בית המדרש

  • מדורים
  • הרה"ג זלמן מלמד
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצ"ל

זקיפות קומה

לצערנו, חיילים רבים לא נשמעו לפסק הרב, ולרב היה צער גדול, לא רק על עצם החורבן של הישובים, אלא גם על כך שבני תורה חיילים ואזרחים לא קיימו את פסק ההלכה של הרב. כאן שורש החולשה של הציבור שלנו, שאינו זוקף את קומתו ועומד על ערכיו במסירות.

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

תשרי תשס"ט
2 דק' קריאה
הימים ימי תשובה ליחיד ולציבור. אחד הדברים החשובים שעל הציבור שלנו לתקן זה לחנך את בנינו החיילים והקצינים לעמוד על העקרונות, שאנו מחנכים אותם עליהם, בגבורה ובמסירות.
לא לחפש קוּלוֹת והיתרים אלא לשאוף לקיום המצוות בצבא בצורה המהודרת ביותר. במיוחד דווקא ביחס לצבא יש אזהרות מיוחדות לשמור על קדושת המחנה, דווקא ביחס לצבא יש הדרכה של תורה "הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו", וכפי שדרשו חז"ל הירא מעבירות שבידו. ואנו נוסיף מי שירא מלעמוד על קיומה של תורה ומצוות בצבא, ילך להתחזק קודם בלימוד תורה בישיבה, ואחר כך כאשר יבסס את עצמו באמונה, ביראת שמים ובכוח עמידה על קיום המצוות - אז יצא לצבא. אחד הדברים היותר עקרוניים הוא לא להשתתף בשום אופן בפגיעה במאחז או יישוב, ולא לסייע להחלשת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. התנהגות אמיצה של עמידה על עקרונות אלו היא שתחזק את הצבא, תבריא אותו ותחזיר לצבא את גבורתו והצלחתו. שטות היא לומר שעמידה על עקרונות של תורה, שמשמעותה הימנעות מלקיים פקודה המנוגדת לתורה - פוגעת בצבא. ההפך הוא הנכון! שטות היא לומר שעמידה על הידור מצוות פוגעת בליכוד היחידה. יש דוגמאות לא מעטות של חיילים שהקפידו על קלה כבחמורה, והיו אהובים ונערצים על חבריהם הרחוקים ממצוות.
ביום ראשון של חג הסוכות חל יום השנה לפטירתו של מורנו ורבנו הגאון ר' אברהם אלקנה כהנא שפירא ראש הישיבה זצ"ל. אני רוצה לעמוד על עמדתו בשאלת שלמות הארץ. ימים אחדים לפני הגרוש וההחרבה של יישובי חבל עזה פרסם הרב כרוז ובו נאמר: "לפי דין תורה חל איסור גמור למסור קרקע של ישראל לנכרי, משום "לא תחונם" ומשום ביטול מצוות ישוב ארץ ישראל המחייבת כל יחיד ויחיד מישראל. איסור זה חל על כל יהודי, אזרח או חייל כאחד. פקודה להשתתף בפינוי יהודים מביתם על מנת למסור את הקרקע לנכרים הינה פקודה הנוגדת את דת תורתנו הקדושה ואסור לקיימה. ואין לאף אדם סמכות להורותה. ועל כגון זה כתב הרמב"ם - "אין צורך לומר אם גזר המלך לבטל מצווה אין שומעין לו" (הלכות מלכים פ"ג ה"ט). כל שיעבור על איסור זה לא ינקה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב". אלו דברי הרב.
לצערנו, חיילים רבים לא נשמעו לפסק הרב, ולרב היה צער גדול, לא רק על עצם החורבן של הישובים, אלא גם על כך שבני תורה חיילים ואזרחים לא קיימו את פסק ההלכה של הרב. לדעתי כאן שורש החולשה של הציבור שלנו, שאינו זוקף את קומתו ועומד על ערכיו במסירות.
כאשר נצליח שכל בנינו יעמדו על עקרונותיהם ולא יעברו על מצוות התורה בכלל, ועל מצוות ישוב ארץ ישראל ואיסור לא תחונם בפרט, תזדקף קומתם התורנית, ואזי נוכל לעבור לשלב הבא של הנהגת הציבור כולו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il