ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
כך מנסח את הדברים התלמוד הירושלמי:
"אמר רבי סימון כתיב כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים... רבי חמא בי רבי חנינה ורבי הושעיה חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחים זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עושה להן ניסים..." (ראש השנה פרק א ה"ג).
הדברים מובנים אם נסביר שמדובר במשפט של כלל ישראל ולכן כעם, אנו בטוחים שנצא זכאים בדין.
מדברים אלה אנו חייבים ללמוד עקרון יסוד - הדרך להבטיח ש"הימים הנוראים" יהיו ימי שמחה היא להיכלל בכלל. כיצד עושים זאת?
א. אין בתפילות ראש השנה בקשות פרטיות ובקשות על צרכי הפרט. התפילות עוסקות בעיקר במלכותו של הקב"ה על עם ישראל ועל כלל האנושות. דווקא בדורנו יש חשיבות מרובה להדגשת צרכי הכלל כקודמים לצרכי הפרט. העמדת הפרט במרכז היא אחת מחולייה של התקופה ויש לה השפעה מזיקה מאוד בעיקר בתחום חינוך הילדים והנוער.
ב. צריך להפנים את התובנה כי בכל כלל ובכל ציבור יש אנשים בדרגות שונות: צדיקים, בינוניים ורשעים. אין ספק שאי אפשר לעולם בלי צדיקים. הראי"ה קוק זצ"ל קבע שגם ההיפך הוא הנכון. אי אפשר לצדיקים ללא הרשעים. אומנם אנו מתפללים גם בראש השנה כי הרשעה תכלה. אבל זו רק רשעה חיצונית, בתוך תוכו כל יהודי הוא צדיק. לכן הוא מסביר:
"יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמך הוא גם על ידי הרשעים. שעם כל רשעותם... עליהם נאמר "ועמך כולם צדיקים". וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כוחם של צדיקים "כדורדיא לחמרא" (כשמרים ליין, הוצאת השמרים מחבית היין תגרום לקלקולה של היין)"
(אורות, אורות התחיה פרק כ).
כדי להיכנס להגדרה של צדיק יש להשתדל להיות נדון כחלק מן הציבור. להשתדלות זו יש משמעות מעשית - היא מונעת את ההתבדלות מכלל הציבור.
עכשיו קיבלנו פשט חדש בדברי הנביא ישעיה: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ס' כא), עמך צדיקים כשהם כולם יחד ככלל אחד. לכן אין זה פלא כי הרגע החשוב ביותר ביום הסליחה והכפרה ביום הכיפורים, הוא רגע כניסתו של הכהן הגדול לקדש הקדשים עם הקטורת, המכילה את כל הסממנים כולל החלבנה. כל עוד שהחלבנה עומדת בפני עצמה ריחה רע אבל עם כלל הסממנים היא חלק מקטורת הסמים המכפרת על ישראל. עם יציאתו של הכהן, לאחר ההקטרה, מבשר הקב"ה לעמו "סלחתי". גם השני מלבין.
הבנה זו שיש מעלה לציבור בהיותו ציבור, נותנת פתח להבנת קביעה הלכתית מיוחדת:
"לפי שהכלל אצלנו כל ישראל חברים ברגל" (רמב"ם מסכת שקלים פ"ח מ"א עיינו גם בסוגיות חגיגה כו).
היכולת להטהר כציבור היא הרבה יותר גבוהה.
הבה נתפלל כי חודש תשרי הבא עלינו לטובה יהא פתח לשנת אחדות של כל חלקי הציבור.
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
עבודת ה' לחופש
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
תהיו חמים!
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
