ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
תגובת שני עורכי דין: דברי הרב עוררו בנו תהיות לא מבוטלות. כאנשים עובדים המכירים היטב את תנאי הלחץ של התפילות ולאחר מכן הנסיעה לעבודה וכו', וכמו כן מכירים את הנטייה של רבים מהמתפללים בבתי הכנסת לקצר את זמן התפילה, הננו סבורים כי הדרכתו של הרב לפיה 35 דקות הן בבחינת זמן סביר, עשויה להצדיק קיצור עוד יותר גדול של משך זמן התפילה.
נוסיף כי דווקא אנשים העובדים מידי יום לפרנסתם ואינם מתפללים במניינים ישיבתיים, זקוקים לחיזוק ועידוד להשקיע יתר תשומת לב בתפילותיהם (לאו דווקא תפילת שחרית). ההמלצה הנ"ל עשויה ח"ו (הגם שאנו בטוחים שלא זו היתה כוונת הרב) לפגוע באורח החיים הדתי והרוחני של רבים וטובים אשר מנהלים מידי יום ביומו "קרב מאסף" כנגד אלו המבקשים לקצץ בכנפיה של התפילה.
אנו מודעים היטב לאחריות הכבדה המוטלת על כתפי הרב, אשר במסגרת תפקידו מורה הלכה ומדריך ציבורים רבים ומגוונים. ואולם דווקא בשל כך סברנו כי מן הראוי היה להדגיש שמדובר בהמלצה שאיננה לכתחילה, ואיננה מבטאת את הדרך הראויה שעליה יש להשתית את חיי הקהילה ואורחותיה.
תשובה
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
250 - העבודה - תפקיד האדם בעולם
251 - בין לימוד תורה לאחריות הפרנסה
252 - גדול הנהנה מיגיע כפיו
טען עוד
אמנם ודאי שישנם הרוצים להדר ולהאריך בתפילה, ותבוא עליהם ברכה, ובתנאי שלא יהיה זה בניגוד לדעת רבים מן הציבור. ופעמים רבות שהחזן אינו מרגיש בכך שהוא מאריך, ולהיפך - הוא בטוח שכולם נהנים לשמוע את קולו ואת גודל צדקותו, ולכן צריך להעיר לו. וכן אלה שרגילים להתפלל לאט בטוחים שלא ניתן להתפלל יותר מהר, ומחשיבים את המקצרים כרשעים, וגם להם צריך להעיר.
והטוב ביותר שיחיה אדם בקהילה גדולה, שיהיו בה מניינים שונים, מאריכים ומקצרים, וכך כולם ימצאו את מקומם. ואם הקהילה קטנה ורבים בתוכה מעוניינים לקצר, עדיף שבמקום ללחוץ על המקצרים ולהמאיס עליהם את התפילה, יבואו המאריכים מוקדם יותר, ויתחילו את התפילה לפני הציבור, והעיקר שיתפללו עם המניין תפילת עמידה. ואם אפשר, יתפללו עם הציבור מעת אמירת 'ברכו'.
היחס בין תורה לתפילה הופר
יש להוסיף כי האיזון בין תורה לתפילה הופר. מעמדו של הלימוד חשוב יותר, שלימוד התורה הוא 'חיי עולם' ואילו התפילה עוסקת ב'חיי שעה'. וכפי שמסופר בגמרא (שבת י, א) על רבא שראה את רב המנונא שהיה מאריך בתפילתו, אמר לו: "מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה"! ורב המנונא סבר שזמן התפילה לחוד וזמן הלימוד לחוד, ואף שלימוד התורה חשוב יותר, מכל מקום גם התפילה היא מצווה, וכשעוסקים בה אין זה נחשב על חשבון הלימוד. וכן מסופר שם שהיה רבי ירמיה יושב לפני רבי זירא והיו עוסקים בתורה, וכשהגיע זמן התפילה היה רבי ירמיה ממהר להפסיק מלימודו לקראת התפילה. קרא עליו רבי זירא את הפסוק (משלי כח, ט): "מסיר אזנו משמוע תורה, גם תפילתו תועבה".
לפיכך עיקר המאמץ של הקהילה צריך להיות מופנה להרבות בקביעות עיתים לתורה. ואם יש אנשים שיש להם יותר פנאי בבקרים, יש להוסיף אחר התפילה זמנים קצרים ללימוד תורה.
מנהגנו בישיבה
אגב, אצלנו בישיבה התפילה אורכת בימי חול בין שלושים וחמש דקות לארבעים דקות. ופעמים שבאים בחורים צדיקים להתלונן מדוע התפילה קצרה מדי. ותשובתי שהישיבה צריכה לחנך את התלמידים לקראת החיים. והואיל ורוב התלמידים ייצאו לאחר שנות לימודיהם בישיבה ללמוד מקצוע ולעבוד, שכך היא ההדרכה הראויה לפי חז"ל, וכפי שכתב הרמב"ם (הל' ת"ת ג, י) שאסור לאדם ללמוד תורה ולהתפרנס מן הצדקה. ורק למי שלומד על מנת ללמד אנו מתירים להישאר בכולל ולקבל מלגה. לפיכך עלינו להיזהר שלא ליצור ניגוד גדול מדי בין תקופת הישיבה לתקופה שלאחר מכן, שלא יחשבו אח"כ שתפילתם בדיעבד ותורתם בדיעבד וכל חייהם בדיעבד. אלא האמת היא שחייהם לכתחילה, ולשם כך נברא העולם הזה, שנהיה שותפים עם הקב"ה בתיקון העולם, הן בבניינו המעשי והן בגילוי אור התורה והמוסר בתוכו.
ולכן אנו רוצים שיתרגלו להתפלל בישיבה כראוי, וילמדו שהזמן שצריכים להקדיש לתורה צריך להיות מרובה מהזמן שמקדישים לתפילה.
כשהתפילה אינה ארוכה קל יותר לשמור על שקט
יש להוסיף שגם למען כבוד התפילה נכון שלא להאריך, מפני שהאריכות המכבידה גורמת לחלק מהמתפללים לפטפט בתפילה, ויש בכך פגיעה בכבוד שמיים והשפעה שלילית מאוד על הילדים. לכן טוב יותר שהתפילה תהיה קצרה ומכובדת, מאשר ארוכה ולא מכובדת.
כיוצא בזה היו אומרים חסידי קוצק, שעדיף להאריך בהכנות לקראת התפילה (וההכנה הטובה היא בלימוד תורה), ואילו את התפילה עצמה לומר במהירות. משל לעגלון, שכאשר היה נוסע לאט היו הפרחחים קופצים על עגלתו ומציקים לו, וכאשר היה נוסע במהירות לא הציקו לו. כך גם התפילה, כאשר היא מתארכת, 'בעל הדבר' (היצר הרע) מצליח להכניס בה מחשבות זרות. וכאשר היא קצרה, המקטרגים לא מספיקים להפריע לכוונתה.
דין יין שביעית שלא הופקר בפסח
שאלה: יש לנו יין קדוש בקדושת שמיטה של אוצר בית דין, היינו ששילמנו עבור הטיפול בו לשליחי אוצר בית דין. לפי מה ששמעתי הייתי צריך להפקיר אותו בפסח בפני שלושה. שכחתי לעשות זאת, מה עלי לעשות?
תשובה: אף שיש מחמירים בכך, למעשה, כיוון שבשגגה לא הפקרת את היין, מותר לך להפקיר אותו עכשיו בפני שלושה, ואח"כ לשוב ולקנות את היין (רשז"א, ילקוט יוסף כב, ט). ואם תרצה להדר, תפקיר אותו בפני שלושה תוך מטרה שאחד מחבריך יזכה בו לעצמו, כלומר, תאמר לו שאתה מעוניין שיקנה את היין לעצמו. וזאת משום שיש אומרים שאף כי קנסו את זה שלא הפקיר בזמן - מכל מקום לא קנסו אחרים, ולכן לאחר ההפקר מותר להם ליהנות מהיין.
שאלה: מי שהתרשל ולא הפקיר את היין בפסח, מה דינו?
תשובה: יפקיר אותו עתה וייתן לאחרים לקנותו, אבל הוא עצמו לא ייהנה ממנו. או שייתן את היין לחברו, וחברו יפקיר אותו, ואח"כ יקנה אותו שוב. העיקר שהוא עצמו לא ייהנה מהיין.
שאלה: חשבתי שאפשר להפקיר את היין כשהוא נמצא אצלי בבית בחדר נעול, וכך עשיתי. האם היין מותר?
תשובה: אכן יש אומרים שאפשר להפקיר את היין בעודו בתוך הבית (חכמת אדם). ויש אומרים שאם מפקירים את היין בעודו בבית צריך להפקירו בפני שלושה, ואם מוציאים אותו לרשות הרבים אפשר להפקירו בינו לבין עצמו (הגר"א). והמנהג הוא לצאת ידי כל הפוסקים ולהוציא את היין מהבית ולהפקירו בפני שלושה. ומכל מקום מי שהפקיר אותו כשהוא בתוך הבית, בדיעבד יצא. וטוב שיוציא אותו עתה מחוץ לבית ויחזור להפקירו בפני שלושה מאוהביו.
האם אפשר לקנות עתה יין אוצר בית דין
שאלה: האם מותר עכשיו, אחרי זמן הביעור, לקנות יין של אוצר בית דין?
תשובה: מותר, כי כשהיין ברשותו של אוצר בית הדין אין הוא צריך ביעור, וגם אתה לא תצטרך יותר לבערו. יש להדגיש: אין 'קונים' יין של אוצר בית דין, כי פירות שביעית אסורים במקח וממכר, אלא רק משלמים לשליחי בית הדין עבור הטיפול.
שאלה: קניתי מן החנות יין של אוצר בית דין, ומן הסתם בעל החנות לא הפקיר את היין שהיה ברשותו בפסח. האם מותר להשתמש ביין?
תשובה: כיוון שאתה לא ביטלת את ההפקר בזדון, ואפילו שגגה אין בידך כי היין לא היה ברשותך, תפקיר אותו עתה בפני שלושה, ושוב תוכל לקנותו ולהשתמש בו.
שאלה: האם אפשר לכתחילה 'לקנות' יין של אוצר בית דין מחנויות שאין ביטחון שהפקירו אותו בפסח?
תשובה: אין נכון 'לקנות' יין זה מהם. ויש להמתין עד שיגיע לחנות יין חדש שהיה עדיין בידי אוצר בית הדין בפסח. ובכלל, טוב יותר לארגן את חלוקת יין שביעית על ידי אנשים שיעשו זאת בהתנדבות בשם בית הדין. וכך עשו בהר ברכה, שמארגן החלוקה, שעסק בחלוקת מאות ארגזים, עשה זאת בהתנדבות, ועל ידי כך היה ברור שאין מדובר כאן בעסק אלא בשליחות בית הדין. באופן זה גם התשלום היה זול יותר.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה לשמור על הקדושה?
טעינה למחשבה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
