ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
החסידים נדהמו מבקשת רבם וניסו לרדת לסוף דעתו. הם סברו כי רבם רוצה להפליא במעלתו של הרבי מברדיטשוב, ולהוכיח כי אין איש בעולם המסוגל ללמד עליו חוב, ולכן לא השיבו.
"נו", דחק בהם רבי ברוך, "מצפה אני לשמוע עליו דבר-מה רע!"
תמהו מאוד החסידים על רבם, אבל כשהבינו שזה רצונו האמיתי, ניסו לדלות מזיכרונם איזה דבר שלילי ששמעו אי-פעם על הרבי מברדיטשוב, אבל לא הצליחו להשביע את רצון רבם.
לאחר שעה של ניסיונות כושלים, כאשר תמיהתם של החסידים הרקיעה שחקים, הסביר רבי ברוך את פשר בקשתו המוזרה:
"דעו לכם כי מלאכי מעלה מתקנאים ברבי לוי יצחק מברדיטשוב, אשר נתקיים בו בשלמות הפסוק 'ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם'. הוא כה שלם בלימוד התורה, ביראת שמים, באהבת המצוות ובאהבת ישראל, עד שהמלאכים מתקנאים בו. כתוצאה מכך נוצר עליו קטרוג גדול ונשקפת סכנה לחייו. מוכרח אני למצוא בו איזה חיסרון כדי לצנן את קנאת המלאכים".
כאשר הבינו החסידים מה פשר רצונו התמוה של רבם, ניסו בכל מאודם למצוא איזה חוב ברבי לוי יצחק, בידיעה שבכך יצילו את חייו.
תוך כדי כך נכנס לבית המדרש סוחר אמיד, תושב מז'יבוז', שנהג לבלות את רוב זמנו במסעות בין הערים השונות לרגל עסקיו הרבים. כאשר שמע על מה משוחחים הרבי ותלמידיו ניצת אור בעיניו. הוא המתין לרגע של שתיקה ואמר:
"אני יכול לספר בגנותו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב!"
כולם הפנו את מבטם לעבר הסוחר שהשמיע את דבריו בחדווה. רבי ברוך הביט בו במבט חודר ואמר: "אם כן, ספר את סיפורך!"
הסוחר החל בדבריו:
"לפני כמה שבועות הזדמנתי לברדיטשוב לרגל עסקיי. התעוררתי בשעת בוקר מאוחרת משנתי בבית המלון ופניתי לבית הכנסת של העיירה. בגלל השעה המאוחרת כל המניינים הסתיימו. לפתע ראיתי כי בפינת בית הכנסת עומד רבי לוי יצחק כשהוא שקוע כולו בתפילת שחרית. שמעתי בבירור כי הוא נמצא בברכת 'יוצר אור'. עמדתי על המפתן והתכוננתי להיכנס פנימה כדי להתפלל ביחידות. לתדהמתי ניגש אלי רבי לוי יצחק ואמר:
'מה יאמר המלאך מיכאל?! ומה יאמר המלאך גבריאל?!'
מיד לאחר מכן חזר הרבי למקומו והמשיך להתפלל כרגיל".
הסוחר התבונן בפני שומעיו והגביה את קולו:
"ובכן, מה תאמרו על התנהגותו המוזרה של רבי לוי יצחק?! מה כל זה נוגע אליי?! מה למלאכים מיכאל וגבריאל באמצע התפילה?!", אמר הסוחר בחיוך מלא בוז, "והעיקר: מאימתי מותר להפסיק בדיבור באמצע יוצר אור?!"
החסידים הביטו מופתעים בסוחר שמצא פגם של ממש ברבי לוי יצחק והיו דרוכים למוצא פיו של רבם. רבי ברוך פתח את פיו:
"בברכת 'יוצר אור', כאשר אנו מגיעים למילים 'יוצר משרתים', המלאכים מיכאל וגבריאל עומדים להמליץ טוב באותה שעה על עם ישראל. באותה שעה מצטרף אליהם רבי לוי יצחק ואף הוא מלמד זכות על בני ישראל".
הרבי הטה את ראשו לעבר הסוחר ומיקד את עיניו החודרות בעיניו:
"כאשר רבי לוי יצחק ראה שנכנסת לבית הכנסת עם תיק התפילין, כאשר בכיס מעילך נמצא כף כסף שגנבת באותו בוקר מבית מלונך, חיפש ללמד עליך זכות ולא הצליח, מפני שאתה סוחר עשיר, ואין שום סיבה בעולם שתגנוב".
רבי ברוך לא הסיר מהסוחר את עיניו והגביה את קולו:
"משום כך ניגש אליך רבי לוי יצחק! הוא ידע שאפילו המלאכים לא ימצאו עליך שום זכות ולכן קרא 'מה יאמר המלאך מיכאל?!' ו'מה יאמר המלאך גבריאל?!'"
החיוך הזחוח של הסוחר התחלף בסומק שהפך בהדרגה לחיוורון. נשימתם של החסידים נעתקה לנוכח גילוי רוח הקודש של רבי לוי יצחק ושל רבי ברוך.
כעבור רגע התרכך מבטו של רבי ברוך וגם קולו שכך:
"אם הינך חפץ בכפרה", אמר לסוחר, "עליך לשוב לברדיטשוב, להחזיר את החפץ לבעליו, לגשת לצדיק ולבקש סליחה על הזלזול בכבודו, ולהתחנן לקדוש ברוך הוא שיעזור לך לחזור בתשובה".
דברי רבי ברוך חדרו כחץ ללבו של הסוחר. הוא קם ויצא ללא אומר ודברים מבית המדרש במז'יבוז' כשפניו מועדות לברדיטשוב, ולבו נחוש לתקן את דרכיו. בסופו של דבר הסוחר חזר בתשובה שלמה, ורבי לוי יצחק מברדיטשוב ניצל מקנאת המלאכים.
במלואת מאתיים שנה להסתלקותו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, סנגורם של ישראל.

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך עושים קידוש?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

האם מותר לפנות למקובלים?

היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי

למה ללמוד גמרא?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי עץ במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.

לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ואתחנן
וָאֶתְחַנַּן אֶל יְ-הֹוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר (דברים ג כג) מה תלמוד לומר לֵאמֹר ? אמר לו: הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו. איך הטיח חלילה משה רבינו כלפי מעלה כביכול להכריחו להשיב. וְאָהַבְתָּ אֵת יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ ״בְּכָל לְבָבְךָ״ — בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע. מה הביאור בזה כיצד אפשר לעבוד את השם עם היצר הרע וכן ביחד עם שניהם. כיצד כרת ברית שלמה המלך עם חירם. והא כתיב 'לֹא תְחׇנֵּם'. סגולה בהפטרה - שבה מחכים האדם ומכניס יראת ה' טהורה בלבו אם יתמיד וירגיל עצמו בזה. (מהאריז"ל)

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם









