ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
ולגודל מעלת הצדקה והחסד, שגם אם לא נתן הצדקה אלא בשביל טובתו האישית וללא כל כונה לקיים המצוה, גם כך נחשבת צדקה (ראה פ"ק דר"ה ד' ע"א, האומר סלע זו וכו' וגרסת הר"ח שם). כי העיקר במצות הצדקה, שהעני יהנה, והרי הוא נהנה עכ"פ. ורבותינו הקדושים, היודעים מעלת הצדקה והחסד וערכם הנשגב, הודיעונו ברוח קדשם שהם שקולים כנגד כל המצות (ב"ב שם, ירושלמי פאה פ"א ה"א). וקבעו ז"ל שהם סימן ההיכר של עם ישראל, וכאמרם שלשה סימנים יש באומה זו, רחמנים, ביישנים, גומלי חסדים (יבמות ע"ט ע"א, ועיין ירושלמי סנהדרין פ"ו ה"ז), כי שלשתם מראים על לב טהור ודעת נכונה הנמצאים רק בעם הנבחר.
והנה אדם שאמונתו איתנה ומוחלטת ומאמין באמונה שלימה, שכל ריוחיו והפסדיו כולם מאתו יתב"ש, וכדברי רבותינו הקדושים אשר רוח ה' דבר בם, באמרם, כשם שמזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה כך חסרונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, זכה, הלא פרוס לרעב לחמך, לא זכה, ועניים מרודים תביא בית (ב"ב י' ע"א), כלומר אם יש לו זכות, אותו הפסד שנגזר עליו להפסיד יוציא אותו לצדקה, ואם לא זכה יוציא אותו למחלות ולתרופות ולמשא מלך ושרים, כמבואר שם בבני אחותו של ריב"ז, ע"ש. ובפרט שמה שמוציא בשביל מצוות ומעשים טובים, אינו כלול בריוח השנתי שהקציבו לו מן השמים (ראה ביצה ט"ז ע"א). א"כ איך לא יעדיף לעשות צדקה ומצות ומע"ט? וכמ"ש שלמה המלך ע"ה נותן לרש אין מחסור (משלי כ"ח כ"ז), ר"ל לא יחסרו לו ממה שהקציבו לו להרויח. ואין ספק שאם יתבונן האדם בשכלו וידע התועלת הגדולה שתצמח לו מעשיית הצדקה והחסד, היה רודף ורץ אחריהם כצבי בהרים וכמחפש אחר אוצר יקר להשיגו, והיה משתדל בכל כחו לקיימם. והתועלת כפולה לגוף בעוה"ז, ולנשמה בעוה"ב. ביאור הדברים:
א. בעוה"ז, כספו יתקיים בידו, ולא יתמוטט ולא יתרושש לעולם, בתנאי שהצדקה תהיה לפי הממון שהעניק לו יתב"ש, וכאמרם ז"ל ברוח קדשם, מלח ממון חסר, ואמרי לה חסד (כתובות ס"ו ע"ב), דהיינו המלח של הממון וקיומו, יחסר ממנו לצדקה או לחסד. והשיעור הוא כדלהלן:א. מצוה מן המובחר אם ידו משגת ויש לו אפשרות, יתן כפי צורך העניים.ב. אם אין ידו משגת לתת כפי צורך העניים, יתן עשרים אחוז מן הקרן בפעם הראשונה, ואח"כ יתן כל שנה עשרים אחוז מן הריוח.ג. מדה בינונית, יתן עשרה אחוז הקרן ומהריוח כאמור.ד. פחות מעשרה אחוז נחשב לאדם רע עין (מרן ביו"ד סי' רמ"ט ס"א).
ב. בעוה"ב, השכר הצפון לו בעולם הנצחי אשר שם יקצור את אשר זרע.
וחכמינו ז"ל הודיעונו שיש שמונה מעלות במצות הצדקה זו למעלה מזו, והן:א. המעלה הגדולה שאין למעלה ממנה, המחזיק ביד ישראל המך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה לו שותפות, או ממציא לו מלאכה לפרנס משפחתו בכבוד ולא יצטרך לבריות לבקש נדבות.ב. הנותן צדקה לעני, והוא לא יודע למי נותן, והעני אינו יודע ממי מקבל, וקרוב לזה, הנותן לקופה של צדקה אם הממונה עליה נאמן ויודע להתנהג בה כשורה.ג. הנותן יודע למי נותן והעני אינו יודע ממי מקבל.ד. הנותן אינו יודע למי נותן והעני יודע ממי מקבל.ה. הנותן לעני לפני שיבקש.ו. הנותן לעני כראוי אחר שיבקש.ז. הנותן לו פחות מהראוי בסבר פנים יפות.ח. הנותן לו בעצב דהיינו שמיצר בלבו כשנותן (מרן שם ס"ו והנמשך).
עד כה דברנו במצות הצדקה והחסד הגשמיים. אבל יש עוד צדקה וחסד רוחניים, ששכרם גדול מאד מאד לאין ערוך, וא"א לתארו בחרט אנוש. והם המלמד את חבירו תורה, המדריכו בדרך ישרה, המחזירו למוטב, וכיוצא בזה, שעושה צדקה וחסד לא רק עם הגוף החולף אלא עם הנשמה הנצחית.
ויש עוד מצוה רבה ויקרה בנושא זה, והיא מצות מעשר כספים, אשר לפי מעלתה הרמה והנשגבה, מותר לנסות בה את הקב"ה לראות אם יתעשר או לא, אולם היא בתנאי אם יעשה אותה כראוי וכשורה. והיא המצוה היחידה בכל התורה כולה שמותר לנסות בה הקב"ה (ולפי סברת רבינו הטור זלה"ה ביו"ד ס"י רמ"ז והרדב"ז בהלכות מתנות עניים פ"ז סוף הלכה י' גם במצות צדקה מותר לנסות). וזה סדר המעשר: תחלה יפריש מכסף הקרן שיש לו עשרה אחוז מכל מאה דהיינו אחוז אחד מכל עשרה, לא פחות ולא יותר. ואם נשאר לו סכום כסף שאי אפשר להפריש ממנו אחוז אחד, יעשר אותו ג"כ, ולא יערב אותו עם כסף המעשר אלא ישים אותו לבד, כי המעשר יש לו סוד ויסוד. ואח"כ יעשה חשבון מדוייק בכל שנה, ויפריש מעשר מהריוח שישאר לו אחרי הוצאות הבית והלבשה וכו'.
ויוציא כסף המעשר לפי סדר העדיפות דלהלן.א. לבעלי תורה העניים.ב. פדיון שבויים.ג. לצדקה.ד. להשיא יתומות או עניות.ה. לקנות ספרים לבני עניים.ו. לתת לקרוביו העניים חלק מכסף המעשר.ז. לקנות מצוה בבית הכנסת, אם מחלקים אותו כסף לעניים, אבל לא ישלם מסים מכסף המעשר (מרן בשו"ת אבקת רוכל סי' ג'). וכתבו הפוסקים ז"ל שאם מצבו הכלכלי דחוק, יכול לקחת מכסף המעשר כלכלת בניו שהם יותר מבני שש, ובלבד שיעשה חשבון מדוייק (ראה בספר ברית כהונה יו"ד מערכת מ"ם אות כ"ו).
תכלית הדברים. מי האיש החפץ חיים בזה ובבא, יעשה כל אשר לאל ידו לעשות צדקה וחסד עם אחיו העניים והאביונים וישתדל להרנין את לבם השבור והנדכא. ואל יכעס ולא יתרגז ולא יתעצב עליהם ח"ו בשום פנים ואופן כי הם נקראים "מאני תבירי דקוב"ה" (כלים שבורים של הקב"ה), והמשמח אותם עושה נחת רוח ליוצרו יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים.

איך להתכונן לחגים?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך ללמוד גמרא?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

האם מותר לפנות למקובלים?

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









