ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
לא לחפש קוּלוֹת והיתרים אלא לשאוף לקיום המצוות בצבא בצורה המהודרת ביותר. במיוחד דווקא ביחס לצבא יש אזהרות מיוחדות לשמור על קדושת המחנה, דווקא ביחס לצבא יש הדרכה של תורה "הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו", וכפי שדרשו חז"ל הירא מעבירות שבידו. ואנו נוסיף מי שירא מלעמוד על קיומה של תורה ומצוות בצבא, ילך להתחזק קודם בלימוד תורה בישיבה, ואחר כך כאשר יבסס את עצמו באמונה, ביראת שמים ובכוח עמידה על קיום המצוות - אז יצא לצבא. אחד הדברים היותר עקרוניים הוא לא להשתתף בשום אופן בפגיעה במאחז או יישוב, ולא לסייע להחלשת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. התנהגות אמיצה של עמידה על עקרונות אלו היא שתחזק את הצבא, תבריא אותו ותחזיר לצבא את גבורתו והצלחתו. שטות היא לומר שעמידה על עקרונות של תורה, שמשמעותה הימנעות מלקיים פקודה המנוגדת לתורה - פוגעת בצבא. ההפך הוא הנכון! שטות היא לומר שעמידה על הידור מצוות פוגעת בליכוד היחידה. יש דוגמאות לא מעטות של חיילים שהקפידו על קלה כבחמורה, והיו אהובים ונערצים על חבריהם הרחוקים ממצוות.
ביום ראשון של חג הסוכות חל יום השנה לפטירתו של מורנו ורבנו הגאון ר' אברהם אלקנה כהנא שפירא ראש הישיבה זצ"ל. אני רוצה לעמוד על עמדתו בשאלת שלמות הארץ. ימים אחדים לפני הגרוש וההחרבה של יישובי חבל עזה פרסם הרב כרוז ובו נאמר: "לפי דין תורה חל איסור גמור למסור קרקע של ישראל לנכרי, משום "לא תחונם" ומשום ביטול מצוות ישוב ארץ ישראל המחייבת כל יחיד ויחיד מישראל. איסור זה חל על כל יהודי, אזרח או חייל כאחד. פקודה להשתתף בפינוי יהודים מביתם על מנת למסור את הקרקע לנכרים הינה פקודה הנוגדת את דת תורתנו הקדושה ואסור לקיימה. ואין לאף אדם סמכות להורותה. ועל כגון זה כתב הרמב"ם - "אין צורך לומר אם גזר המלך לבטל מצווה אין שומעין לו" (הלכות מלכים פ"ג ה"ט). כל שיעבור על איסור זה לא ינקה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב". אלו דברי הרב.
לצערנו, חיילים רבים לא נשמעו לפסק הרב, ולרב היה צער גדול, לא רק על עצם החורבן של הישובים, אלא גם על כך שבני תורה חיילים ואזרחים לא קיימו את פסק ההלכה של הרב. לדעתי כאן שורש החולשה של הציבור שלנו, שאינו זוקף את קומתו ועומד על ערכיו במסירות.
כאשר נצליח שכל בנינו יעמדו על עקרונותיהם ולא יעברו על מצוות התורה בכלל, ועל מצוות ישוב ארץ ישראל ואיסור לא תחונם בפרט, תזדקף קומתם התורנית, ואזי נוכל לעבור לשלב הבא של הנהגת הציבור כולו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














