ירמיהו פרק יח

(א) הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר: (ב) קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי: (ג) וארד בית היוצר והנהו (והנה הוא) עשה מלאכה על האבנים: (ד) ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות: (ה) ויהי דבר יהוה אלי לאמור: (ו) הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל: (ז) רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד: (ח) ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו: (ט) ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע: (י) ועשה הרעה (הרע) בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו: (יא) ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם: (יב) ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה: (יג) לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל: (יד) היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים: (טו) כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה: (טז) לשום ארצם לשמה שרוקת (שריקת) עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו: (יז) כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם: (יח) ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו: (יט) הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי: (כ) הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם: (כא) לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה: (כב) תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה (שוחה) ללכדני ופחים טמנו לרגלי: (כג) ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו (ויהיו) מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם: