייטוש השם עמו ונחלתו, וכל העיכובים הם תופעות זמניות חולפות הנובעות מתוך חולשת בני עמינו. הייסורים נועדו לפתוח את העיניים, עד שהעם יבין שפדות נפשנו וגאולתנו השלמה תלויה אך ורק במידת שובנו למקורות הנצח, לתורה שניתנה לנו בסיני ואנו מצווים ליישם אותה באורחות חיינו הפרטיים והציבוריים גם יחד.
אני רוצה לאחל לכל אחינו ואחיותינו, שנזכה כולנו לחוג את חג חירותנו מתוך רווחה ונחת ובעיקר מתוך שמחה אמיתית, עד שנזכה לראות עין בעין בשוב השם את שבותנו למלא מרחבי ארצנו כולה. חג שמח וכשר לכל בית ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
