עובדא הוה באחת המאפיות שתחת פיקוחי בהפרשת חלה [תחת פיקוח של הרבנות המקומית], שהשבוע חרה אפו של בעל המאפיה ולא רצה שאני אפריש וחלות כבר היו צריכים להשלח והיה כאן מכשול לציבור, ואין זמן להודיע. אז הפרשתי בעל כורחו עם ברכה. מה היה הדין במקרה כזה?

ב"ה שלו-ם וברכה, חיוב הפרשת חלה היא על בעל הבצק שהוא בעל המאפייה. הפרשה עבורו צריכה הסכמה שלו לכך. אין להפריש בניגוד לרצונו (יורה דעה שכ"ח, ג'). הפרשה כזו לא מועילה, ואם משתמשים בבצק של בעל הבית יתכן שגם גוזלים אותו. לשם זיכוי האנשים שיקנו את החלות יכולת להפריש חלה עבורם מבצק שלך (אולי לקנות אותו מבעל המאפייה) כמבואר בהלכות תרומות (שם של"א, ל'): "אבל התורם משלו על אחרים הרי זה תרומה". אולם בגלל הספק אם יהיה צירוף כלי לשיעור הפרשת חלה אצל הקונים, היה לך להפריש בלי ברכה. בברכה, הרב חגי בר גיורא