ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
כך מנסח את הדברים התלמוד הירושלמי:
"אמר רבי סימון כתיב כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים... רבי חמא בי רבי חנינה ורבי הושעיה חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחים זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים..." (ראש השנה פרק א ה"ג).
הדברים מובנים אם נסביר שמדובר במשפט של כלל ישראל ולכן כעם, אנו בטוחים שנצא זכאים בדין.
מדברים אלה אנו חייבים ללמוד עקרון יסוד - הדרך להבטיח ש"הימים הנוראים" יהיו ימי שמחה היא להיכלל בכלל. כיצד עושים זאת?
א. אין בתפילות ראש השנה בקשות פרטיות ובקשות על צרכי הפרט. התפילות עוסקות בעיקר במלכותו של הקב"ה על עם ישראל ועל כלל האנושות. דווקא בדורנו יש חשיבות מרובה להדגשת צרכי הכלל כקודמים לצרכי הפרט. העמדת הפרט במרכז היא אחת מחולייה של התקופה ויש לה השפעה מזיקה מאוד בעיקר בתחום חינוך הילדים והנוער.
ב. צריך להפנים את התובנה כי בכל כלל ובכל ציבור יש אנשים בדרגות שונות: צדיקים, בינוניים ורשעים. אין ספק שאי אפשר לעולם בלי צדיקים. הראי"ה קוק זצ"ל קבע שגם ההיפך הוא הנכון. אי אפשר לצדיקים ללא הרשעים. אומנם אנו מתפללים גם בראש השנה כי הרשעה תכלה. אבל זו רק רשעה חיצונית, בתוך תוכו כל יהודי הוא צדיק. לכן הוא מסביר:
"יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמך הוא גם על ידי הרשעים. שעם כל רשעותם... עליהם נאמר "ועמך כולם צדיקים". וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כוחם של צדיקים "כדורדיא לחמרא" (כשמרים ליין, הוצאת השמרים מחבית היין תגרום לקלקולה של היין)"
(אורות, אורות התחיה פרק כ).
כדי להיכנס להגדרה של צדיק יש להשתדל להיות נדון כחלק מן הציבור. להשתדלות זו יש משמעות מעשית - היא מונעת את ההתבדלות מכלל הציבור.
עכשיו קיבלנו פשט חדש בדברי הנביא ישעיה: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ס' כא), עמך צדיקים כשהם כולם יחד ככלל אחד. לכן אין זה פלא כי הרגע החשוב ביותר ביום הסליחה והכפרה ביום הכיפורים, הוא רגע כניסתו של הכהן הגדול לקדש הקדשים עם הקטורת, המכילה את כל הסממנים כולל החלבנה. כל עוד שהחלבנה עומדת בפני עצמה ריחה רע אבל עם כלל הסממנים היא חלק מקטורת הסמים המכפרת על ישראל. עם יציאתו של הכהן, לאחר ההקטרה, מבשר הקב"ה לעמו "סלחתי". גם השני מלבין.
הבנה זו שיש מעלה לציבור בהיותו ציבור, נותנת פתח להבנת קביעה הלכתית מיוחדת:
"לפי שהכלל אצלנו כל ישראל חברים ברגל" (רמב"ם מסכת שקלים פ"ח מ"א עיינו גם בסוגיות חגיגה כו).
היכולת להטהר כציבור היא הרבה יותר גבוהה.
הבה נתפלל כי חודש תשרי הבא עלינו לטובה יהא פתח לשנת אחדות של כל חלקי הציבור.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














