בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • יום הזכרון
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד

גאולה אלוקית וגאולה אנושית

יש במיתת צדיקים שמכפרת הרבה רעיונות. נביא בקיצור מקצת מהם ונזכיר כיצד רעיונות אלו באים לידי ביטוי בנהרגים על קידוש השם במלחמתנו כנגד הגויים.

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

יום הזיכרון תשס"ב
7 דק' קריאה
א. יגדל המספד
הנביא מדבר על כך שבתהליך הגאולה יסתלקו נשמות קדושות שבסילוקם יעשה הספד ציבורי גדול. הסילוק שלהם לא יחשב כסילוק של נשמה פרטית המסתלקת מן העולם, אלא כסילוק שנוגע לכל האומה:
ספר זכריה פרק יב
(י) וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל הַבְּכוֹר:
(יא) בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן:

אבן עזרא על זכריה פרק יב פסוק י
"טרם זה תעבור עליהם בתחלה צרה כי משיח בן יוסף יהרג אז יכעס השם וישמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם וזהו והביטו אלי אז יביטו כל הגוים אלי לראות מה אעשה לאלה אשר דקרו משיח בן יוסף".
האבן עזרא מסביר בעקבות חז"ל במסכת סוכה שבמהלך גאולתנו יהיו שני משיחים. בתחילה משיח בן יוסף ואחר כך משיח בן דוד. משיח בן יוסף יהרג במלחמה ובמאבק עם הגויים. ואחר כך יבוא משיח בן דוד שהוא לא יהרג. אם כן כאן בפרק מדובר על אלו שנהרגים במאבק עם הגויים.

על כך אומר האור-החיים שמיתת משיח בן יוסף היא בשביל לכפר על כל הדור:
"ואמר ושחט כאן רמז להריגת משיח בן אפרים במאמרו יתברך, אל כלי חרס על מים חיים, פירוש בשביל כפרת העם פדיון נפשם" (יקרא פרק יד פסוק ט).
אור החיים רואה במיתת משיח בן יוסף בחינה של מיתת צדיקים מכפרת. מיתת צדיקים מכפרת הינה התבוננות שנכונה בכל מהלך הדורות ואינה מיוחדת לדור הגאולה. אולם יש דברים שבמיוחד באים לידי ביטוי במיתת צדיקים בדור של משיח.

כלי יקר על במדבר פרק כ פסוק ב
"ורבותינו ז"ל (מו"ק כח.) אמרו שנסמכה מיתתה לפר' פרה לומר לך מה הקרבנות מכפרים אף מיתת הצדיקים מכפרת, ולמה נסמכה דווקא לפרה כי באמת אינה קרבן רק מה שמצינו שקראה הכתוב חטאת, (במדבר יט ט) אבל העיקר הוא כשם שהפרה באה לקנח צואת בנה כך הצדקת אם כל חי במיתתה מקנחת צואת תולדותיה".
וסמיכות זו מביאים המדרשים בד' מקומות: א. סמיכות מיתת בני אהרן ליום הכיפורים המכפר (ויקרא טז א). ב. סמיכות מרים לפרה. ג. סמיכת מיתת אהרן לבגדי כהונה המכפרים (במדבר כ כח) כמו שדרשו חז"ל (מועד קטן כח.). ד. סמך מיתת אהרן לשבירת הלוחות (דברים י ב-י).

יש במיתת צדיקים שמכפרת הרבה רעיונות. נביא בקיצור מקצת מהם ונזכיר כיצד רעיונות אלו באים לידי ביטוי בנהרגים על קידוש השם במלחמתנו כנגד הגויים:
1. המיתה מכפרת כדבר סגולי. יהודי שנהרג משום היותו יהודי זוהי הופעה של קידוש השם. ה' הוא מציאות עצמית שיש בה סגולה לקרבת ה' וממילא לכפרה. זה נרמז בסמיכות לפרה אדומה שבאה לטהר את המפגש עם החומר והינה חוק ללא טעם.
2. המיתה מכפרת משום שהיא מחברת בין אנשים ויוצרת אהבה וחיבה בכדי לחזק אחד את השני בהתמודדות עם האבידה. במיתת חיילים האומה כורתת ברית דמים סביב מסירות הנפש שלהם. זה נרמז בסמיכות ליום הכיפור שהינו יום של אהבה ומסירות למען עבודת ה'.
3. המיתה מכפרת משום שהיא מעוררת לתשובה. כל הסתלקות של דמות מיוחדת מעוררת לתשובה. כך גם בכל מיתה של אדם הצעיר לימים הסביבה מתעוררת לתשובה ומנסה להמשיך את מעלותיו של הצדיק שנסתלק מהעולם. זה נרמז בסמיכות לבגדי כהונה שמרמזים על התלבשות במידות ומעשים טובים.
4. המיתה מכפרת משום שבהסתלקותם אלו שנשארים יכולים לבוא לידי ביטוי בצורה גדולה יותר. הצדיק בפעולותיו מאפיל על אחרים. בהסתלקותו נוצר חלל שרבים נרתמים למלא אותו. בסילוק חיילים במלחמה נבנית ציפייה לגאולה ורצון עז להשלמתה. זה נרמז בסמיכות לשבירת הלוחות שמתוך השבירה נולדה תשוקה בעם ישראל, התשוקה לבניית המשכן.

מוסיף אור החיים דבר שהינו יחודי למיתת משיח בן יוסף:
גם באמצעות דבר זה ילבש ה' בגדי נקם היפך מידת רחמיו ויעשה כלה לגוים המריעים.
בכל הגלות הגויים עשו רעות לישראל ולא קיבלו כמעשיהם. על ידי מיתת משיח בן יוסף יתעורר הקב"ה לנקום מאת הגויים על רשעותם ויביא את הגאולה למען שמו. לאחר אלפיים שנה שהגויים עינו אותנו אנו מבקשים מהם שלא יפריעו לגאולתנו. על מלחמתם בנו בעת הגאולה יוצא ה' ונלחם בגויים ההם [אור החיים על ויקרא פרק יד פסוק ט].

הצורך במיתת צדיקים בזמן הגאולה הולך ומצטמצם ואנו מתפללים שהמשך גאולתנו תהיה שלא מתוך מיתת צדיקים.
אור החיים על ויקרא פרק יד פסוק ט
"ותמצא שכתב האר"י ז"ל (עץ חיים שער העמידה פרק י"ט ד"ה תשכון) שצריך לכוון בתפלה הקבועה להתפלל על זה הצדיק שלא ימות, פירוש כי באמצעות התפלה יתרבה זכותו ויעמוד חי ותבוטל גזירת מות ממנו".

הרד"ק מסביר את הפסוק על התקופה שבה המציאות של מיתת צדיקים יהיה מאורע יוצא דופן.
רד"ק על זכריה פרק יב פסוק י
"אחר כך אמר שאם יזדמן שידקרו אחד מהם במלחמה ואפילו הדיוט שבהם תימה גדולה יהיה להם היאך יהיה דבר זה ויחשבו אותו שהוא תחלת ירידה והכנעה נגד אויביהם כמו שעשה יהושע כאשר הכו אנשי העי מישראל שלשים וששה איש אמר אהה ה' ואמר מה אומר אחרי אשר הפך ישראל עורף לפני אויביו כן יהיה עניינם עתה אם יראו שידקרו מהם אפילו אחד יתמהו והביטו אלי את אשר דקרו בעבור שדקרו וספדו עליו כאדם שאין לו אלא בן אחד וימות או כאדם שימות בכורו".
הרד"ק עומד על כך שבזמן הגלות או בתחילת זמן הגאולה כשיהרגו יהודים על קידוש השם זה לא יעשה רושם עז על כל האומה. אולם ככל שהגאולה הולכת מתקדמת המציאות של הריגה על קידוש השם תהיה תופעה חריגה עד כדי כך שאם יקרה מקרה של סילוק נשמות זה יעשה רושם עז על כל הסביבה. לכן הפסוק מתאר את הכאב הנורא שיהיה קשור לכך שבאופן כללי נהיה בתקופה בה הקב"ה מתגלה עלינו בדרך של "חן ותחנונים" ולא בדרך של יסורין.

ב. לנוסחת "אין ברירה"
היסורין שאנו עוברים בתקופה האחרונה מטלטלים אותנו בטלטלה עזה. זהו חלק ממטרת היסורין -שנשתנה, נתעלה נתפתח ונגאל. כבר חז"ל עמדו על כך שיש שתי אפשרויות למהלך גאולתנו:
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צח עמוד א
"אמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב בדור שכולו זכאי, דכתיב: ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. בדור שכולו חייב דכתיב וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע וכתיב למעני אעשה. אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי כתיב בעתה וכתיב אחישנה - זכו אחישנה, לא זכו בעתה".
דברי אמוראים אלו הולכים לפי שיטת רבי יהושע האומר שגם כשעם ישראל לא עושה תשובה מעצמו הוא יגאל על כורחו.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צז עמוד ב
"רבי אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין אמר ליה רבי יהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב".
אנו רואים שבדור שלא זוכה לעשות תשובה מעצמו הקב"ה מייסר אותו עד שמגיע למצב שעל כורחו עושה תשובה. לכאורה תשובה הנעשית מאהבה ללא יסורין הינה תשובה עליונה יותר מאשר תשובה מיראה הבאה מתוך יסורין. כך גם נראית דרך גאולה בדור שכולו זכאי ובדרך אחישנה כמשובחת יותר מגאולה לדור שכולו חייב ובעתה. אולם כבר רבים הרחיבו לבאר שהדברים אינם פשוטים כלל ועיקר.

גאולת אחישנה היא גאולה שבאה שלא בזמנה כשהמציאות הטבעית עדיין אינה מוכשרת לאור הגאולה. לכן גאולה זו באה בדרך ניסית. גאולה זו גואלת את עולם הנס אולם אינה יכולה לגאול את המציאות הטבעית שהינה מסובכת יותר. דווקא גאולת הבעתה שבאה לאחר זמן רב ובאה ללא הברקות אנושיות היא גאולה שבכוחה לגאול את כל החלקים של המציאות. גאולת אחישנה היא גאולה לצדיקים אולם אנו רוצים גאולה שלוקחת איתה את כל רבבות עמך בית ישראל ולא רק את הצדיקים.

ניתן אם כן לראות במהלך גאולה בדור שכולו חייב גאולה עם השגחה אלוקית יתירה. זוהי גאולה שאין הקב"ה מחולל אותה כמענה למעשה הצדיקים. זוהי גאולה שהקב"ה מתכנן אותה בכדי לגאול את שמו המחולל בגויים. הקב"ה מניע את כל מהלך הגאולה ובודאי שתכנון של הקב"ה הוא התכנון הטוב ביותר למהלך הגאולה.
כך ניתן גם להתבונן על מהלך התשובה מתוך יסורין. יש מעלה לתשובה זו משום שהיא באה על ידי הקב"ה. היא מהלך מוכרח במציאות הכרח מעיד על כך שללא תשובה העולם אינו יכול להתקיים.

מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל בספרו לנתיבות ישראל [עמ' קל"ז] כתב מאמר המתייחס לנוסחת "האין ברירה". שם מורנו מבחין בין מצב של מלחמה הנעשית בגלות מתוך מציאות נוראית של אין ברירה - למשל מרד גטו ורשה פרץ משום שהיהודים הבינו שאין ברירה וחייבים לפחות להלחם שהרי בין כך ובין כך נגזרה עליהם הגזירה - לבין מלחמות האין ברירה כאן בהיותנו בארץ ישראל. מלחמותינו כאן על זכות הקיום שלנו כנגד אויבנו שמסביב היא מעמיקה בנו את ההבנה שהצדק איתנו. כל מלחמה שלנו כאן מעמיקה בנו את התודעה שאנו נלחמים כאן את המלחמה על הצדק העולמי החדש שצריך להתממש בעת הגאולה. כאן נקודת ההבחנה בין ה"אין ברירה בגלות" לבין ה"אין ברירה בגאולה". האין ברירה בגאולה יכול בבחירתנו להיהפך לדבר שאנו בוחרים בו מתוך חופש גמור מתוך תודעה גדולה. האין ברירה נהפך להיות יש ברירה.

כך מצאנו לגבי מתן תורה. מחד גיסא נתינת התורה ניתנת לעם ישראל בכפייה. ומצד שני עם ישראל אומר נעשה ונשמע. ובאר על כך המהר"ל שהצורך לתת את התורה בכפיה הוא בכדי להעמיק לעולם כולו ולעם ישראל את הידיעה שללא תורה אין עם ישראל. זוהי אמת אבסולוטית אלוקית מוחלטת שתורה וישראל חד הם. מכוח הכפיה הזו עם ישראל אומר ביתר עומק נעשה ונשמע. האין ביררה נהפך להיות הברירה היחידה המועדפת.
כך גם בנוגע לקשר שלנו לארץ ישראל. עם ישראל מואס בגלות ומגיע על כורחו למצב שהמפלט היחיד שנשאר לו זה לעזוב את הגלות ולבוא אל ארץ ישראל. אולם המציאות החיצונית הזו שכופה עלינו את חזרתנו אל ארץ ישראל היא מעמיקה בנו את הבחירה ברצון בארץ ישראל. אנו נהיים מודעים לעובדה המוחלטת שאין לישראל חיים לאומיים מלאים קדושה רק בהיותנו בארץ חיינו בארץ ישראל.

על פי הסתכלות זו ניתן להבין את דברי כהן המשיח שמדבר עם היוצאים למלחמה:
(ג) וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם [דברים פרק כ].
רש"י על דברים פרק כ פסוק ג
" על אויביכם - אין אלו אחיכם שאם תפלו בידם אינם מרחמים עליכם אין זו כמלחמת יהודה עם ישראל שנאמר להלן ויקומו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערומיהם הלבישו מן השלל וילבישום וינעילום ויאכילום וישקום ויסכום וינהלום בחמורים לכל כושל ויביאום יריחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שומרון אלא על אויביכם אתם הולכים לפיכך התחזקו למלחמה".

ולכאורה, מדוע הכהן המשיח שהוא איש רוח מדבר ליוצאים למלחמה על האכזריות של הגויים ועל כך שאין ברירה וחייבים לנצח שהרי הם אכזריים. מדוע הוא לא מדבר עם החיילים על האידיאל שבמלחמות ישראל, אידיאל של קידוש השם בעולם או על המוסר שבמלחמה? אלא שגם כאן אנו רואים שראשית צריך לבוא להכרה שהמלחמה היא מלחמת "אין ברירה". זה מה שמביא לעומק גדול יותר ולהבנה שהנצחון של עם ישראל הוא לא רק מלחמת השרדות אלא מלחמה על הצדק האלוקי. ישועת ישראל ועשיית צדק בעולם מתבררים שהם מחוברים ומאוחדים.
אנו נלחמים השנה כנגד אויבינו האכזריים שמעשיהם הם כמעשה עמלק. המלחמה הזו הולכת ומבררת לעם ישראל שאין לנו פרטנר לכריתת ברית שלום. מתוך המציאות הזאת שנכפית עלינו משמיא אנו נגיע להכרה שמתוך בחירה חופשית אנו לא כורתים ברית על הארץ הזאת, משום שהיא ארץ חיינו ואין שייכות לשלטון לאומי של גויים רשעים בארץ ישראל.

כך גם בנוגע למהלכי התשובה בדור. התשובה שבאה מתוך יסורין היא בתחילתה תשובה בגלל ש"אין ברירה". אולם האין ברירה הזה יכול להיהפך לעומק גדול של הבנה שלא יכול להיות עם ישראל ללא תשובה ותבוא תשובה מתוך בחירה וברירה שלמה - תשובה מאהבה.

לשיעור המשך בנושא...
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il