מהי מדינה יהודית? | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
בימה תורנית

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

6 דק' קריאה

בשבוע שעבר התקיים 'כנס רמלה השני', שעסק ביסודות הרעיוניים של מדינה יהודית. הכנס הוא מיסודם של תנועת קוממיות והגרעין התורני ברמלה. רגישותם של הנושאים השונים בכנס זיכתה אותו בסיקור תקשורתי נרחב. לקראת יום העצמאות בחרנו לחרוג ממנהגנו להביא כאן במה תורנית ואנו מגישים לפניכם קטעים (ערוכים מעט בידי המערכת) מאחד הפנלים בכנס, שעסק בשאלות שבכותרת (על פי סדר הדוברים).

צמצום כוחה של המדינה והגדלת כח העם
פרופסור משה קופל - המכון לאסטרטגיה ציונית
עלינו לשאוף לעלות לשלטון לא כדי להחליף את האליטה הנוכחית באליטה אחרת אלא לתת לעם לבטא את עצמו, לעם יש את הכח לפתח פתרונות לבעיות שונות ולהצמיח עוצמות של הובלה
ישנם בין היתר ארבע גישות למדינת ישראל הנוכחית. הראשונה - המדינה כפי שהיא, היא יסוד כסא ה' בעולם. השניה - מדינת ישראל של היום אינה אלא פלטפורמה לקראת סנהדרין, נבואה וכן הלאה. השלישית - גישה חילונית שהכל מדינה תל אביבית, והרביעית - גישת חלק מהציבור החרדי שאין משמעות דתית למדינה ואולי הכל מהסיטרא אחרא.
אולם, חוששני שגישות אלו הן ארבע שהן שתיים - מי שחושב שהמדינה הנוכחית היא יסוד כסא ה' בעולם, יכול להגיע לקידוש המצב הקיים, וכתוצאה מכך להנצחת האוליגרכיה התל אביבית. זה נכון גם בכיוון ההפוך - מי שחושב שהמדינה היא רק פלטפורמה לעתיד יכול להגיע גם כן לאדישות כלפי הקיים, ושוב להנצחת האוליגרכיה. זו גישה של הנטורי קרתא בפוטנציה.
אני טוען ששתי הגישות הללו טועות באותה טעות - לשיטתם או שהמדינה היא מדינה מושלמת או שהיא לא כלום, וממילא כיום הכל במדינה פוליטיקה קטנה ומלוכלכת, ולא על המדינה הזו נאבקנו.
אך יש גם גישה שלישית, שסוברת שנאבקנו בשביל המדינה הזו. ולשם כך אקדים הקדמה פוליטית קטנה.
השמאל בכל מקום בעולם תומך באקטביזם שיפוטי, מו"מ בינלאומי, רפיסות בטחונית, וכלכלה סוציאליסטית. זה תמוה - מה הקשר בין כל הדברים האלה? מה הקשר בין אקטביזם שיפוטי וכלכלה סוציאליסטית? אך כך זה בכל מקום בעולם.
על מדוכה זו ישבו חכמים רבים, והסבירו שהמשותף לכל העמדות הללו זה האמונה שאליטה מצומצמת יכולה לפתור את כל הבעיות בעולם - להביא שלום, לסדר את הכלכלה וכו'.
בפועל כל הפתרונות שהביאו אליטות אלו בכל מקום בעולם הביאו אסונות, וכדוגמא ניתן לקחת את הכלכלה הסובייטית.
לעומתם - הגישה השמרנית גורסת, שלא נפתור את כל הבעיות הללו, אך עמים ותרבויות מפתחים מסורות כיצד להסתדר עם הבעיות הללו. במילים אחרות, בגישה השמרנית העוצמה באה מלמטה, מהעם.
לצערנו, מרוב ציונות וממלכתיות, אנו הציונות הדתית נקטנו בגישת השמאל, והעמסנו על המדינה את האחריות לשלוט בכל העניינים, ושהמדינה תפתור הכל.
אציין מספר דוגמאות בהם העמסנו על המדינה עניינים שונים ובסוף הדבר פעל כנגדנו כבומרנג.
אנו דרשנו חקיקה דתית וכן שהמדינה תתמוך בענייני דת. אך יש לכך גם השלכות חמורות, למשל: כאשר לא היה תקציב ממשרד הדתות, שבתו עובדי המועצה הדתית והמקוואות נסגרו. כך גם בחקיקה דתית - האם אנו רוצים שפקידי המדינה יכריעו בשאלות המסורות לרבנים כמו - מיהו יהודי?
דוגמא נוספת - הסעד במדינת ישראל הוא בית חרושת להעברת כסף יהודי לערבים, וכן - מעודד משפחות חד הוריות ובזה גורם להרס משפחות.
לכן, אני חושב שכרגע כחלק מהצטרפותנו למשחק הפוליטי, שהיא פוליטיקה קטנה ומלוכלכת, איננו צריכים לשאוף ליסוד כסא ה' בעולם, אלא, בעיקר, עלינו לשאוף לכך שהמדינה תהיה 'קטנה' יותר, לא במובן הטריטוריאלי אלא מבחינת תחומי האחריות.
המדינה יכולה לאפשר לנו לפתח תרבות יהודית, אך המדינה לא יכולה להחליף את התרבות היהודית. המדינה לא יכולה לספק לנו תרבות יהודית, אנחנו יכולים לעשות זאת. עלינו לשאוף לעלות לשלטון לא כדי להחליף את האליטה הנוכחית באליטה אחרת אלא לתת לעם לבטא את עצמו.

התווית דרך דתית לאומית
פרופסור אשר כהן - אוניברסיטת בר אילן
יש כאן שאלה גדולה ללא פיתרון, והשאלה היא - האם הציונות הדתית ענתה פעם על השאלה - מהי מדינה יהודית? איך מתנהלת מדינה יהודית? מהו משרד החוץ במדינה יהודית? וכן הלאה

הדוקטורט שלי עסק ביחס הציונות הדתית למדינת התורה, מדינה שמתנהלת על פי התורה. כשהגשתי את ההצעה שלי לכתיבת הדוקטורט לפני השופטים, כתבתי שאני רוצה לבחון את כל אשר נכתב בנושא מיום הקמת המדינה עד זמן כתיבת העבודה. אחד השופטים כתב לי - תתרכז במה שנכתב בזמן קום המדינה מאז לא התעסקו בכך. כשבדקתי את הנושא, התברר לי שהוא צדק.
הסיבה לכך היא הבעיה שאציג כאן, ואציג בעיה יותר מפתרון... יש כאן שאלה גדולה ללא פתרון, והשאלה היא - האם הציונות הדתית ענתה פעם על השאלה - איך מתנהלת מדינה יהודית? ומהי מדינה יהודית?
נניח שתנועת התשובה הצליחה, ומחר כולם במדינה דתיים, איך המדינה תתנהל?
ישעיהו ליבוביץ בזמן הקמת המדינה שאל את הרב נריה - איך תתנהל חברת החשמל? נוסיף ונשאל - איך יתנהל משרד החוץ בשבת? האם יתנהל חדר מצב במשך 24 שעות? כיום, אין ליהדות הדתית תשובה לשאלה זו...
לכן כיום, כדי להפוך את המדינה למדינה יותר יהודית, עלינו לפעול בכמה תחומים. הציבור בארץ רוצה חינוך יותר יהודי. אך אחת הבעיות היא, שאם פעם מסורתי שרצה חינוך יהודי לילדיו שלח אותם לבית ספר ממלכתי דתי, הרי היום ילדיו לא יתקבלו בבית ספר זה כי בית הספר הפך לבית ספר תורני.
אחד הפחדים של הכנסת תכנים יהודיים לבתי ספר חילוניים זה הפחד מכך שהדתיים ינסו להחזיר בתשובה. לכן על הדתיים להגביר את ה'יהודיות' של הסובבים אותם ולא דווקא את היהדות.
אתגר נוסף לציונות הדתית - זו העובדה שהקולקטיב היהודי הולך ונפרץ בשנים האחרונות. יש לנו 320 אלף עולים, שבעיני החילונים הם יהודים ובעיני היהדות הם לא יהודים. את החרדים והחילונים זה לא כל כך מעניין, אך אותנו מעניינת החברה הלאומית, וחשוב לנו שהיא תהיה יהודית.

צועדים בדרך העולה
משה פייגלין - חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד
לא יכולות להיות לנו תשובות, כל עוד נתעסק בכך רק ברמה התיאורטית. כדי שיהיה לנו תשובות עלינו להקים מדינה יהודית. אמנם וודאי שכל עולם הישיבות צריך כבר כיום להתעסק בכך לפחות ברמה התיאורטית
איני חושב שההגדרה של מדינה יהודית היא מדינה דתית. מדינה יהודית היא מדינה ששואפת להקים את בית המקדש ולתקן עולם במלכות ש-ד-י. אני חושב שזו הגדרה רחבה הרבה יותר מדתית. מדינה יהודית צריכה להיות המכשיר שיממש את כל מה שעם ישראל שאף אליו במשך אלפיים שנה.
פעם באחת ההרצאות שאל אותי מישהו - האם כשתהיה ראש ממשלה תקים את בית המקדש?
עניתי לו - אני שואף לכך, והלוואי והקב"ה יזכה אותי להקים את בית המקדש, אך איני יודע אם אצליח. אולי הלחץ העולמי ימנע ממני ואולי יהיו בעיות נוספות, אך זה מה שאני רוצה. על כולנו לשאול את עצמנו - אם זה מה שאנו רוצים, וזה מאד משמעותי, כי משה דיין הוריד את הדגל מהר הבית לא מפני שהיה עליו לחץ בינלאומי, אלא מפני שזה לא היה כלל בחלומו.
השאלה המשמעותית אינה כיצד תתפקד חברת החשמל במדינה יהודית, למרות שזו שאלה חשובה, אלא לאן אנו הולכים ומהי שאיפתנו.
אחרי שנציב לנו מטרה, נתחיל לצעוד על פיה, והתמונה תלך ותתבהר. הרצל לא חלם על מדינה בדמות המדינה הנוכחית, אבל הוא הבין שהיהודים צריכים מדינה, והתחיל לצעוד בכיוון זה ועם הזמן התמונה הלכה והתבהרה.
אכן צדק פרופסור אשר כהן באומרו שאיננו יודעים כיצד מדינה יהודית תראה. אמנם אנו צריכים לעסוק בנושא זה, ולהשלים כמה שיותר חתיכות מהפזל, אך לא כל החלקים נמצאים אצלנו. חלק מהחלקים של הפזל נמצאים אצל הציבור המסורתי ושאר חלקי הציבור בישראל.
פעם העיתונאי רינו צרור שאל אותי - אתה רוצה לבנות את בית המקדש? עניתי לו: כן, אך יש לי בעיה. הוא שאל אותי - מה הבעיה? עניתי לו, שכדי לבנות אותו אני צריך גם אותך. המשימה הראשונה שלי היא לדאוג שגם אתה תרצה. אני חושב שאם אנחנו נרצה גם הוא ירצה.
למדינת ישראל יש בעיה עם הזהות היהודית שלה, אך עם ישראל הולך ומתחבר לזהות שלו. הוצאנו לא מזמן עלון של מנהיגות יהודית, והייתה שם כתבה על אחד מחברינו שאינו חובש כיפה, והוא בחר להצטלם דווקא על רקע תמונה של בית המקדש. זו המטרה שלו.
אסיים בעניין אחד - השאלה של מדינה יהודית תתבהר תוך כדי הליכה, אך זה לא פותר אותנו מלהאמין בכך בכל נימי נפשנו. גם לא יכולות להיות לנו תשובות, כל עוד נתעסק בכך רק ברמה התיאורטית. כדי שיהיה לנו תשובות עלינו להקים מדינה יהודית. אמנם וודאי שכל עולם הישיבות צריך כבר כיום להתעסק בכך לפחות ברמה התיאורטית.
אולם צריך להבין דבר נוסף - לא רק לנו אין תשובות גם לקיים אין תשובות. לי היה ברור שאין לנו סיכוי לנצח במלחמת לבנון ובמבצע בעזה, כי אין למדינה תשובות. זה עניין מובנה.
כשחזרתי מהגירוש בגוש קטיף, אמרתי לאשתי - לצבא שאני ראיתי אין סיכוי לנצח במלחמה. כי הצבא לא נלחם על הארץ אלא על הזכות לברוח מהארץ בלי שיירו אחרינו קטיושות או גראדים. הסיבה לכך שאיננו אומרים שזו ארצנו, כי מי שיאמר זאת חייב בהכרח לחזור למקורות היהודיים. והכל, מפני שאין לנו מדינה יהודית שמתבססת על ערכים יהודיים.
המדינה הנוכחית הולכת ומאבדת את היכולת להתקיים, מפני שאין לה את היכולת להצדיק את עצמה. ולכן אין לנו ברירה אלא להתחיל ולהקים את המדינה היהודית, ויפה שעה אחת קודם.

בימה תורנית