ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עם ישראל
בננו בן כ-16, גדל עם כל הילדים בשמחה, מתוך חינוך ליראת שמים והקפדה על מצוות. בתקופה האחרונה, חל בו ממש מהפך. בתחילה התרועע עם חברים בני גילו, יצא איתם בשעות הערב, וחזר מאוחר בלילה מבלי להסביר. היום אנו ממש כואבים את מצבו. הוא החליט שאינו שומר מצוות, הוריד את הכיפה וכמובן לא מתפלל וכדומה. עם זאת, הוא לא מבליט את נוכחותו בבית ולא עושה דברים בהפגנתיות נגדנו ונגד התורה. השאלה של אשתי ושלי היא: האם לנסות להרחיק או לקרב?
תשובה: לפי הצגת התמונה בשאלתך, נראה שהבן ביסודו הוא חיובי, לא עושה "דוקא" אלא כנראה נגרר על ידי חברים לא טובים. אכן, מצינו במסילת ישרים, תחילת פרק ה' מבאר שיש שלושה דברים המרחיקים אותנו למקומות שליליים: הטיפול והטרדה העולמית, השחוק והלצון והחברה הרעה. שני האחרונים קשורים זה בזה מפני שחברה רעה גורמת לנו לעסוק בנושאים שיש בהם קלות דעת, בדומה לליצנות ו"צחוקים" כפי שמקובל לקרוא לכך. קשה לשכנע נער בגיל ההתבגרות לנטוש את החברה השלילית עמה הוא מחובר, מפני שהוא חש שמנתקים אותו ממוקד גדול של חייו. באופן עקרוני, אכן, חיים החברה הינם בריאים וטובים, "לא טוב היות האדם לבדו". חברים מוסיפים רוחב גדול, מיגוון של דעות וכדומה. אלא שזה מתקיים בחברה טובה, כדברי רבי יהושע, (אבות ב' י"ג): "איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם: רבי יהושע אומר, חבר טוב". אם כן, התחברותו של הבן לחברה בכלל, היא חיובית. אלא שאם החברה היא חברה רעה, היא מסיטה אותה למקומות אליהם הגיע.
ולשאלתכם, כיצד לנהוג בו?
בהגדה של פסח אנו קוראים על הבן הרשע, השואל (שמות י"ב): "מה העבודה הזאת לכם"? בתורה עצמה אנו מוצאים תשובה מצוינת לבן זה: "ואמרתם: שבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים, בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל". תמיהה גדולה על בעל ההגדה, מדוע הוא משיב לבן הרשע תשובה כה קשה: לפי שהוציא עצמו מן הכלל, כפר בעיקר. אף אתה הכהה את שיניו ואמור לו: בעבור זה עשה ה' לי, לי ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל. תשובה זו נלקחה מהכתוב על הבן שאינו יודע לשאול, ומה עניינה אצל הרשע? נראה, שיש שני סוגים בנים רשעים: רשע לתיאבון ורשע להכעיס. יש רשע, הנמשך אחר הנאות העולם, או אחרי חברה רעה, ומתוך כך פורש מדרכה של תורה. עליו דיברה התורה, ולימדה אותנו להסביר לו תשובה נוחה ומוסברת שעיקרה הוא: "אתה בחרתנו מכל העמים!" כאשר הקב"ה הכה את מצרים ובאותה שעה פסח על בתי בני ישראל, בנגפו את מצרים, ואת בתינו הציל, זו התגלות ממשית של בחירת עם ישראל והבדלתו מן העמים. התשובה למי שעובר מתוך נפילה לתאוות היא, התחברות עם השליחות של ישראל בעולם. לאומות העולם אין רע אם יימשכו במידת מה אחרי תאוותיהם. אך לישראל, הדבר מזיק ופוגם בשליחות האלוקית. אחרת היא התשובה לרשע להכעיס, זהו אותו רשע, הפורש מן הכלל ושואל מה העבודה הזאת לכם, ולא לו. וכדברי הרמב"ם (אבל ,א', י') על הפורש מדרכי ציבור, שאין מתאבלים עליו. רשע זה יש להכהות את שיניו כדברי בעל ההגדה, להרחיקו ולהתרחק ממנו.
אם נחזור אליכם, בנכם אינו עושה להכעיס, אלא לתיאבון. חברו אותו להסטוריה הישראלית, דברו במשפחה על יד ה' המלווה אותנו, החל מיציאת מצרים ועד לימינו אלה ממש. הראו לו, שהקב"ה הולך עמנו יד ביד, גם בגלויות הקשות וכמובן בגאולות אשר במהלך השנים. המשיכו להתייחס אליו כאל בן לעם ישראל, ומתוך אהבה יסורו התאוות, ויחזור הבן אל שולחנכם.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
29 - יסודות בחינוך
30 - אחד רשע
31 - קדימה, המפתחות בפנים
טען עוד
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך ללמוד אמונה?
אחדות זו מעבדה של בירורים
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
