ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נחמיה פרק ד

דף הבית בית מדרש תנ"ך תכני התנ"ך ספר נחמיה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר


נחמיה פרק ד




מוקדש לעלוי נשמת
ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

(א) ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד: (ב) ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה: (ג) ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם: (ד) ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה: (ה) ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה: (ו) ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו: (ז) ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה בצחחיים (בצחחים) ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם: (ח) וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם אל תיראו מפניהם את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם: (ט) ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב (ונשב) כלנו אל החומה איש אל מלאכתו: (י) ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים אחרי כל בית יהודה: (יא) הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח: (יב) והבונים איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי: (יג) ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו: (יד) במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו: (טו) ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים: (טז) גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה: (יז) ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים:
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il