ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
ההלכה מתייחסת ברצינות רבה להתחייבויות, כמו נדרים, והעונשים שנלווים להפרת התחייבות או נדר הם חמורים ביותר. לכן שלמה המלך אומר בקהלת "טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם". בגלל חומרת הנדרים, התפתח בחיים היהודיים הנוהג לסייג כל הבטחה או התחייבות שאדם אומר, ולא משנה כמה היא כנה ואצילית, בהוספת המילים "בלי נדר" - כלומר, אין לראות בזה נדר.
כדי להתיר נדרים שאנשים כבר עשו, יצרה ההלכה מנגנון שיכול לבטל נדרים רטרואקטיבית. המנגנון הזה מבוסס על העיקרון שהנדר נעשה בטעות, תחת הנחה מוטעית שהנסיבות יאפשרו את קיומו. אך כעת, לאחר שהתברר שבגלל נסיבות משתנות או בלתי צפויות אותו אדם איננו מסוגל לקיים את נדרו, אפשר לבטל את הנדר רטרואקטיבית.
זהו, למעשה, הבסיס לתפילת "כל נדרי" הידועה והמרגשת שמבשרת על תחילתו של היום הקדוש יום הכיפורים. איננו יכולים לבקש סליחה מהקב"ה כשאנחנו עדיין נושאים אתנו נדרים שלא קיימנו. אך יש גבול לכוחו של בית הדין היהודי בהתרת נדרים והתחייבויות. ברוב המקרים אי אפשר להתיר נדר או התחייבות שנעשו בפומבי. יש עוד יוצאים מן הכלל לאפשרות להתיר נדרים רטרואקטיבית.
מסכת שלמה בתלמוד, מסכת נדרים, מוקדשת לסוגיה סבוכה זו. זאת אחת המסכתות הקבועות שמרכיבות את תוכנית הלימודים הבסיסית בישיבות בכל העולם.
שם פרשת השבוע הוא מטות - השבטים. משה מדבר אל ראשי שבטי ישראל ומלמד אותם את הלכות הנדרים וההתחייבויות שבעל-פה. מדוע זה המקום היחיד בתורה שבו ההלכות ניתנות באופן מיוחד לראשי השבטים? אולי זה בא ללמד אותנו שמנהיגים צריכים להיזהר שבעתיים במוצא פיהם, בהבטחות ובהתחייבויות שהם נותנים. אנחנו ערים היטב לעובדה שלדברי המועמדים במסעות בחירות, כפי שאלה מתנהלים היום בעולם המערבי הדמוקרטי וגם בישראל, אין לייחס משמעות רבה.
אנשים מציגים מצע מסוים של דעות והתחייבויות, וכאשר הם נבחרים, לא פעם הם מתעלמים לגמרי מן ההתחייבויות וקווי המדיניות שעליהם הצהירו בפומבי. אם התורה מחייבת אדם פרטי לקיים את מוצא פיו, אנשי ציבור ומנהיגים נבחרים מחויבים לקיים את הבטחותיהם על אחת כמה וכמה, שהרי הן הבסיס לניצחונם בבחירות. לפיכך משה מלמד תחילה את ראשי השבטים, את מנהיגי ישראל, את כל חוקי התורה בעניין זה. רק כאשר מנהיג מקיים את מוצא פיו יכול להיווצר אמון בינו לבין הציבור.

מבוא לסדרת פתחי אמונה

עבודת ה' לחופש

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איך מותר להכין קפה בשבת?

למה הכל אסור בתשעה באב?!

מסירות או התמסרות?

למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?

סינון פסולת בשבת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















