ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
ולכן קורא הדורות מראש יתב"ש, באהבתו ובחמלתו על יצוריו, הטביע באדם המדה הזאת של השכחה למען ישכח הרוגז והעצבון העלולים לקנן בלבו ולכרסם את גופו ואת נפשו, ולהשבית את מנוחתו, ובזה ימצא לו כר נרחב לפעולה וחשק ומרץ ליישב העולם.
והנה המדה הזאת כיתר המדות יש בה ג"כ חיוב ושלילה. החיוב הוא כאמור. והשלילה היא, אם ח"ו ישכח עושהו אדון כל הארץ יתב"ש, ומזה יגיע להתדרדר תהומה וילך מדחי אל דחי בשרירות לבו לעשות הרע בעיני ה' ולפרוק מעליו עול תורה ומצוות, כי מלבד העונש הצפוי לו על מעשיו ומחדליו, ענוש יענש ביתר שאת על זה שהוא כפוי טובה כלפיו יתב"ש, שזאת המדה נבראת בעצם לטובת האדם ולתועלתו, ואיך ישתמש בה לרעה כלפי בוראו?
וחכמינו ז"ל המשילו ע"ז משל נאה, לאחד שהיו עליו הרבה חובות ואין לו במה לשלם. בעלי החובות תבעו אותו למשפט. לא ידע מה לעשות ומה עליו לטעון בבית המשפט. הלך להתייעץ עם חברו. הלה יעץ לו לעשות את עצמו למשוגע שאינו מבין מה רוצים ממנו ומדוע הביאו אותו לבית המשפט. עשה והצליח להחלץ מכל בעלי החוב, והשתחרר מהם. כעבור מספר ימים בקש הלואה מחבירו זה ונתן לו, כאשר בא אליו חבירו להחזיר לו ההלואה, השתמש בעצתו ועשה את עצמו כמשוגע. צעק עליו חבירו באומרו סכל ובער הלוא זאת היא עצתי, ואיך אתה משתמש בה נגדי? הזהו הגמול המגיע לי? הנמשל הוא, השי"ת הטביע השכחה באדם לטובתו, ואיך ישתמש בה לשכוח גם אותו יתב"ש שברא אותה? האם זאת לא כפיות טובה מצד האדם?
ורבותינו הקדושים הודיעונו ברוח קדשם, שהעובר במעי אמו, מלמדים אותו כל התורה כולה, וכשיצא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה (נדה ל' ע"ב). רצונם בזה להורות שהשכחה היא לטובת האדם, בכדי שילמד התורה מתוך יגיעה וחריצות ולא יקח מן המוכן ויהיה יושב ובטל, כי הבטלה היא שורש פורה ראש ולענה לכל עון ולכל חטאת. וכן אמרו ז"ל, לטובתו, אדם לומד תורה ושוכחה, שאילו היה אדם לומד תורה ולא שוכחה, היה מתעסק בתורה שתים ושלש שנים, וחוזר ומתעסק במלאכתו ולא היה משגיח בה לעולם כל ימיו (קה"ר פ"ג י"ב).
תכלית הדברים. על האדם להחזיק טובה לבוראו יתב"ש, ולא להיות כפוי טובה ח"ו, ולזכור תמיד חסדיו הגדולים שעושה עמו על כל צעד ושעל, לטוב לו כל הימים, כי זה כל האדם.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












