שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שומר ושואל
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
התבקשתי על ידי הדוד לשמור את כספו בחשבון על שמי. לא כהלוואה ולא עבורי. הדוד לצערנו נפטר. את כספו שמרתי בפקדון. הפקדון צבר ריבית חיובית לאחר מותו. כלומר אם נניח הסכום המקורי היה 10,000 הוא עלה ל 11,000 כאשר 1000 השקלים נצברו לאחר מותו. אני רוצה לחלק את כספו של הדוד ליורשיו. האם לחלק את הסכום המקורי בלבד ליורשיו או לחלק את הסכום כולל הריבית? אני רוצה לציין שמעולם לא התייחסתי לכסף או לריבית שצבר כשלי. אני לא רוצה את הכסף ולא רוצה את הריבית שצבר. אם לא צריך לחלק את הריבית, זה בסדר לתת אותה כמתנה ליורשיו?
תשובה
שלום רב. אין בכך ריבית וניתן להעביר את הסכום ליורשים. מקורות: מבואר בשו"ע (יו"ד סי' קע"ז סע' י"ט) שאדם המפקיד כסף אצל חברו וחברו השתמש בכסף שלא ברשותו, אין זו הלוואה ולכן יכול להחזיר יותר. ולפי זה אם הוא אם הוא השתמש בכסף, צריך להחמיר ולא לקבל תוספת עבור זה כיון שדינו כהלוואה (ראה נחל יצחק חו"מ סי' פ"א סק"ו ז'). אולם יש מתירים (רמ"א חו"מ סי' רצ"ב סע' ז', סמ"ע סקכ"א, גליון מהרש"א יו"ד סי' ק"ס ס"ו) כיון שלא בא לידו בתורת הלואה, וזאת בקיום שני תנאים: א. באופן שהמפקיד לא אמר לנפקד באופן מפורש שהוא יכול להשתמש בכסף. ב. שלא הבטיח למפקיד מראש רווחים עבור פיקדון זה. יש להעיר שיש מחלוקת גדולה בין הפוסקים במציאות ששומר פיקדון השתמש במעון הפקדון והרויח בהן, ויש בדבר חילוקי דינים (עיין שו"ע חו"מ סי' רצ"ב סע' ז' ונושאי כליו). אולם המחלוקת הנ"ל היא רק באופן שהשומר התעסק במעות עבור עצמו, אבל אם אמר בפירוש שמתעסק לצורך הבעלים, כולם מודים שהריוח שייך לבעלים, שהשומר זכה בו בשבילו. והוא הדין אם לא אמר בפירוש שמתעסק במעות עבור הבעלים אלא רק גילה דעתו שמתעסק לצורך הבעלים או שהבעלים גילה דעתו שרצונו שיתעסק בהן למענו (רמ"א שם). וכן נראה בנידון שאלתנו, שכיון שהכסף שהנפקד אינו מעוניין בכסף אלא הפקידו עבור המפקיד בלבד, הכסף שייך לו וליורשיו. ולכן בנידון השאלה כיון שהכסף הובא בתורת פיקדון אין בכך בעיה של ריבית כיון שאינו ניתן כהלוואה. אף שהכסף הופקד על שם הנפקד, מכל מקום המפקיד ביקש שהכסף יהיה שמור בבנק באופן הזה. כמו כן בנידו"ד אין להחמיר שלא לקבל את התוספת כשיטה המחמירה לעיל, כיוון שצבירת הפקדון נעשתה עבור הנפקד ואין להגדיר הפקדה זו כשימוש או כאי שימוש בכסף. לכן למעשה אין בנתינת הרווחים ליורשים איסור ריבית. יש לציין שצריך להיות לנפקד שטר היתר עסקה עם הבנק כדי למנוע את הריביות בבנקים (בבנקים הגדולים בישראל יש היתר עסקה שחותמים עליו כאשר פותחים חשבון). ברכת ה' עליכם,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il