ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
ההלכה מתייחסת ברצינות רבה להתחייבויות, כמו נדרים, והעונשים שנלווים להפרת התחייבות או נדר הם חמורים ביותר. לכן שלמה המלך אומר בקהלת "טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם". בגלל חומרת הנדרים, התפתח בחיים היהודיים הנוהג לסייג כל הבטחה או התחייבות שאדם אומר, ולא משנה כמה היא כנה ואצילית, בהוספת המילים "בלי נדר" - כלומר, אין לראות בזה נדר.
כדי להתיר נדרים שאנשים כבר עשו, יצרה ההלכה מנגנון שיכול לבטל נדרים רטרואקטיבית. המנגנון הזה מבוסס על העיקרון שהנדר נעשה בטעות, תחת הנחה מוטעית שהנסיבות יאפשרו את קיומו. אך כעת, לאחר שהתברר שבגלל נסיבות משתנות או בלתי צפויות אותו אדם איננו מסוגל לקיים את נדרו, אפשר לבטל את הנדר רטרואקטיבית.
זהו, למעשה, הבסיס לתפילת "כל נדרי" הידועה והמרגשת שמבשרת על תחילתו של היום הקדוש יום הכיפורים. איננו יכולים לבקש סליחה מהקב"ה כשאנחנו עדיין נושאים אתנו נדרים שלא קיימנו. אך יש גבול לכוחו של בית הדין היהודי בהתרת נדרים והתחייבויות. ברוב המקרים אי אפשר להתיר נדר או התחייבות שנעשו בפומבי. יש עוד יוצאים מן הכלל לאפשרות להתיר נדרים רטרואקטיבית.
מסכת שלמה בתלמוד, מסכת נדרים, מוקדשת לסוגיה סבוכה זו. זאת אחת המסכתות הקבועות שמרכיבות את תוכנית הלימודים הבסיסית בישיבות בכל העולם.
שם פרשת השבוע הוא מטות - השבטים. משה מדבר אל ראשי שבטי ישראל ומלמד אותם את הלכות הנדרים וההתחייבויות שבעל-פה. מדוע זה המקום היחיד בתורה שבו ההלכות ניתנות באופן מיוחד לראשי השבטים? אולי זה בא ללמד אותנו שמנהיגים צריכים להיזהר שבעתיים במוצא פיהם, בהבטחות ובהתחייבויות שהם נותנים. אנחנו ערים היטב לעובדה שלדברי המועמדים במסעות בחירות, כפי שאלה מתנהלים היום בעולם המערבי הדמוקרטי וגם בישראל, אין לייחס משמעות רבה.
אנשים מציגים מצע מסוים של דעות והתחייבויות, וכאשר הם נבחרים, לא פעם הם מתעלמים לגמרי מן ההתחייבויות וקווי המדיניות שעליהם הצהירו בפומבי. אם התורה מחייבת אדם פרטי לקיים את מוצא פיו, אנשי ציבור ומנהיגים נבחרים מחויבים לקיים את הבטחותיהם על אחת כמה וכמה, שהרי הן הבסיס לניצחונם בבחירות. לפיכך משה מלמד תחילה את ראשי השבטים, את מנהיגי ישראל, את כל חוקי התורה בעניין זה. רק כאשר מנהיג מקיים את מוצא פיו יכול להיווצר אמון בינו לבין הציבור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
