יואל פרק ב | רבנים שונים | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
ספר יואל

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

2 דק' קריאה

(א) תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב: (ב) יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור: (ג) לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו: (ד) כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון: (ה) כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה: (ו) מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור: (ז) כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם: (ח) ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו: (ט) בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב: (י) לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם: (יא) ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו: (יב) וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד: (יג) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה: (יד) מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם: (טו) תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה: (טז) אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה: (יז) בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם: (יח) ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו: (יט) ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים: (כ) ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות: (כא) אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות: (כב) אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם: (כג) ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון: (כד) ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר: (כה) ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם: (כו) ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם: (כז) וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם:

ספר יואל