ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
עסקנו בעבר בשאלה מהו הזמן הקובע להתחלת חיוביו של שומר. ראינו שהגמ' במסכת כתובות (לד:) ובבא קמא (קיב.) מביאה שתי לישנות בענין. ללשון אחת שעת החיוב היא תחילת השמירה וללשון השניה שעת החיוב היא שעת הנזק שאירע לפקדון.
להלכה, פסקו רוב הראשונים שהחיוב חל בשעת הנזק, ורק אז מתחיל שעבוד נכסי השומר, אך הרמב"ם פסק שתחילת השמירה היא שעת החיוב, אז מתחיל שעבוד הנכסים.
היה מקום לומר שהמחלוקת תלויה בשאלת חובת ההשבה, שהרי, אם ישנה חובת השבה - מסתבר שהיא חלה כבר בשעת ההפקדה, כדעת הרמב"ם. אך אם אין חובת השבה - אין החיוב מתחיל אלא כאשר קורה לפקדון נזק, אז נוצר חיוב כספי.
אולם, הש"ך (חושן משפט סי' רצא סקמ"ד) כתב שגם לראשונים הפוסקים שאין שעבוד משעת ההפקדה מ"מ ישנה חובת השבה, אלא שכל עוד החפץ קיים אין מקום לשעבוד נכסים שהרי החובה היא להשיב את החפץ עצמו. רק כאשר החפץ נזוק אז "מתורגמת" חובת השבת החפץ לחוב כספי ואז משתעבדים הנכסים להשבה. לכן נוקט הש"ך שכאשר השומר מסופק אם הוא חייב או פטור (כגון שאינו יודע אירע אונס או גניבה ואבידה) חל דין של "איני יודע אם פרעתיך", וחייב, כמו שנתבאר בגליונות הקודמים.
לעומתו טוען "קצות החושן" (סימן ש"מ סק"ד) שאין על השומר חובת השבה כלל והחיוב שנוצר בשעת הנזק הוא חיוב חדש ולכן לדעת רוב הראשונים חל החיוב רק בשעת הנזק והרי זה בגדר "איני יודע אם נתחייבתי" ופטור כאשר הוא מסופק מה קרה לחפץ.
במחלוקת זו, שנתבארה בגליונות קודמים, אנו רואים שהש"ך סובר שישנה חובת השבה בשומרים וקצות החושן חולק על כך.
נביא דוגמאות נוספות המושפעות מעקרון הזה.
בסי' ש' דן השו"ע במקרה הבא: שנים הפקידו כסף אצל שומר. זה הפקיד מאתיים, וזה הפקיד מאה, ובשעת ההחזרה כל אחד טוען שהוא הפקיד מאתיים, והשומר - איננו זוכר.
פסק השו"ע שכאשר לא היה מוטל על השומר לזכור מי הפקיד מאתיים (כגון שהפקידו אצלו ביחד) אין הוא חייב אלא מאה לזה ומאה לזה, והשאר "יהא מונח עד שיבא אליהו".
לעומת זאת, בסימן רכ"ב פוסק השו"ע שאם קנה מקח מאחד מחמשה בני אדם ואינו זוכר ממי - - מניח התשלום ביניהם, ואם בא לצאת ידי שמים (מידת חסידות) ישלם לכל אחד מהם.
קצות החושן (חו"מ סימן ש' סק"א) שואל מדוע לגבי שומרים אין מידת חסידות לשלם מאתיים לכל אחד כמו במקח?
ומתרץ לפי דרכו, שבמכירה יש על הקונה חובה אישית ("חובת גברא") לשלם למי שמכר לו. לכן מדת חסידות לשלם מספק, לכולם. אך על השומר אין חובת השבה לבעלים, אלא יש לו חובת שמירה, וכשמסיים לשמור יבוא הבעלים ויקח את שלו. לכן הויכוח שבין שני המפקידים איננו נוגע לשומר כלל! על כן על שומר אין חובה אפילו ממדת חסידות להחזיר לשניהם.
במקרה הבא, נביא דוגמא בה נראה שאין חובת השבה בשומרים, לפי דעת בעל "נתיבות המשפט".
שבועת "מודה במקצת" היא חיוב מן התורה על מי שהודה במקצת התביעה שכנגדו. נתיבות המשפט (חושן משפט סי' פ"ז סק"א) טוען שאין שבועת מודה במקצת, כאשר אחד טוען ששתי הפרות הרועות במרעה הן שלו והשני מודה שאחת שלו ואחת של חבירו.
סיבת הדבר היא שאין כאן תביעה שאדם תובע את חבירו באופן אישי, אלא שיש דיון על הפרות, שבועת מודה במקצת נאמרה, רק כאשר ישנה תביעה אישית, כגון בהלוואה או פקדון. הרי לנו שנתיבות המשפט סובר שישנה חובת השבה על השומר.
בגמרא אכן מפורש בכמה מקומות שישנה שבועת מודה במקצת בפקדון, ולכן נראה שהקצות יחלוק על הנחת היסוד של הנתיבות, ויסביר שיש שבועת מודה במקצת גם כאשר אין תביעה אישית, שהרי לשיטתו גם בפקדון אין תביעה אישית על השומר.
נביא דוגמה נוספת שבה, הש"ך פוסק לשיטתו, שיש חובת השבה בשומרים. בגמ' (ב"ק קיח.) נאמר: "מלווה ניתנה ליתבע בכל מקום אבידה ופקדון לא ניתנו להיתבע אלא במקומן".
כך פסק השו"ע (חו"מ סי' רצ"ג סעיף א) - אין המפקיד יכול לתבוע הפקדון אלא במקום שהפקידו..." וטעם הדבר משום שהפקדון קיים, וזכותו של הנפקד לומר שהשאיר אותו במקום בו קיבל אותו. (אמנם, אם הפקדון נמצא איתו עכשיו כאן - עליו להחזירו, גם אם אין זה במקום ההפקדה).
האחרונים התקשו, בהסבר היסוד עליו בנוי דין זה?
הרי אם הפקדון אינו נמצא כאן, לא יוכל השומר להחזירו גם אם יהיה חייב!
הש"ך (סק"א) מסביר שאם היתה חובה על השומר להחזיר את הפקדון בכל מקום, היה עליו לתת חפץ כעין החפץ שהופקד (גם אם הפקדון עצמו איננו כאן) ולכן חידשה הגמרא שאין עליו חובת השבה אלא במקום הפקדה.
תירוץ זה בנוי על ההנחה שאכן יש על השומר חובת השבה ואם אינו יכול כרגע להשיב את החפץ - יתן חפץ חלופי, אלא שאין חובה כזאת שלא במקום ההפקדה.
נמצאנו למדים שלדעת הש"ך ונתיבות המשפט יש חובת השבת הפקדון בשומרים ולדעת הקצות אין חובה כזאת.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
מה כבד לך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
