ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מצות לא תעשה שלא לאכול עוף טמא, שנאמר: "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יֵאכלו" (ויקרא י"א).
בעצב רב שמע רבי אליהו חיים מייזל רבה של העיר לודז' את סיפורו של הגביר שישב מולו. היה זה אחד מהעשירים הנכבדים בעיר, אדם שעושרו היה לאגדה בפי יהודי העיר, וכעת ישב מול הרב הנערץ, וסיפר כיצד בבת אחת עומד הוא לאבד את כל עושרו בגלל עיסקה כושלת, שגררה בעקבותיה הסתבכות משפטית. ברור היה כי רק סכום כסף גדול שיגויס במהירות יוכל לסייע לו להיחלץ מהמיצר בצורה מכובדת. הצפייה מהרב הייתה ברורה - הרב נהג בכל מקרה של צורך, לכתת את רגליו בין כל יהודי העיר ולגייס תרומות עבור כל מצוה מזדמנת. רבי אליהו חיים ששמע בעיון את המקרה, השתכנע כי הפעם אכן יש צורך לצאת לסיבוב על מנת לעזור ליהודי, אולם רבי אליהו חיים נאנח אנחה כבדה קודם שהסכים לבקשה, שכן היה זה לא פחות מהפעם השלישית שערך מגבית כזו בתוך שבוע אחד, ובהתחשב בכך שרוב יהודי העיר היו אנשים עניים שבקושי יכלו לעזור, לא ניתן היה לצפות להצלחה רבה.
כמצופה, יהודי העיר שראו את רבם נוקש על דלת ביתם, לא נשארו אדישים, ונתנו ככל אשר ידם משגת. אולם לקראת סוף היום בבדיקה שעשה הרב, הסתבר כי לא נאסף אפילו שליש מהסכום המבוקש. רבי אליהו חיים נעמד ברחוב כשבליבו התלבטות גדולה - היה זה ליד ביתו של אחד מעשירי העיר, עשיר זה כגודל עשירותו כך גודל קמצנותו, עד כה נמנע תמיד מלהיות שותף בצדקות אותם אסף הרב, אולם כעת כשלא הייתה ברירה החליט הרב לנסות שוב ולפנות אל קמצן זה, שמא יואיל בטובו הפעם לסייע ולו במעט. העשיר הקמצן ששמע את סיפורו של העשיר שירד מנכסיו ואת בקשת הרב, לא חשב הרבה - מיד הבטיח שישלים מרכושו את כל הסכום שטרם נאסף. הרב המופתע קיבל בשמחה לידיו את הכסף, ושמח כי שליחותו בוצעה על הצד הטוב ביותר.
בשבת הסמוכה, ניגש לפני התפילה העשיר הקמצן אל רבי אליהו חיים, ואמר לו כי כידוע בגלל קמצנותו המרובה, נמנעים הגבאים מלהעלותו לתורה, אולם כעת לאחר שהוכיח כי רודף חסד הוא, ראוי שיקבל השבת עליה לתורה. רבי אליהו חיים חייך, וענה לו כי אם מגיעה לו עליה, הרי זה מפני שבזכותו זכה להבין גמרא שהייתה תמוהה לו שנים רבות: בין העופות הטמאים מנויה גם החסידה. הגמרא אומרת כי החסידה נקראת כך היות ו"עושה חסד עם חברותיה" בכך שנותנת להן ממאכלה. כאן נשאלת השאלה: אם היא עושה חסד ואפילו נקראת על שם כך, מדוע החסידה הינה עוף טמא, והרי היה ראוי כי בעלת חסד זו תהיה שייכת למשפחת העופות הטהורות? אלא שבזכותך הבנתי כעת גמרא זו, המשיך הרב - החסידה אכן עושה חסד, אולם חסד זה עושה היא "עם חברותיה", כלומר, כל החסד שלה הוא רק עם המקורבים לה, חסד כזה אינו חסד אמיתי לשם חסד, ולכן נמנית היא עם העופות הטמאים.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
117 - "לא תבשל גדי בחלב אמו"
118 - "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יֵאכלו"
119 - שפעת החזירים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
