ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
גם לאחר שעברו שנים מרובות דור הראשונים נפטר עדיין רואה אותם התורה כאילו רק עכשיו היגרו למצרים "הבאים מצרים" ולא "שבא" לשון עבר. את הדבר ניתן להסביר בהמשך למה שאמרו רז"ל: "שלא שינו את שמם", כדרך ששמות שבטי י-ה, הגדרה מיוחדת היתה לכל אחד ואחד: "ראובן" - ראה ה', "שמעון" - שמע ה' וכו'. כך גם דורות אחרונים שמותיהם מוגדרים: אליצור, שדי אור, שלומיאל, צורי שדי וכו'.
אף גם זאת רז"ל קבעו ששלשה שמות לאדם: אחד שקראו לו אביו ואימו, ואחד שקראו לו בני אדם ואחד שקונה הוא לעצמו. טוב מכולם מה שקונה הוא לעצמו.
אדם העומד ברשות עצמו, מייחד את שמו על פעולותיו וזוכה לשם, מה שאין כן אדם שאינו עומד ברשות עצמו - אינו זוכה שיצירותיו יקראו על שמו. הדבר נוגע ליחיד וגם לעם. עם המצוי בגלות יצירותיו למען האחרים ועל שם האחרים הם נקראים.
גדלותם של ישראל קדושים שהיו בגלות מצרים שמרו על זהותם ועל מהותם והגם שבנו ערי מסכנות לאחרים - שמם נקרא על יצירתם, לא הם ולא אחרים הצליחו לטשטש את שמם. ואולי גם היה מקור השנאה של פרעה וכל עבדיו. שנאה שמקורה בקנאה, שחלוף השנים לא גרם לחליפת השם, אלא שמות בני ישראל הבאים.
(התשמ"ז)
ב'
בשני דברים נשתנה סופו של הפסוק מראשיתו: בראשיתו - "בני ישראל", בסופו - "את יעקב", בראשיתו - "הבאים" לשון הווה, וסופו - "באו" לשון עבר. ואין לנו אלא להסביר לעצמנו את מה שרצתה התורה ללמד בשינויים אלה. וגם אם עומק רב לדברי תורה ושבעים פנים להם, ומי יכול לאמר לזה ורק לזה התכונה, אסור לנו למנוע עצמנו מלעיין בדברים וללמד מהם.
בית יעקב ירד למצרים, שלא על מנת להשתקע בה: "לגור בארץ באנו" ואף על פי שידעו יפה מאד על הגזירה של "גר יהיה זרעך ארבע מאות שנה", לא ציפו שזה יהיה דוקא במצרים שהיתה "ערות הארץ", מי שפדה את אב האומה מאור כשדים, לא למען הגלות את בניו למצרים הוציאו ואותה חרדה שהיתה ליעקב בירידתו והקב"ה צריך היה לעודדו "אל תירא" אותה חרדה היתה גם לבניו - את יעקב איש וביתו באו בעבר, חרדה ודאגה בלב. לפני הקב"ה היה גלוי "כי שרית עם אלוקים ואנשים ותוכל", יעקב גם במצרים ישאר כ"איש תם" ועל כן הגילוי האלוקי אליו בירידתו היתה: "ויאמר אלוקים לישראל ויאמר יעקב יעקב" - הגם שהנך רואה עצמך כתולעת יעקב במהותך אתה ישראל ועל כן אל תירא. והבנים אשר בעבר בירידתם, היתה להם חרדה כחרדתו של יעקב אביהם - אחרי התקופה של שנות חיי השבטים, ראו את עצמם כאילו עכשיו באו עם אותו מטען של "ישראל" והחרדה פגה והיא שגרמה לכשלון "כי אל תאמין בעצמך"...
(התשנ"ו)
ג'
אימרה שגורה בפי הבריות: לכל אחד מאתנו שלשה שמות: השם שנתנו לו אביו ואימו בשעת לידתו, השם שהבריות מעניקות לו והשם שזוכה לו עקב פעילותו ותרומתו לאנושות. יש והשם שההורים נותנים לו משתבח והוא נשאר בשם שהבריות נתנו לו, כך נדמה ניתן לפרש את מה שמצאנו בתורה ביחס לעשרת הדורות הראשונים אצל כלם מודגש שמו של הנולד פרט ללמך שאצלו כתוב ויחי למך שתיים ושמונים שנה ומאת שנה ויולד בן. מה השם שנתן - לא מוזכר ולא ידוע, כשגדל ועשה מה שעשה למענם של האנשים - "ויקראו שמו נח לאמר זה ינחמנו". לשם זה הוא זכה ובשם זה קראו לו הבריות.
בני ישראל - שבטי י-ה השמות שקבלו בעת לידתם, הוא בא לידי ביטוי גם אח"כ עקב אורחות חייהם והתנהגותם והוא נשאר חרות בלבבות של צאצאיהם וצאצאי צאצאיהם. אותם השמות שנקראו בעת בואם למצרים, באותם השמות מיחסת אותם התורה בעמוד העם לפני היציאה לחרות.
"שלא שינו את שמם" - שתי משמעויות לכך. כשם שכל שם ושם שנתנו האבות היתה לו משמעות מיוחדת, כך גם הדורות שבאו לאחר מכן, כל שם שניתן היתה לו משמעות: פדהצור, צורישדי וכו'. יתר על כן, השם הזה גם הבריות אשרוהו, וגם מעשיו שלו תאמו זאת.
(התשס"ד)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









