איסור סוטה לבעלה | הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
כתובות

קטגוריה משנית

ספריה
חזון קדומים
כתובות

4326

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

ציפורה בת דוד

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

א. הסוגיא - מחלוקת ר"ת וריב"ם
אומרת הברייתא 1 : "מפני מה אמרו בתולה נישאת ליום הרביעי?... ומסכנה ואילך נהגו העם לכנוס בשלישי, ולא מיחו בידם חכמים". ואומרת על כך הגמ': "מאי סכנה? אילימא דאמרי: בתולה הנשאת ליום הרביעי תיהרג - נהגו?! לגמרי ניעקריה! אמר רבה, דאמרי: בתולה הנשאת ביום הרביעי, תיבעל להגמון תחלה. האי סכנה? אונס הוא! משום דאיכא צנועות, דמסרן נפשייהו לקטלא ואתיין לידי סכנה. ולידרוש להו דאונס שרי! איכא פרוצות, ואיכא נמי כהנות. וליעקריה! גזירה עבידא דבטלא, ותקנתא דרבנן מקמי גזירה לא עקרינן".
ומקשה התוס' 2 על הגמ' - מדוע קיים כאן היתר שלא אונס? הרי זה גילוי עריות, שהדין הוא יהרג ואל יעבור 3 !
ומכח קושייא זו מחדש ר"ת : "אין חייבין מיתה על בעילת מצרי, דרחמנא אפקריה לזרעיה דמצרי, דכתיב 4 'וזרמת סוסים זרמתם'. ומייתי ראיה, דפריך בפ' בן סורר ומורה 5 הא אסתר פרהסיא הואי, ולא פריך והא אסתר גילוי עריות הויא. משמע דמשום עריות לא הוה מיחייבא". וכתולדה מחידוש זה מסיק ר"ת לדינא: "ומתוך כך התיר ר"ת לבת ישראל שהמירה ובא עליה עובד כוכבים, לקיימה לאותו עובד כוכבים כשנתגייר. דלא שייך למימר אחד לבעל ואחד לבועל בביאת מצרי, דהויא כביאת בהמה". חולק ריב"ם על ר"ת: "דהא ע"י ביאת עובד כוכבים נאסרה לבעלה, כדאמר הכא דאיכא פרוצות, ובפ' האישה שנתארמלה 6 גבי האישה שנחבשה בין העובדי כוכבים אמרי' דברצון אסורה לבעלה, ואמר נמי במגילה 7 , 'כאשר אבדתי אבדתי' - כאשר אבדתי מבית אבא אבדתי ממך, אלמא לגבי בעלה לא חשיבא בעילת מצרי כביאת בהמה. והוא הדין לבועל".

ב. גדר איסור סוטה לבעלה
נראה ברור מלשונו של התוס', שגם ר"ת מסכים שהנבעלת לגוי אסורה לבעלה [ולא רק מלשון התוס' נראה כך, אלא גם הוכחת ריב"ם מחייבת להסכים לזה]. אלא שנחלקו ר"ת וריב"ם, האם נאסרת גם לבועל או לא. יוצא, אם כן, ששיטת ר"ת היא, שביאת גוי אינה מחייבת מיתה, ולכן אין היא אוסרת את המזנה על הבועל, ובכל זאת היא אסורה על בעלה. וצ"ע בטעם הדבר - הרי אין זו ביאה חמורה שאוסרת, וא"כ מדוע בכל זאת אסורה לבעלה?
ונראה שר"ת לומד, שהאיסור לבעל אינו קשור כלל למעשה העבירה שבזנות. אלא עצם המציאות שהאישה זינתה, אעפ"י שהעבירה שבזנות זו אינה חמורה דיה, היא האוסרת. יותר מכך - אפי' אם לא היה איסור כלל לזנות עם גוי, היתה נאסרת לבעלה. שכן, אין קשר כלל בין האיסור והעבירה שבזנות, לבין העובדה שזנות זו אוסרת אותה על בעלה.
יסוד זה, שאף לולא איסור זנות, היא נאסרת לבעלה מוכח מאסתר. שהרי למען הצלת כלל ישראל היה מותר לה להיבעל, ובכל זאת "כשם שאבדתי מבית אבא - כך אובד ממך".

ג. זנות בשוגג אוסרת
כותב המהרי"ק 8 , שאף אם אישה תזנה בשוגג [כגון, שחושבת שאין איסור לזנות] - תיאסר על בעלה! יסוד דבריו - דברינו דלעיל: כיוון שלא העבירה היא היוצרת את האיסור לבעל, א"כ מה לי מזידה או שוגגת, הרי אף בלי עבירה כלל נאסרת.
אמנם אם אישה לא ידעה כלל שעושה מעשה זנות [כגון שחשבה שהבא אליה הוא בעלה], או שלא התכוונה כלל לזנות [כגון באונס] - אינה נאסרת. שכן, אין המדובר כאן בשגגה הנוגעת ל'עבירה שבדבר', אלא לשגגה הנוגעת לעצם הפעולה. אולם שגגה הנוגעת לעבירה וחומרתה - אינה מונעת את האיסור לבעל.
המהרי"ק מוכיח יסוד זה גם מדברי הרמב"ם -
שיטת הרמב"ם 9 היא, שקטנה שזינתה אסורה לבעלה, [ולא אמרינן "פיתוי קטנה אונס הוא" 10 ]. אילו היינו אומרים שה'עבירה' היא האוסרת, לא היה מקום לאסור בנידון זה, שהרי קטנה אינה מחוייבת כלל במצוות, וממילא לא שייך לומר שעשתה עבירה! אלא ע"כ שמציאות הזנות היא האוסרת. ואין להקשות ממה שהבאנו לעיל, ששוגגת או אנוסה בפעולה עצמה אינה נאסרת. דקטנה שזינתה ברצון אינה ניגדרת כשוגגת או אנוסה. דאעפ"י שלעניין חיובים אין לה דעת, אין זה אומר שאין לה דעת כלל. וכל כוונותיו של קטן הנוגעות ליצירת מציאות - דעתו נחשבת, שגם הוא נחשב לבר הבנה 11 ! ולכן כוונת הקטנה להיבעל לאדם שאינו בעלה - נחשבת זנות, וממילא נאסרת לבעלה, לשיטת הרמב"ם.
מקורו של היסוד, אומר המהרי"ק, הוא מלשון הכתוב - "ותמעל מעל באישה " 12 , ולא כתוב 'ותמעל מעל בה''!

ד. היסוד הנ"ל - גם בחיובי ממון
כעין דבריו של המהרי"ק בעניין איסור אישה לבעלה, מצאנו גם בעניינים נוספים בתורה -
קי"ל שאין עונשין אא"כ מזהירין 13 . כלומר, בכל מקום שיש עונש בתורה - קדמה לו אזהרה, האוסרת לעשות את המעשה. כלל זה תקף בעונשי הגוף, אולם בממון אין אומרים כן, אלא "ממון ודאי לא בעי אזהרה" 14 . ולכן אף שלא הזהירה התורה שלא לשלח את בעירה לשדה אחר - המשלח חייב 15 . ואף שלא הזהירה התורה שלא לפתוח בור - הפותח חייב 16 . שורש החילוק בין עונשי הגוף לעונשי ממון נעוץ בדברינו דלעיל - חיוב עונשים גופניים נובע מהעבירה שבמעשה, ולכן בעינן אזהרה. אולם חיובים ממוניים אינם נובעים מה'עבירה' שבמעשה, אלא מעצם המציאות של המעשה, ולכן לא בעינן בהם אזהרה.
וממילא אפי' אם לא היה איסור 'לא תגנוב' בתורה - הגונב היה חייב כפל, דלא העבירה מחייבת בתשלום. ומאליו נובע, שאם אדם אינו יודע שאסור לגנוב - יתחייב כפל, שהרי חיוב זה אינו נוגע כלל לעבירה וחומרתה. דאף אם באמת לא היה איסור גניבה, היה מתחייב בכפל!
ד1. האם קנס כממון?
אמנם דברינו לעניין גניבה מחודשים יותר מחיובי ממון אחרים [בור, שן ורגל וכד']. חידוש זה נובע מחמת שעסקינן בקנס [ - כפל], ולא ממון גרידא. ונבאר דברינו -
כל חיוב ממוני שאינו בגובה הנזק מוגדר כ'קנס' - או שהתשלום גבוה מהנזק [ככפל בגניבה], או שנמוך יותר [חצי נזק בשור תם] או שסכום התשלום קבוע [שלושים של עבד, חמישים של אונס ומפתה]. ולעומת זאת 'ממון' הינו חיוב בגובה הנזק 17 . ונראה ודאי שחיוב ממון נועד לתקן את העיוות והחסרון שנוצר, ולכן הוא בגובה הנזק. משא"כ קנס, שהוא דומה יותר לעונש כלפי המזיק. [ולכן חיוב ממון אינו זקוק לעדים ולבי"ד - המזיק חייב ברגע שהזיק 18 . משא"כ קנס, החיוב אינו נוצר אלא עפ"י בי"ד, וע"י העדאת עדים 19 ]. ולאור החילוק שבין ממון לקנס, היה מקום לדמות את חיובי קנסות לכל העונשים שבתורה, וממילא ה'עבירה' שבמעשה היא המחייבת. אלא שלא מצאנו שעל חיובי קנסות נאמר 'אין עונשין אא"כ מזהירין', ואין גמ' שמחפשת אזהרות לקנסות, כשם שמחפשת אזהרות לעונשי גוף. ולכן נראה שגם קנסות כלולים בחיובי ממון רגילים שאינם דורשים אזהרה. וממילא גם בקנסות החיוב הוא על מציאות הנזק [אלא שהם גדרי חיוב מיוחדים, כמובן], ולא ה'עבירה' שבדבר גורמת.

ה. סוגיות המתבארות ע"י היסוד הנ"ל
עפ"י דברינו מבוארת מאליה סוגיא במסכת סנהדרין 20 -
הרודף אחר חבירו להרגו ושבר את הכלים - פטור מלשלם, דקם ליה בדרבה מיניה, שהרי הוא מתחייב בנפשו 21 . אולם אם הנרדף שבר כלים - חייב לשלם. ולכאורה חיוב זה תמוה - הרי הנרדף שבר את הכלים בהיתר, שהרי עשה כן לצורך הצלת נפשו 22 , ואם כך מדוע חייב?! ולדברינו הדבר ברור - חיוב התשלומין אינו נוגע כלל לעבירה שבמעשה הנזק, אלא למציאותו של הנזק 23 .
דוגמא נוספת -
שתי פרשיות נאמרו בתורה לגבי החובל בחבירו. האחת - איסור 'לא יוסיף' 24 . השניה - חיוב תשלומין : "רק שבתו יתן ורפא ירפא" 25 . ממילא החובל בחבירו מתחייב הן בממון והן במלקות. אלא שמחמת 'קם ליה בדרבה מיניה' לא ילקה, אא"כ אין חיוב תשלומין. וזה - בהכאה שאין בה שוה פרוטה 26 .
ונחלקו בגמ' 27 , האם איסור 'לא יוסיף' חל על כל אדם מישראל או רק ב"עושה מעשה עמך". ולדעת הסוברים שרק ב"עושה מעשה עמך" ישנו איסור, יוצא שמי שאינו בגדר זה אין לגביו אלא חיוב ממוני ללא איסור כלל. ונשאל עצמנו - ממה נובע חיוב ממוני זה, הרי לא עבר על איסור? אלא שחיוב הממון אינו נובע מהאיסור כלל. וממילא אדם שיכה את חבירו [שעושה מעשה עמך], ויטען שלא ידע שקיים איסור 'לא יוסיף', לא תועיל טענתו אלא לפטרו ממלקות. אבל לגבי חיוב התשלומין, שאינו נובע מה'עבירה' אלא מהמציאות - אין בדבריו שום טענת פטור.
לאור דוגמאות אלו, אין שום תימה על המהרי"ק, הסובר שקיים נתק בין איסור מעשה הזנות לבין התוצאה, שהאישה נאסרת על בעלה. ולכן גם שוגגת נאסרת על בעלה. דרק עונשי גוף הם תולדה של העבירה, משא"כ בחיובי ממון ובאיסור סוטה לבעלה.

ו. יישוב תמיהת רע"א עפ"י הנ"ל
רבינא 28 אומר, שלא אמרינן אין שליח לדבר עבירה אלא רק כשהשליח הוא בר חיובא. אולם אם הוא אינו בר חיובא - חייב המשלח. מקשה על כך הגמ': "אלא מעתה, האומר לאישה ועבד צאו גנבו לי, דלאו בני חיובא נינהו, הכי נמי דמיחייב שולחן?! אמרת - אישה ועבד בני חיובא נינהו, והשתא מיהא לית להו לשלומי, דתנן: נתגרשה האישה, נשתחרר העבד - חייבין לשלם".
תמה הרע"א 29 על ההו"א - וכי עבד ואישה אינם ברי חיוב? הרי האיסור לגנוב ודאי חל עליהם, אלא שמתשלומין הם פטורים. ואם כן הם ברי חיוב!
עפ"י דברינו, שקיים נתק בין האיסור לבין חיוב התשלומין, ניתן ליישב -
אפשר להעמיד את קושיית הגמ', במציאות שהעבד והאישה נשלחו לחבול ב"אינו עושה מעשה עמך". וא"כ לא קיים כאן איסור כלל. והעניין מוגדר כשליחות לדבר עבירה לא בגלל האיסור, אלא מחמת העונש שקיים [=חיוב התשלומין]. וממילא עבד ואישה, כיוון שאינם ברי תשלומין [להו"א], הם אינם ברי חיובא.
אמנם ביישוב זה יש דוחק - בגמ' מדובר על עבד ואישה שנשלחו לגנוב , ואנו מעמידים בעבד ואישה שנשלחו לחבול .
ועוד ניתן ליישב, עפ"י שיטת התוס' 30 , שכאשר השליח שוגג אז יש שליח לדבר עבירה. ונעמיד את קושיית הגמ' באופן שהעבד והאישה היו שוגגים בעבירה. ואם כך יוצא שהאיסור שעשו אינו מונע מהם גדר של שליח. וכל מניעת גדר שליח מהם הוא רק מחמת חיוב התשלומין. ולכן שואלת הגמ' שעבד ואישה, שאינם ברי תשלומין, הם בגדר אינם ברי חיובא, והמשלח צריך להתחייב.

ז. קטן בתשלומי נזיקין לרמב"ם - הערה על הנ"ל
לאור השוואתנו בין חיובי ממון בנזיקין לבין איסור סוטה לבעלה - בשניהם לא העבירה גורמת את התוצאה - היה מתבקש שהרמב"ם, הסובר שקטנה שזינתה אסורה לבעלה 31 , יסבור גם שקטן יתחייב בתשלומי נזיקין. ואמנם ישנה שיטת ראשונים הסוברת כן 32 . אלא שרע"א 33 מלמדנו שזוהי שיטה יחידאית, שכל הראשונים חולקים עליה. וצ"ע.

יסודות מרכזיים שנזכרים או מתחדשים בשיעור זה
* לשיטת ר"ת, סוטה נאסרת לבעלה מחמת מציאות הזנות, ולא מחמת העבירה שבזנות.
* לאור הנ"ל, גם זנות בשוגג, או אפי' זנות של היתר - אוסרת לבעל. זאת, בתנאי שהיא התכוונה לביאת הזנות, ושלא באונס.
* עונשי גוף נובעים מחמת העבירה שבחטא. עונשי ממון - מעצם המציאות של המעשה.
* לאור הנ"ל, בממון אין צורך באזהרה.
* לאור הנ"ל, בדיני ממונות יתכן חיוב אפי' אם אין איסור. וגם בדיני קנסות כך.
* נחלקו ראשונים, האם קטנה שזינתה נאסרת לבעלה.
* לשיטת התוס', יש שליחות לדבר עבירה כשהשליח שוגג.

^ 1. כתובות ג ע"ב
^ 2. ד"ה ולידרוש
^ 3. סנהדרין עד ע"א
^ 4. יחזקאל כג כ
^ 5. שם ע"ב
^ 6. כו ע"ב
^ 7. טו ע"א
^ 8. סי' קסז. הוא מביא ראיה מאסתר ומהרמב"ם דלקמן. אולם אינו מביא את ר"ת, המובא כאן אצלנו. דבריו מובאים ברמ"א אבה"ע סי' קעח ג.
^ 9. הל' סוטה פרק ב ד. דיון בשיטתו – עיין בשיעור 'ספק ספיקא' פרק שלישי (שיעור 5).
^ 10. יבמות לג ע"ב
^ 11. עיין באריכות בשיעור 'עדי קיום ועדי בירור', אות ד (שיעור 7).
^ 12. במדבר ה כז
^ 13. סנהדרין נו ע"ב
^ 14. תוס' מכות ד ע"ב, ד"ה לאזהרה
^ 15. שמות כב ד
^ 16. שם כא לג
^ 17. עיין משנה כתובות מא ע"א ובסוגיא שם. ועיין עוד ברש"י ב"ק ה ע"א ד"ה עדים זוממים דממונא הוא.
^ 18. קידושין סה ע"ב – לא איברו סהדי אלא לשקרי. ועיין גליון הש"ס מכות ה ע"א.
^ 19. כתובות מג ע"א - דמודה בקנס פטור. ועי' שם מה ע"ב אימת קא מחייב, שם לג ע"ב תוד"ה לאו, גליון הש"ס מכות שם.
^ 20. עד ע"א
^ 21. עיין משנה כתובות לו ע"ב
^ 22. עיין יומא פג ע"ב 'קפחיה לרועה'.
^ 23. אמנם בחור מישיבת פוניביז' מסר בשם החזו"א, הסבר אחר לחיובו של הנרדף למרות שמותר לו לשבר את הכלים:
מצאנו בחילול שבת עבור חולה, גדר של "מאכילין אותו הקל הקל תחילה" (יומא פג ע"א). כלומר, יש למעט בעבירה ככל האפשר. ממילא ה"ה אצלינו - לשבר את הכלים ולשלם עבורם זה יותר קל מלשבר בלא לשלם, לכן הוא צריך לשלם.
אולם אין זה ברור אם דברי החזו"א יכולים להיות נסובים על נידוננו –
בשלמא בענייני אכילה, ששם החיוב הוא מדין נהנה, שזה דין מציאותי – תשלום עבור ההנאה – שייך לומר שאם אוכל מאכל של חבירו, כדי להציל עצמו - עדיף שישלם. אולם במזיק – שזה דין של חיוב התורה – נראה שאם התורה התירה - הרי הדבר מותר, ולא שייך כלל לחייב עצמו על הנזק.
^ 24. דברים כה ג
^ 25. שמות כא יט
^ 26. כתובות לב ע"ב
^ 27. סנהדרין פה – דבקללה כתוב 'בעמך', ונחלקו האם מקשינן הכאה לקללה או לא. וכאן אנו מבינים מדוע הגמ' מחפשת תמיד את האזהרה, ולא מסתפקת בידיעה שישנה אזהרה במקום כלשהו [שהרי אין עונש ללא אזהרה] – דהאזהרה מגדירה את החיוב! אצלנו למשל, ע"י שאנו יודעים שאזהרת מקלל היא מ"ונשיא בעמך" למדים אנו שהאיסור הוא רק ב'עושה מעשה עמך'.
^ 28. ב"מ י ע"ב
^ 29. דו"ח על הגמ' שם
^ 30. קידושין מב ע"ב, ד"ה אמאי מעל
^ 31. לעיל אות ג
^ 32. הגהות אשרי, פרק החובל סי' ט
^ 33. שו"ת, סי' קמז, ד"ה נראה דעת

הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

עורכה הראשי של האנציקלופדיה התלמודית. לשעבר ראש כולל "דעת משה" סאדיגורה ודיין בבית הדין הגדול בירושלים. השעורים באתר סוכמו ע"י תלמידים, מתוך שעוריו הניתנים בישיבה. השעורים באחריות התלמידים בלבד.

50 דק'
סנהדרין
אונס ופיקוח נפש
כז אלול התשע"ה
45 דק'
ברכות
אסור להנות מהעולם הזה בלי ברכה
מחלוקת רש"י ותוס'
ו' אלול תשע"ו
47 דק'
בבא בתרא
ספק ממונא לקולא
בבא בתרא דף נז:
י' אדר א תשע"ו
34 דק'
זכויות יוצרים בעידן האינטרנט
עקרונות בדיני זכויות יוצרים
מתוך הכנס "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט"
י"א אייר התש"ע

כתובות

בבא מציעא
מודה בשטר שכתבו
כתובות דף יט ע"א; בבא מציעא דף ז ע"א
הרב יאיר וסרטיל | שבט תשע"ה
כתובות
קבוע ופריש
כתובות דף טו ע"א
הרב יאיר וסרטיל | סיון תשע"ח
כתובות
ספק ספיקא
מסכת כתובות: דף ט' ע"א
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | תשס"א
כתובות
פלגינן דיבורא ופלגינן נאמנות - אנוסים היינו מחמת ממון
כתובות דף יח ע"ב
הרב יאיר וסרטיל | סיון תשע"ח

כתובות

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרב ינון גרוסברג
הרה"ג צבי שכטר
הרה"ג דוב ליאור
הרב שלמה שושן
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש

בית המדרש

מודה בשטר שכתבו

קבוע ופריש

ספק ספיקא

פלגינן דיבורא ופלגינן נאמנות - אנוסים היינו מחמת ממון

מסכת כתובות דף כ"ח

הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

אונס ופיקוח נפש

אסור להנות מהעולם הזה בלי ברכה

מחלוקת רש"י ותוס'

ספק ממונא לקולא

בבא בתרא דף נז:

עקרונות בדיני זכויות יוצרים

מתוך הכנס "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט"

מודה בשטר שכתבו

כתובות דף יט ע"א; בבא מציעא דף ז ע"א

קבוע ופריש

כתובות דף טו ע"א

ספק ספיקא

מסכת כתובות: דף ט' ע"א

פלגינן דיבורא ופלגינן נאמנות - אנוסים היינו מחמת ממון

כתובות דף יח ע"ב

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

אנחנו בצד של החזקים!

איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

אנחנו קודש למענך

איך עושים קידוש?

דיני פלסטר בשבת

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

משמעות המילים והדיבור שלנו

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

פרשת חוקת – מי פה המציאותי

מנהגי שלושת השבועות

מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ

הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין

קרוב אליך – חקת

עלון מספר 606

גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים

מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'

לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

קרוב אליך – חקת

עלון מספר 606

עלון מספר 606

לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון

מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי

למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?

לא טרגדיה, צמיחה

גבולות המחנה

העבודה - תפקיד האדם בעולם

פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים

מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'

יסודות דיני הקדשות

החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם

אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח

ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

דיבור לסלע או הכאתו

ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים

פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם

בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית

נפילת אפיים - הלכות ומנהגים

קדושת הכוהנים והיחס אליהם

סוד פרה אדומה ושירת הבאר

מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה

מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'

הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש