ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
יש בחודש הזה גם תקווה ואופטימיות. ט"ו באב הוא חג זוטא שנערך לזכר טקס חיובי ושמח, אחד האירועים החברתיים שעיצבו את החיים היהודיים בתקופות קדומות יותר. גם האבל על חורבן ירושלים מתמתן אפילו ביום תשעה באב עצמו על ידי ההתגשמות החלקית שזכינו לה בימינו של נבואות הנחמה על בנייתה המחודשת של ירושלים. מסיבה זו החודש הזה מסמל את כושר ההתאוששות הנצחי של העם היהודי.
חודש אב עצמו קיבל תוספת לשמו ונקרא "מנחם אב", חודש שמביא נחמה לעם ישראל המתייסר. ביהדות לא מייחסים לחודש הזה דברים שליליים על אף שברור שזה לא חודש שמבשר טובות לעם היהודי. לכן יש גישה והתייחסות מעורבת לחודש הזה. מחד, אנחנו חוששים מבואו, ומאידך, אנחנו שמחים שהוא בא וחולף ומקבלים בברכה את מסר התקווה והנחמה שהוא מביא אתו למרות הכל.
בתלמוד אנחנו למדים שהשמות המקובלים היום לחודשים בלוח השנה היהודי הם ממוצא בבלי והגיעו לחברה היהודית עם שובו של עזרא בראשית תקופת בית שני. בכל זאת, שמו של חודש אב נשמע עברי במובהק. "אב" פירושו אבא, ראש או מנהיג. פירוש המילה גם חוזק או גדולה. בתלמוד מציינים גם שמהמילה "אב" משתמע גם שיש "תולדות", צאצאים, השלכות, אם תרצו, שבאופן בלתי נמנע נגזרים מנוכחות ה"אב". משום כך נראה לי שהחודש הזה זכה לשם הולם עד מאוד, שכן לאירועים שאנחנו מציינים בו היו השלכות עצומות על ההיסטוריה היהודית והעולמית. "התולדות" של אב ממשיכים להשפיע על קיומנו האישי והלאומי עד היום.
התלמוד מזכיר לנו שוב שבעקבות חורבן בית המקדש ואובדן הריבונות יהודית בארץ ישראל, מצב התלישות, הניכור והגלות שנכפה על העם היהודי למשך מאות שנים שינה גם את הסביבה הגשמית וגם את הסביבה הרגשית של החברה בעולמנו. טעם המאכלים, ניחוח הפרחים, צחוק האנשים - כל אלה השתנו ופחתו אחרי חורבן המקדשים וגלותו של עם ישראל מארץ ישראל. במובנים האלה וגם במובנים רבים אחרים, חודש אב היה ועודנו החודש הכי משמעותי בלוח השנה היהודי. זה החודש שמטיל צל הכי ארוך על ההיסטוריה ועל החיים של העם היהודי.
חז"ל לימדו אותנו שאנשים שמתאבלים באמת ובתמים על חורבן המקדש וירושלים, שמצטערים מכל הלב ולא רק מתאבלים מן הפה ולחוץ, יזכו לראות את הצד השני של חודש אב עם הנחמות וההבטחה לישועה ולימים טובים יותר. ההרגשה המעורבת הזאת, תחושה עמוקה של אובדן יחד עם אופטימיות עזה שמסוגלת לראות מעבר לקשיים ולאסונות בהווה, היא זאת שהופכת את חודש אב לחודש מיוחד במינו. תשעה באב מוקדש לאבל ולצער, אך בט"ו באב אנחנו חשים התרוממות רוח והצלחה בענייני משפחה וקהילה.
בזכות העובדה שהתאריכים האלה כה קרובים זה לזה, לא נוצרת תחושת דכדוך ועצבות קבועה שמכבידה על החודש כולו בעננה שחורה של רגשות שליליים. זה מה שאנחנו אמורים ללמוד מהתוספת של התואר "מנחם" לשם החודש. חשוב לשמור על אופטימיות ועל חשיבה חיובית, מפני שאחרי חודש אב מגיע חודש אלול, ואתו הציפייה לשנה חדשה וטובה. מי יתן וכל ימיו של חודש אב יהיו מקור לשמחה ולהישגים נצחיים לכל ישראל.
מה עניינו של ט"ו בשבט?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
עשרת המכות סוללות דרך
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך עושים קידוש?
הקשבה בזמן של פילוג
איך נהנים כשעובדים קשה?
אנחנו קודש למענך
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
