ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
- ספריה
- קומי אורי
- יד - אהבת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אחינעם הדסה בת תמר
ההגדרה ההלכתית של מצווה זו היא כמו שר' עקיבא אומר בשלילה "מה דעלך שניא לחברך לא תעביד". רואים זאת במעשה שמביאה הגמרא 1 על שניים שהלכו במדבר ולאחד יש מים, הוא אינו מצווה לתת אותם לחברו, חייך קודמים לחיי חברך. ה"יד רמה" אומר שמקור האיסור על אדם להזיק לחברו הוא במצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך". ציווי זה הוא בכיוון השלילה - מה שלא היית רוצה שיעשו לך אל תעשה לחברך. אך בכיוון החיובי לא ציוותה התורה לעזור לזולת כפי שהיה עוזר לעצמו, שהרי אי-אפשר לדרוש מהאדם לאהוב את השני כפי שהוא אוהב את עצמו, זה נגד הטבע, רק צריך להיזהר שלא לעשות לזולת מה שהוא עצמו לא רוצה שיעשו לו.
עם זאת, לגבי מצוות "לא תלך רכיל בעמך" אומר החפץ חיים שאיסור זה נאמר רק לגבי מי שהוא עמית אתך בתורה ומצוות, אבל מי שהוא פוקר, עליו אין המגבלה של "לא תלך רכיל בעמך", שהרי אינו עושה מעשה עמך.
כאשר התורה דורשת רמה מוסרית גבוהה היא מתירה דברים מסוימים, כמו היתר לפרסם דברים על מי שאינו שומר תורה ומצוות, כדי שהציבור לא ייגרר אחריהם.
בגמרא מופיעים ביטויים שמתייחסים בחיוב באופן כללי גם לרשעים - "אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון" 2 , ומתארים את דרגתם של הדרים בארץ-ישראל שהם צדיקים, שאחרת הארץ היתה מקיאה אותם. מצד שני נאמר "משנאך ה' אשנא", ודוד אומר על אחיתופל "ירדו חיים שאולה". כיצד מתיישבים הדברים?
על-פי החכמה הפנימית, אין רע מוחלט בעולם, בכל רע יש גרעין של טוב. הראשונים ראו שאין דבר שהוא כולו שלילה, אבל מצד ההנהגה הגלויה אנחנו צריכים להלחם כנגד הרשעה. התורה קובעת מהו טוב ומהו רע, ואם אדם חוטא אנחנו צריכים להביע התנגדות. מבחינה רעיונית עמוקה, איננו שוללים את עצם קיומו של הרשע, כי יש בו איזה טוב. אבל לא ייתכן שתהיה לזה השפעה על תגובתנו. הצד הסגולי הטוב שיש בו לא צריך לחפות על התנגדותנו לצד הרע המופיע בו.
צריך לעשות הבחנה בין שנאת הרע לשנאת האדם העושה רע. הרב קוק כותב בשמונה קבצים, שכהדרכה ציבורית איננו יכולים להתייחס לסגולה, זה יפגום ביכולת שלנו להתנגד לרע. לאדם פשוט קשה להבחין בין טוב לרע, צריך להיות גדולים מאוד כדי לעשות את ההבחנות האלה. הציבור הרחב צריך להתנגד לרע ולא לחפות עליו.
הדברים שהרב כתב מגיעים מנקודה פנימית, שיש ברע משהו טוב. יש דעה שעשיו נשק ליעקב בכל לבו, גם בעשיו יש דברים גדולים, לא הכול שלילה, אבל זו לא סיבה לאהוב את כל הגויים. אנחנו צריכים לדעת להגדיר את האויבים שלנו ולהיאבק נגדם. יש בסגולה דבר טוב מבחינה רעיונית, אבל אין לזה יישום בפועל. זו לא הנהגה מעשית וזה לא סותר את מציאותה של אותה נקודה טובה שישנה בכל רע בעולם. את עמלק יש למחות מתחת השמים, מעל השמים גם בו יש טוב.
כתוב בספר "משפט המלוכה" של הרב יהודה גרשוני, ומופיע גם בשם ר' חיים מבריסק, שכל העמים שניסו להשמיד את עם ישראל יש להם דין של עמלק. יש הנהגה בעולם שלנו, על-פי הנגלה, ויש נקודות בעולם הפנימי שלא סותרות את ההנהגה בפועל.
היחס המוגזם לנקודות הטוב מטשטש את ההתנגדות לרע, אסור לתת למהלכים מעולם האצילות להשפיע על ההנהגה בעולם העשייה. בעולם המעשי צריך להתנגד לרשעה בפועל. אמנם יש דרגות, על כלל ישראל צריך ללמד זכות שהם מושפעים והם שוגגים. בגמרא יש דברים עמוקים ואי-אפשר ללמוד מהם דברי הלכה, אנחנו צריכים להגדיר את ההלכה בתוקף.
בזמן הקמת המדינה חלק מהציבור הדתי ניתק מגע לגמרי, אך אנחנו אמרנו שיש לנו מכנה משותף עם הציבור הכללי: עלייה, ארץ-ישראל, התיישבות, הגנה על כבוד האומה ועל כבודה של ארץ-ישראל. לצערנו הרב חלק מהציבור החילוני התנתק לגמרי ממורשת ישראל, זה לא היה אותו ציבור שהיה לפני שבעים שנה, וזה מביא את ההתנתקות מהלאומיות ואת ההתנתקות מארץ-ישראל.
הרב זצ"ל כותב באיגרת קמ"ד, שהיהדות לא יכולה להישען על גרגרי היסטוריה וידיעת השפה, והגישה שנשענת רק על זה תהפוך למפלצת, לשנאת עם ישראל וארץ-ישראל. יש היום אנשים שלהוטים להסגיר את הארץ לאויב, אך הקב"ה מקשה את ערפם של אויבנו, אחרת כבר מזמן היו אותם אנשים מסגירים את ארץ-ישראל בידי אויבים. מה המכנה המשותף שלנו היום עם אותם אנשים, עם איזה רעיון נלך ביחד? אפילו את כבוד האומה הם הורסים. הרי הם מנסים לטשטש את זהותנו היהודית. אמנם עם ישראל הפשוט הוא בריא, וראו זאת באחוזי הגיוס הגבוהים במלחמה האחרונה. יש קבוצה שהשתלטה בתחומים מסוימים, ואתם יש דילמה במציאת המכנה המשותף.
מה צריך להיות היחס כלפי יהודי מן השורה שהזיק לי, האם יש מצווה לאהוב אותו? מה היחס לגבי מי שלא מודע שהמעשה שעשה הזיק לי?
קודם כל יש לנסות להוכיח אותו, ועל זה נאמר "לא תשנא את אחיך בלבבך", אבל אם הוא לא מקשיב אין מצווה לאהוב אותו. חז"ל אומרים שלא הזהירה התורה אלא על שנאה שבלב, בלי להוכיח, אבל מי שלא שומע לתוכחה אין איסור.
לגבי מי שלא עושה את הדבר במזיד, אי-אפשר לשנוא אותו, אך כמובן שצריך להתנגד ולמנוע את הצלחת מעשיו. אם אפשר לדון אותו לכף זכות, צריך לעשות כך. אך אם הסבירו לו את פשעו והוא לא סר ממנו, אי-אפשר לסנגר עליו.
מובא בספרים חיצוניים, שהמכבים הרגו גם את היהודים המתייוונים. כיצד זה מסתדר עם הברכה שניתנה לכוהנים: "הנני נותן לו את בריתי שלום"? וכי פנחס לא הרג את זמרי?
אם נניח שמה שכתוב בספרים החיצוניים נכון, היו שם אנשים שהתייוונו והצטרפו למלחמת היוונים בישראל. הם היו פושעים, בוגדים, והתורה אמרה "ובערת הרע מקרבך", כפי שבני לוי פגעו במי שעבדו לעגל או במי שניסה לייאש את העם ולחזור למצרים. בזמן המכבים היה מצב של מלחמה, ובמצב של מלחמה לא צריך עדים. לא מדובר באנשים שנסחפו וכו'. אם החשמונאים שנהגו לפי התורה פגעו בהם, אז צריך לדעת שאותם מתייוונים פעלו כנגד עם ישראל. אמנם יש להם סגולה, אך מהצד הגלוי היות שהם נלחמו בעם ישראל יש לבער אותם.
יש אומרים שעיקר קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" זה באשתו.
אשתו של אדם כגופו, ולכן ודאי שיש בזה עניין מיוחד. באשתו אדם יכול לקיים מצווה זו יותר מכל אדם אחר.
^ 1. בבא מציעא סב עמוד א.
^ 2. סנהדרין לז עמוד א, מגילה ו.
_________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
^ 2. סנהדרין לז עמוד א, מגילה ו.
_________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
