ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
"לבית הכנסת", ענה הקצב, "להתפלל מנחה וערבית ולשמוע שיעור".
"אבל זהו יום חמישי", תמה הרופא, "וחנותך מלאה. איך תוכל לגרש את פרנסתך?!"
"הפרנסה משמיים", השיב הקצב, "ומלבד זאת, יהודי חייב לדאוג גם לעולם הבא שלו".
הרופא, שהיה אפיקורס, קבע: "אין דבר כזה עולם הבא!"
"לכבודו אולי אין", אמר הקצב, "אבל לי אני מקווה שיהיה..."
"שמע נא", אמר הרופא בלגלוג, "אולי תרצה להגדיל את חלקך בו? אני מוכן למכור לך את חלקי ברובל אחד..."
הקצב עצר ואמר: "למה לא?! זה יכול להיות עסק מוצלח!"
הוא הוציא מכיסו רובל ומסר לרופא, שהשתאה על תמימותו.
כעבור כמה שנים נכנסה אל האטליז אשה מכובדת, שהזדהתה כאלמנת הרופא, ושאלה:
"האם כבודו הכיר את בעלי המנוח?"
"הכרתי אותו מראייה בלבד", אמר הקצב.
"מוזר", תמהה, "בעלי נפטר לאחרונה. לאחר פטירתו נגלה אלי בחלום. הוא היה נסער וסיפר שהביאו אותו לבית-דין של מעלה ועבירותיו רבו מספור. הוא נידון למדור התחתון בגיהינום. אמנם הודה בעבירותיו, אבל טען 'רופא אני, והצלתי נפשות רבות, וכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא. היכן מצוותיי?! האם זהו משפט הצדק בעולם האמת?!' ענו לו: 'מה לעשות שמכרת אותן לקצב תמורת רובל?!' בעלי זעק שיבקשו מהקצב לחזור מהמקח. נכמרו עליו רחמי בית-הדין, ונתנו לו רשות להופיע בחלומי, ולבקש שאפנה אליך כדי לבטל את הקנייה".
האשה סיפרה שניסתה להתעלם מהחלום, אבל לאחר שהוא נשנה פעמיים נוספות ובעלה התחנן שתפעל, החליטה לבוא. סיימה האלמנה: "אבל אם כבודו אומר שלא הכיר את בעלי אלא בראייה..."
במהלך הסיפור נזכר הקצב באירוע, ואמר נפעם:
"אכן! כך היה המעשה. לא תיארתי לעצמי איזו עסקה טובה עשיתי..."
"אם כך", אמרה, "קח רובל ובטל את המכירה!"
"בשום אופן!", ענה הקצב, "יהודי פשוט אני ואין בידי מצוות מיוחדות. עכשיו, כשזכיתי במצוות גדולות של הצלת נפשות, מקומי בגן-עדן מובטח!"
האשה ראתה שהוא נחוש, וחזרה לביתה.
למחרת בבוקר פנתה האשה לבית הכנסת והמתינה לסיום התפילה. רב העיר, הרידב"ז (רבי יעקב דוד וילבסקי, מפרש הירושלמי) יצא מוקף בחכמי העיר. האלמנה פנתה אליו וסיפרה את סיפורה. היא הוסיפה שגם הלילה התגלה בעלה בחלומה, וכששמע על סירוב הקצב, הפציר בה להזמינו לדין תורה. הרב ונכבדי העיר נרעשו. הסיפור הופץ בכל העיר. הרב קבע מועד לדין תורה שיערך בבית הכנסת הגדול.
בשעה היעודה היה בית הכנסת גדוש. הרב והדיינים ישבו על הבימה, והאלמנה הוזמנה לדבר. היא היתה נבוכה מהמעמד, ובכל זאת סיפרה על חלומותיה ותיארה כיצד בעלה הפציר בה ברעד שתפעל למענו.
אחריה הוזמן הקצב, שסיפר איך הרופא הציע לו בלגלוג את העסקה, ואיך שהוא נעתר, והתברר שזו היתה עסקת חייו. לדבריו חז"ל אמרו "חייך קודמים", ולכן אינו מוכן לוותר.
הקהל המה מהתרגשות. רובם ריחמו על נשמת הנפטר, ומיעוטם צדדו בקצב. הרב הכריז כי בעוד כשעה יינתן פסק הדין. הוא יצא עם דייניו, והשאיר את הקהל להתנצח בסוגיה המדהימה.
כאשר חזרו, הרב פתח: "פסק הדין מכיל שלושה סעיפים. הראשון הוא: המכירה אינה תקפה!"
קריאות שמחה נשמעו בקהל. הרב החל להסביר:"העולם הבא אינו קניין שעובר לסוחר. המצוות שקיים האדם בחייו הכשירוהו לקלוט את התענוגים הרוחניים שבעולם העליון, ואיך יזכה בהם מי שלא עמל על כך? לפיכך, פסק הדין הוא שהאלמנה תשיב לנתבע את הרובל, והמקח בטל".
נשמעה אנחת רווחה בקהל, והרב המשיך: "סעיף בי"ת קובע כי למרות ביטול המכירה, איבד הרופא את חלקו בגן-עדן!"
רחש אכזבה עבר בקהל. והרב הסביר:"מובא במסכת סנהדרין שהכופר בעולם הבא, נדחה ממנו. זו ההלכה ואין בידינו לשנותה".
מלמולי צער נשמעו באולם. כולם הפסידו: הקצב איבד את תקוותו, והרופא איבד את עולמו. הרב קטע את הרחשים:
"וכעת סעיף גימ"ל: הואיל והמאורע קידש שם שמים, ויהודים רבים התחזקו בראותם שיש דין ויש דיין, קובעים אנו שזיכוי הרבים הזה נזקף לזכות המנוח. חז"ל קבעו כי המזכה את הרבים ייפטר מדינה של גיהינום, ולכן ינצל הרופא מדין גיהינום. ראוי מעמד זה של חיזוק האמונה להקנות לו חלק לעולם הבא".
קולות צהלה נשמעו בקהל. הקצב פילס את דרכו לעבר הרב, וקרא: "רבי, רבי, תודו שגם לי יש חלק בכך. עליכם לפסוק שגם חלקי לא יקופח..."

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך נראית נקמה יהודית?

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

למה באנו לעולם הזה?

אנחנו קודש למענך

הלכות שטיפת כלים בשבת

למה ללמוד גמרא?

מה עניינו של ט"ו בשבט?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















