ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
החסידים נדהמו מבקשת רבם וניסו לרדת לסוף דעתו. הם סברו כי רבם רוצה להפליא במעלתו של הרבי מברדיטשוב, ולהוכיח כי אין איש בעולם המסוגל ללמד עליו חוב, ולכן לא השיבו.
"נו", דחק בהם רבי ברוך, "מצפה אני לשמוע עליו דבר-מה רע!"
תמהו מאוד החסידים על רבם, אבל כשהבינו שזה רצונו האמיתי, ניסו לדלות מזיכרונם איזה דבר שלילי ששמעו אי-פעם על הרבי מברדיטשוב, אבל לא הצליחו להשביע את רצון רבם.
לאחר שעה של ניסיונות כושלים, כאשר תמיהתם של החסידים הרקיעה שחקים, הסביר רבי ברוך את פשר בקשתו המוזרה:
"דעו לכם כי מלאכי מעלה מתקנאים ברבי לוי יצחק מברדיטשוב, אשר נתקיים בו בשלמות הפסוק 'ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם'. הוא כה שלם בלימוד התורה, ביראת שמים, באהבת המצוות ובאהבת ישראל, עד שהמלאכים מתקנאים בו. כתוצאה מכך נוצר עליו קטרוג גדול ונשקפת סכנה לחייו. מוכרח אני למצוא בו איזה חיסרון כדי לצנן את קנאת המלאכים".
כאשר הבינו החסידים מה פשר רצונו התמוה של רבם, ניסו בכל מאודם למצוא איזה חוב ברבי לוי יצחק, בידיעה שבכך יצילו את חייו.
תוך כדי כך נכנס לבית המדרש סוחר אמיד, תושב מז'יבוז', שנהג לבלות את רוב זמנו במסעות בין הערים השונות לרגל עסקיו הרבים. כאשר שמע על מה משוחחים הרבי ותלמידיו ניצת אור בעיניו. הוא המתין לרגע של שתיקה ואמר:
"אני יכול לספר בגנותו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב!"
כולם הפנו את מבטם לעבר הסוחר שהשמיע את דבריו בחדווה. רבי ברוך הביט בו במבט חודר ואמר: "אם כן, ספר את סיפורך!"
הסוחר החל בדבריו:
"לפני כמה שבועות הזדמנתי לברדיטשוב לרגל עסקיי. התעוררתי בשעת בוקר מאוחרת משנתי בבית המלון ופניתי לבית הכנסת של העיירה. בגלל השעה המאוחרת כל המניינים הסתיימו. לפתע ראיתי כי בפינת בית הכנסת עומד רבי לוי יצחק כשהוא שקוע כולו בתפילת שחרית. שמעתי בבירור כי הוא נמצא בברכת 'יוצר אור'. עמדתי על המפתן והתכוננתי להיכנס פנימה כדי להתפלל ביחידות. לתדהמתי ניגש אלי רבי לוי יצחק ואמר:
'מה יאמר המלאך מיכאל?! ומה יאמר המלאך גבריאל?!'
מיד לאחר מכן חזר הרבי למקומו והמשיך להתפלל כרגיל".
הסוחר התבונן בפני שומעיו והגביה את קולו:
"ובכן, מה תאמרו על התנהגותו המוזרה של רבי לוי יצחק?! מה כל זה נוגע אליי?! מה למלאכים מיכאל וגבריאל באמצע התפילה?!", אמר הסוחר בחיוך מלא בוז, "והעיקר: מאימתי מותר להפסיק בדיבור באמצע יוצר אור?!"
החסידים הביטו מופתעים בסוחר שמצא פגם של ממש ברבי לוי יצחק והיו דרוכים למוצא פיו של רבם. רבי ברוך פתח את פיו:
"בברכת 'יוצר אור', כאשר אנו מגיעים למילים 'יוצר משרתים', המלאכים מיכאל וגבריאל עומדים להמליץ טוב באותה שעה על עם ישראל. באותה שעה מצטרף אליהם רבי לוי יצחק ואף הוא מלמד זכות על בני ישראל".
הרבי הטה את ראשו לעבר הסוחר ומיקד את עיניו החודרות בעיניו:
"כאשר רבי לוי יצחק ראה שנכנסת לבית הכנסת עם תיק התפילין, כאשר בכיס מעילך נמצא כף כסף שגנבת באותו בוקר מבית מלונך, חיפש ללמד עליך זכות ולא הצליח, מפני שאתה סוחר עשיר, ואין שום סיבה בעולם שתגנוב".
רבי ברוך לא הסיר מהסוחר את עיניו והגביה את קולו:
"משום כך ניגש אליך רבי לוי יצחק! הוא ידע שאפילו המלאכים לא ימצאו עליך שום זכות ולכן קרא 'מה יאמר המלאך מיכאל?!' ו'מה יאמר המלאך גבריאל?!'"
החיוך הזחוח של הסוחר התחלף בסומק שהפך בהדרגה לחיוורון. נשימתם של החסידים נעתקה לנוכח גילוי רוח הקודש של רבי לוי יצחק ושל רבי ברוך.
כעבור רגע התרכך מבטו של רבי ברוך וגם קולו שכך:
"אם הינך חפץ בכפרה", אמר לסוחר, "עליך לשוב לברדיטשוב, להחזיר את החפץ לבעליו, לגשת לצדיק ולבקש סליחה על הזלזול בכבודו, ולהתחנן לקדוש ברוך הוא שיעזור לך לחזור בתשובה".
דברי רבי ברוך חדרו כחץ ללבו של הסוחר. הוא קם ויצא ללא אומר ודברים מבית המדרש במז'יבוז' כשפניו מועדות לברדיטשוב, ולבו נחוש לתקן את דרכיו. בסופו של דבר הסוחר חזר בתשובה שלמה, ורבי לוי יצחק מברדיטשוב ניצל מקנאת המלאכים.
במלואת מאתיים שנה להסתלקותו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, סנגורם של ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
