ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
ההגיון מחייב שהדאגה על דברים גשמיים היא סכלות גדולה, ובלב כסילים תנוח. כי אם היא על העבר, הלוא מה שנעשה אין להשיב. ואם על ההוה, אם אפשר לתקן יתקן, ואם א"א לתקן מה בצע כי ידאג? ואם על העתיד, האם הוא יודע מה טמון לו בחיק העתיד? וכמאמר החכם: בן אדם אל תדאג על העבר כי הוא אין, ועל ההוה כי הוא הרף עין, ועל העתיד כי הוא עדיין, קוה אל ה' הממציא לך יש מאין (ראה ספר הברית ח"ב מאמר ב' פרק ב', ע"ש).
ויתכן שגם זה רמוז בדברי רבותינו הקדושים באומרם: אמר ליה שמואל לרב יהודה, שיננא, חטוף ואכול, חטוף ואשתי, דעלמא דאזלינן מניה לבי הלולא דמי (ערובין נ"ד ע"א). ורמזו בזה שני דברים:א. שההנאה הגשמית שהאדם יהנה מהעולם, תהיה בבחינת חטוף ואכול חטוף ושתי, דהיינו עראי.ב. שהעולם הזה עולם עובר הוא, כמו החופה שעוברת מהר, וכמ"ש במקום אחר האי עלמא אושפיזא וההוא עלמא ביתא (מו"ק ט' ע"ב).
והנה בעצם יש עוד שתי דאגות אחת שלילית, ואחת חיובית.
א. הדאגה השלילית והבלתי רצויה, היא הדאגה החומרית המופרזת לסיפוק צרכי הגוף. ואין הכונה בזה לזלזל לגמרי בבריאות הגוף, ולא לספק לו אפילו הצרכים ההכרחיים והחיוביים הדרושים לו, כי גם זה פשע ועון פלילי, וא"א לעבוד את ה' יתב"ש כראוי אם הגוף חלש וחולני, אלא הכונה היא רק שלא להגזים כל כך בפינוק הגוף החולף והבלה, וסיפוק כל תאותיו הגשמיות, עד כדי כך שרק בזה ישים כל מעייניו ובזבוז זמנו היקר, כי כידוע אין גבול למחלת התאוה, שרפואתה רק בריסונה.
ב. הדאגה החיובית והרצויה היא הדאגה הרוחנית לנשמה הנצחית, שלא לטמאה בתועבותיו, וכן לספק לה המזון הרוחני הדרוש לה. וזה מתבטא בהמנעות מעבירות, ועשיית המצות, בבחינת סור מרע ועשה טוב. ודבר ידוע הוא שהאדם מורכב משני חלקים מנוגדים בתכלית, והם גשם ורוח, חומר וצורה, וכל חלק רוצה למשוך השני לצדו, וזאת היא המלחמה הקשה והתמידית שעל האדם לנהל כל ימי חייו עלי אדמות. ורוב העולם אמנם נוטים לצד הגשמי, כי זה יותר נוח להם ומורגש אצלם, ורק השרידים יחידי סגולה נוטים לצד הרוחני. וברור הדבר שהאיכות עולה תמיד על הכמות.
כלל הדברים, על האיש הירא את ה' יתב"ש, ואמונתו חזקה ואיתנה, לשכנע את עצמו ע"י לימוד התורה וקיום מצוותיה, ומחשבות קדושות וטהורות, שלא להתפעל ולהתרגש מכל מיני פגעים המתרחשים בעולם, כי כולם חולפים ועוברים, ורק לדברים רוחניים לתועלת נשמתו הנצחית יש לדאוג באמת. וזאת היא דרכם של יראים ושלמים המחזיקים ביראתם ותומתם, עמילים בתורה וקיום מצוותיה הישרים, וכמ"ש הולך בתום ילך בטח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
