ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- כתבי הראי"ה
- למהלך האידיאות בישראל
כעת חוזר הרב לישראל:
הִכְשִׁירָה לָזֶה הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית אֶת יִשְׂרָאֵל בִּתְכוּנָה פְּסִיכִית, בְּיַחַשׂ גִּזְעִי,
כלומר, לתפקיד הזה, להיות כאלה ולהוות דוגמה לאחרים,
בִּתְכוּנָה פְּסִיכִית - נפשית,
למהלך האידיאות בישראל (39)
הרב זאב סולטנוביץ'
35 - למהלך האידיאות בישראל פרק ב' שיעור חמישי
36 - למהלך האידיאות בישראל פרק ב' שיעור רביעי
37 - למהלך האידיאות בישראל פרק ב' שיעור שלישי
טען עוד
בְּמַצָּב גֵיאוֹגְרָפִי,
ככלל, למצב גיאוגרפי - הנופים, האקלים, הפוריות, כמות המים וכו' - יש השפעה על ההתפתחות התרבותית של כל אומה. גם במה שנוגע לאומה הישראלית - ארץ ישראל בעלת תפקיד מרכזי. לא בכדי, ענינה של הארץ מודגש כל כך בתורה ותופס מקום חשוב במסורת היהודית לדורותיה.
שֶׁכֻּלָּם מְסַיְּעִים וּמַכְשִׁירִים לְכָךְ אֶת כֹּחוֹתָיו הָעַצְמִיִּים וְאֶת הַמַּעֲמָדִים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ.
היהדות נוצרה בין שתי תרבויות עתיקות. באמצע הסהר הפורה: בין מצרים לארם-נהריים. לא במקום מרוחק ששם אין עם מי להתמודד, ממי ללמוד, ועם מי להיאבק על העצמיות והייחודיות. קשה מאד היה ליצור תרבות ייחודית שלישית במקום הקטן והצפוף הזה בין הפרת לנילוס. אילו היינו ביבשת אוסטרליה, יכולנו לשבת שם במשך דורות רבים ולא היו שומעים עלינו, לא היינו מקבלים ולא משפיעים. ליצור תרבות שלישית, שהיא לא רק תרבות שווה במעלה אלא כזו שמעצבת עולם ומלואו, בשעה שהשתים האחרות, האדירות, שקעו - זהו דבר יוצא מן הכלל.
וּכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָהּ הַנִּשָּׂא וְהַנִּשְׂגָּב, בְּיָמִים מִקֶּדֶם, בִּימֵי פְּרִיחָתָהּ וְהַתְחָלַת גִּדּוּלָהּ, בִּימֵי "חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְאַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ" 1 , - במדבר - הִגִּיעָה בְּנִשְׁמָתָהּ הַמַּזְהִירָה, בִּתְעוּפָה גְּדוֹלָה לִמְקוֹר הָאוֹרָה הָעֶלְיוֹנָה. - מעמד מתן תורה בהר סיני.
אֶת תְּכוּנָתָהּ הַלְּאֻמִּית הִשְׁרִישָׁה - הכתה שורש, הן על ידי האבות והן במעמד הר סיני.
בְּמַעֲמַקֵּי הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית הַצְּלוּלָה בְּכָל לַהֶבֶת אֵשׁ עֹז אַהֲבָתָהּ וּבְכָל תִּפְאֶרֶת הוֹד רַעַם גְּבוּרָתָהּ, - "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם" 2 . מעמד הר סיני מייחד אותנו, לא רק כקבוצה אתנית שיצאה ממצרים, לא רק כאלה שנעשו להם כך וכך נסים. "הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" 3 אמר פרעה בראותו את צאצאי משפחת יעקב. אכן הם כבר היו שונים דיים ורבים דיים כדי להיקרא עם בפי שליט נכרי. אך הם טרם הגיעו לדרגת עם בקנה המידה שהתורה מייעדת להם. קבלת התורה היא לא רק נס ופלא, היא הרבה מעבר לזה, זוהי התגלות א-להית. זו קבלת אותו חזון, שהוא עול וגם מטרה וייעוד. בלב אחד, כאיש אחד, למרגלות ההר מסודרים כל איש לשבטו, זהו מעמד של קבלת הממשות הלאומית, שהיא כל כולה מוטבעת על ידי המאורע המופלא היחיד במינו של: "כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" 4 . לא רק פעולה מופלאה, אלא דיבור. דיבור זה הוא משמעות החיים, והדיבור הזה בא אחר כך לידי ביטוי בתורה, הכתובה והנאמרת. זוהי התעופה הגדולה למקור האורה העליונה, חסד הנעורים, אהבת הכלולות. "לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" 5 . ההתייחדות הזו של כנסת ישראל עם הקדוש-ברוך-הוא, ההתכללות הזו, שהיא חסד הנעורים. הנכונות לתת את הכל, להתמסר עד כלות, היא דבר נפלא, והיא עומדת ביסוד הממשות.
במעמד זה יש גם אהבה וגם גבורה. אהבה - מצד הקִרְבה העצומה שכנסת ישראל רצתה בה, קרבת א-להים. אבל קבלת התורה במובן של חוקה, מצריכה גם גבורה של נשיאה בעול, קבלת משימה. האהבה היא עצם המעמד, עצם ההתגלות, עצם הדיבור הא-להי. ואילו קבלת הדבר, והניסיון להמשיך אותו הלאה מדור לדור, "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם" 6 - זה מצריך גבורה.
הרב רומז במילים אלו גם לספירות קבליות - חסד, גבורה, תפארת, הוד - שלא נעמוד עליהן כאן, אולם בודאי יש תפארת של התגלות נהדרת, של מעמדות, של שבטים, של תפקידים - רבגוניות גדולה מאד של קבלת עול התורה והמצוות. כל זה הוא בהוד רעם הגבורה, כלומר, לגבורה זו יש ביטוי לא רק בענווה של קבלת התורה, אלא אומץ אקטיבי כגיבור ההולך לקרב ומחמש את עצמו בכל הכלים כדי לעמוד במשימה שקיבל על עצמו, ומכריז שהוא מסוגל. יש לנו הכח - "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" 7 .
וְעִם בִּרְקֵי נָגְהָהּ חָתְמָה לָהּ אֶת חוֹתַם לְאֻמִּיּוּתָהּ. - עם ברקי הנֹגַהּ של הופעת הכשרונות האישיים הגדולים באור ההתגלות, נחתמה לה הלאומיות הישראלית.
כבר במדבר אנו עדים לאישים כמו משה ואהרן, יהושע וכלב, אך גם לקורח ועדתו ונשיאי השבטים שבין המרגלים. הלאומיות חותמת את ההתגלות - ספירת המלכות מגשימה את דבר ה' אך לעיתים גם מסתירה אותו.
וּבְאוֹצַר הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית שֶׁלָּהּ נִגְנְזָה וְנִזְרְעָה הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית, בְּתַכְלִית הַכִּשְׁרוֹן אֶל הַשִּׁכְלוּל הָעֶלְיוֹן וְהַגָּמוּר הַמֵּאִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ.
כלומר, האומה הזו כבר לא יכולה להיפרד מן האידיאה הא-לוהית, כי היא גנוזה בתוכה. היא לא רק חתומה בחותמה ומוטבעת בטבעה, אלא גנוזה בתוך האידיאה הלאומית הישראלית. אין האומה הישראלית יכולה להמשיך להיות 'האומה הישראלית' מבלי להתייחס לזה, מבלי לבסס את עצמה על המעמדות האלה, ולצמוח מתוך התכנים האלה.
במעמד הר סיני נוצרה הלאומיות. לאחר מכן כבר היתה תודעה ברורה שאנחנו עם מיוחד, אף שבפועל עוד נראה שזה לא דבר פשוט. יש עוד שלבי התממשות, שעליהם מדברת הפסקה הבאה העוסקת בכניסה לארץ, ושוב, משבר נורא. כל שבט לעניינו. נראים הדברים כאילו שהאומה מתפרקת. עובר זמן רב, עד תקופת דוד ושלמה, שבה חוזרת האומה להתאחד ולפעול כאומה, יוצרת בירה וקובעת מקדש שכבר לא נודד ממקום למקום כמו המשכן.
יש באומה הישראלית, כמעט ללא שום השוואה לאומות האחרות, הרבה יותר מתח בין השלב הרוחני לבין ההתממשות. להיות במדבר אין פירושו עדיין להיות ממש, אבל תודעת הייחודיות ברורה וחזקה, במיוחד לאחר מעמד הר סיני. תודעה לאומית כבר קיימת, אבל עד שתהיה גם התנהגות לאומית ייחודית צריכות לחלוף עוד כחמש מאות שנים, עד ימי דוד ושלמה - הממלכה הלאומית בגדולתה. המשימה התקבלה אבל קשה לעמוד בה.
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ה' שיעור שביעי
בית ראשון ובית שני. האידיאה הדתית. המצב הישראלי ויחוסו לאנושיות.
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שיעור שני
התאחדות האידיאות בכנסת-ישראל בתחיתה בארצה, רשמי דרכיה ופעולותיה
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ה' שיעור עשירי
בית ראשון ובית שני. האידיאה הדתית. המצב הישראלי ויחוסו לאנושיות.
הלכות שטיפת כלים בשבת
עבודת ה' לחופש
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
דיני פלסטר בשבת
איך ללמוד גמרא?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
