ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ה' הטוב.
יש אנשים שיש להם כח לגלות את נשמתם. לכל יהודי ויהודי יש נשמה, אבל העוה"ז הוא בחינת העקב של הנשמה. הנשמה לא תמיד מתגלית בעוה"ז,היא רק מרחפת על מציאות האדם ורק לפעמים מתגלית באדם. יש אנשים שהם צדיקים ומצליחים לחיות חיי נשמה. נשמתם נמצאת בחיבור יותר קבוע עם נפשם ועם מציאות העוה"ז.
לפעמים האדם הפשוט אינו יכול מכח עצמו לבנות סדר ודרך שבה יצליח מכח עצמו להפוך את נפשו לנפש שתמיד מחוברת לנשמה. אין לאדם הפשוט את הכלים והכישרון להפוך את הנשמה שהיא נשגבת והיא עצם שמימי מזוכך לדבר שיכול להופיע בחיים העולמזיים שלו. מה יעשה? - יתחבר למי שכן יכול. ילך ויראה כיצד הצדיק התפתח וחי חיים כאלה שהנשמה היא חלק ממציאות חייו.
הרב מדבר על קשר עם צדיק שיש בקשר הזה הקרנה סגולית ויש בה גם שימוש ולימוד אורחות חיים. הצד הסגולי הוא בחיבור שנוצר בין נשמת הצדיק לנשמת האדם הדבק בו. המפגש הזה הוא כח של 'מין מוצא את מינו' נשמת הצדיק את נשמת האדם הפשוט והיא מגלה אותו יותר במציאות. הרב רואה ערך סגולי במפגש.
אולם בחצי השני יש כאן משפט שמדבר על הערך של קשר לצדיק מצד מה שדרך הדבקות בצדיק ניתן להדבק במידותיו והנהגותיו. הצדיק שהינו בעל בחירה חופשית אמיתית ע"י זיכוך עצמי, בניה עצמית, עבודה ועמל, התעלה וע"י השתכללותו הוא מתווה דרך לבחירה חופשית. החלק השני של המשפט הדגש הוא על התפתחות הנפש שם אנו רואים כיצד הצדיק מתפקד. צריך כשרון נפשי והדרכות כיצד לגלות את הנפש וזה מה שהצדיק נותן. הצדיק מורה כיצד לחבר בין הנשמה למציאות הממשית.
זה שיש אנשים שנצרכים לדבקות הזו זה לגיטימי.
הרב אומר שהדבקות בצדיק חייבת להיות דבקות שהיא אינה חיקוי מצד הדבק. נכון שמצד מפגש בין הנשמות ניתן לדבר על מכנה משותף גדול שבין כל נשמות ישראל. אולם זאת רק מצד הכוח הרוחני המופשט שתמיד הוא מנוקה מעוון והוא חלק אלוק ממעל. אולם ככל שאנו עסוקים בכוחות נמוכים יותר כך השינוי בין האנשים הולך וגודל. כאן יש סכנה בחיקוי הרב. בהופעת הנשמה בנפש האדם, כל אדם יש בו כוחות שונים. יש אדם עם נטיה כזו ויש עם אחרת והאדם צריך לדעת כיצד לאזן את כוחותיו. כל אישיות פרטית יש בה צדדים מוגבלים והאדם צריך ללמוד כיצד להתגבר על חסרונותיו.
הרב במידות הראיה בערך תיקון אומר שצריך חכמה גדולה כיצד לייעץ לאדם לתקן את חסרונותיו. לפעמים יש חסרון שמונע מהאדם ליפול בחסרונות אחרים ולכן לפעמים עדיף לא לנסות לתקנו. הצדיק מצליח לחיות חיים שהנשמה שלו מקבלת ביטוי בצורה שלמה. פינחס גילה את חיי נשמתו בצורה מסויימת והתחדד אצלו כוח הקנאה כאיזון לאוהב שלום ורודף שלום. אם אדם יבוא וידבק בפינחס הוא עלול להדבק בגילויו של פינחס ואצל הדבק בפנחס לא יווצרו איזונים נכונים כך שאצלו מידת הקנאות תעורר כוחות שפלים ונוראיים. לכן ודאי שצריך להדבק בצדיקים, אך לא להיות מודע שנפש הצדיק אינה שווה לנפשו האישית ומכיוון שאינם שווים צריך ביקורת ושימת לב להתאים את מידות הצדיק למידותיו הוא.
בסוף הפסקה מוסיף הרב קריאה להדבק בנשמת הכלל. יש לכך שתי משמעויות.
א. הרב מציע אלטרנטיבה להדבקות בצדיק - כיצד הופכים את הנשמה להיות מגולה במקום להדבק בצדיק הדבק בנשמת האומה. ההדבקות הזו כבר ביארנו כיצד נעשית ודבקות זו הוא פחות מסוכן כפי שראינו בפסקה הקודמת שהדור האחרון שחותם את כל הדורות - מכיוון שכולל הכל הוא מאוזן יותר, ולכן גם הדבקות בנשמת האומה הסך הכל של ההדבקות הזו זוהי הדבקות במשהו מאוזן וההדבקות במגרעות לא סבירה.
ב. איך הדרך שלך להיות ביקורתי על הדבקותך בצדיק? אם תדבק בנשמת האומה בתכונות הכלליות שיש באומה: סדר שתקנו אבותינו הקדושים שבעת הספירות, התורה ושבעת הרועים, שמהווים כלי העזר כדי להתאזן. אדם הנדבק לצדיק שהוא קיצוני במידות מסויימות זהו דרכו של הצדיק, אך האדם הפשוט - צריך איזון לתכונותיו - לקחת את התכונות המאוזנות שיש בעמ"י ולהדבק בהם.
תפקיד התלמיד ללמוד את תורת הרב ולקבל ממנו ולא לחכות את תכונותיו הפרטיות. צריך להיות רגיש אם יש נקודות בדרכו של הרב שאינם מתאימות לפי הרגש של האדם ואת אלה כדאי לדחות כי סביר שאינם מתאימים לדבק.
בפסקה א' לדוגמא התייחסנו כיצד דבקים בעמ"י - הדבקות ברוח ישראל זה בהיסטוריה, בדברי הדורות בתורת הדורות.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
