ישעיהו פרק סד

(א) כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו: (ב) בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו: (ג) ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו: (ד) פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע: (ה) ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו: (ו) ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו: (ז) ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו: (ח) אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו: (ט) ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה: (י) בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה: (יא) העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד: