ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני בת טובה
אנו מתלבטים האם יש מקום לשימוש בכח הזרוע כלפי ילדינו. לפעמים ילד מתחצף כלפינו ההורים, או סתם מתנהג בצורה לא יפה לאחד מאחיו. באותו רגע מאד מתחשק לתת לו סטירה מצלצלת. עם זאת, אנו קוראים ושומעים שדרך זו אינו טובה, ואנו צריכים להתגבר ולא להכות. מה הדבר הנכון?
תשובה :
כדי להשיב לשאלתכם יש להרחיב מעט בנושא שכר ועונש בכלל. בתורה אנו מוצאים את יסוד השכר והעונש, בפרקי התוכחה, בפרשת והיה אם שמוע ועוד ועוד, וכמובן גם בארועים המסופרים בתורה בדבר עונשים שבאו על עוברי עבירה. אחד מעיקרי האמונה של הרמב"ם הוא האמונה בשכר ועונש. אולם, צריך לדעת שהעונש בתורה הוא עונש טבעי ואינו בא כתשלום חיצוני. משל למה הדבר דומה? לרופא המזהיר מטופל שלו, לעשות פעולות מסויימות ולהיזהר מאחרות ושכרו הוא שיהיה יותר בריא.
הבריאות באה לא כתגמול על ההתנהגות הטובה של המטופל, אלא היא תוצאה טבעית של שמירה על הנהגות בריאות מתאימות. כך גם השכר והעונש שבתורה בא כתוצאה טבעית מהתנהגות בריאה, או חלילה מהנהגות גרועות. לעומת זאת ענישה חינוכית בבית, במשפחה, יש בה את שני סוגי העונש: יש עונש טבעי, למשל, כאשר אמא מבקשת מהילדים לשטוף כלים, והם לא שטפו, אין לה במה לבשל להם כי הסיר מלוכלך, ולכן אין סעודה מבושלת.
אך יש גם עונש כתגמול, ובו צריך זהירות רבה. בדרך כלל, ילדים גורמים לכעס אצל אחד ההורים והוא מגיב בצעקות או גם במכות. תגובה זו מתפרשת ע"י הילדים כהפעלת כח של ההורים, המשדרים לילד: דע לך שאני, ההורה, בעל כח רב ממך, אם תתנהג שוב בדרך נלוזה, אפעיל עליך כח ואכריח אותך להתנהג אחרת. תשדיר כזה הוא גרוע מאד, מפני שהוא מעמיד את כל סמכותו ועליונותו של ההורה על היותו בעל כח רב יותר מהילד. ובחלוף השנים, כאשר הילד גדל ונעשה בעל כח רב יותר מהוריו, לא נתפלא אם ישיב לנו באותה מטבע, כאשר נבקש להפעיל עליו כח, הוא יפעיל נגדנו כח רב יותר, ויכריע את הוריו. חכמים הראו לנו את השלילה שבכך בהלכה: "המכה לבנו גדול היו מנדים אותו שהרי עובר על לפני עור לא תתן מכשול" (יו"ד ר"מ). רמז יש בדבר, שאם ממשיך אדם לחנך את בנו הגדול בעזרת מכות, הפעלת כח, בגדלותו יגיע להכשילו, וגם בקטנותו באמת הכאה המשדרת כוחנות אינה תקינה. אכן, יש בכך רמז שמותר להכותו כשהוא קטן, אבל התשדיר שונה. גם זאת נלמד מדברי הפוסקים (יו"ד רמ"ה): "לא יכה אותו המלמד מכת אויב אכזרי לא בשוטים ולא במקל אלא ברצועה קטנה". תפקיד המכה הוא לשים גבולות לילד. ללמדו, מהי הגיזרה בה מותר לו ואפשרי לעשות פעולות, והיכן עובר הקו האדום שאסור לחצות אותו. הכאה מותרת לעיתים נדירות, ולא מתוך כעס ושנאה "מכת אויב אכזרי", אלא מתוך אהבה , כדי ללמדו דע לך שאינני מכה מתוך שאני שונא אותך, אלא אני אוהב אותך אהבה גדולה. ומתוך כך, חובתי כהורה להעמידך על דרך הישר והטוב. לכן אני מכה אותך כסימן לכך שעברת את הגבול.
שמעתי מחותני, הרב שלמה בורשטיין זצ"ל, שסיפר על אחד מרבותיו בגיל הנערות, שכאשר מצא תלמיד שסרח, היה נותן לו "פאצ'"-מכה ואח"כ מחבק אותו, כדי לשדר לו את המחשבה, שהכל בא מתוך אהבה. וזכיתי לשמוע גם מאבי מורי זצ"ל שלמד בילדותו בחיידר של ת"ת עץ חיים בירושלים. היו שם מלמדים שהיו נוקטים ביד קשה ומכים תלמידים שסרחו. אבל אחד המלמדים, ר' אריה לוין זצ"ל, היה לוקח את הילד לשיחת מוסר וכיבושין. תוך כדי ליטוף את ידו של הילד בידו החמימה והאוהבת של ר' אריה. כמובן שאחרי זמן קצר היה הילד מתחיל לבכות על הצער שנגרם לר' אריה בגלל התנהגותו. בסיום היה נותן לו שלוש מכות קלות על גב ידו, כדי לצאת ידי חובת ההכאה, ופוטרו לשלום. כל אחד יכול לנחש למי מהמלמדים היתה הצלחה גדולה יותר.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
34 - בין הורים לילדים בוגרים
35 - חושך שבטו שונא בנו?!
36 - מהו מוסד חינוכי טוב?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
