ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"לא תטה משפט אביונך בריבו" ;">

בית מדרש הלכה ומנהג מצוה גדולה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

שבט תשס"ט

"לא תטה משפט אביונך בריבו"


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

מצות לא תעשה על הדיין שלא להטות משפט חוטא מפני רישעו, שנאמר: לא תטה משפט אביונך בריבו" (שמות כ"ג)


הגוי שנכנס לביתו של רבי אליהו חיים מייזל רבה של העיר לודז', היה חיוור ביותר ונראה היה כי הוא שרוי במצוקה קשה. שמשו של הרב הושיבו במבואה, והושיט לו כוס מים בנסיון להרגיעו, ולהבין מה הביאו לביתו של הרב. הגוי סירב לפרט, ורק ביקש בכל לשון לפגוש את הרב באופן מידי, משום שלדעתו רק הרב יכול לסייע לו במצוקתו. כשנכנס הגוי לרב החל לבכות. משנרגע מעט, סיפר לרב כי במרידה הפולנית שהייתה מספר שנים קודם לכן כנגד המלכות הרוסית, נטל הוא חלק מרכזי, ואף שימש כגזבר המרד. "כידוע לרב, המרד כשל וכל ראשיו חוסלו על ידי הרוסים. אולם אני, שפעלתי מאחורי הקלעים, הצלחתי להימלט מידם. אולם הייתה לי בעיה - בתוקף היותי הגזבר נשארו בידי סכומי כסף עצומים, שברור היה שאם יימצאו בידי אני עלול להימצא בצרה נוראית. לכן לקחתי את הכסף, צררתי אותו היטב, הכנסתי אותו לתיק, והטמנתי אותו במרתף שתחת ביתי. אומנם עברו שנים רבות מאז אותו המרד, אך אני טרם עשיתי שימוש בכסף, ורק הקפדתי כל השנים לוודא כי הכסף נמצא במקומו, וכי לא קרה לא דבר. והנה אתמול נכנסתי כדרכי למרתף, חיפשתי את הכסף שוב ושוב, אך הוא כאילו בלעה אותו האדמה, נעלם ואיננו".
רבי אליהו חיים הרגיש היטב בצערו של אותו הגוי, ושאלו האם הוא חושד במישהו מסויים שיכל לגעת בכספו. הגוי הרגיש נבוך לענות לשאלה, אולם לאחר שהרב זירזו לענות, אמר בעיניים מושפלות כי הוא חושד ביהודי שגר בשכנותו, שכן הלה הינו איש עני ואביון, ולפתע בשבועות האחרונים התחיל לנהוג ברחבות מופגנת, קנה בגדים חדשים לכל בני הבית, מזון שמעולם לא קנה כמותו החל לעלות על שולחנו וכן הלאה. "האם הלכת לשאול אותו מהיכן כספו"? הגוי ענה כי אכן שאל את היהודי, שסיפר כי קיבל ירושה מקרוב משפחה שנפטר בצרפת ללא משפחה, וכמובן הכחיש כל קשר לכסף שנעלם. רבי אליהו חיים שצערו של הגוי נגע לליבו, אמר לו כי ישוב אליו למחרת, ועד אז ינסה למצוא פתרון מתאים.
משיצא הגוי קרא לשמשו וציווה עליו לקרוא ליהודי שגר בשכנותו של הגוי. אחד ממקורביו של הרב ששהה אותה שעה בבית, טען כנגד הרב כי אל לו להיכנס לסיפור זה: "הגוי שהיה פה זה עתה אומנם לא מוכר כרשע באופן מיוחד, אולם גם בין אוהבי ישראל אינו נמנה. להתאמץ בשבילו, ועוד לחשוד עבורו ביהודי כשר, זהו דבר מופרך לחלוטין". הרב התעלם מהדברים, ודרש מהשמש ללכת במהירות ולקרוא ליהודי המדובר. משנכנס היהודי לרב קיבלו הרב בחיוך ואמר לו כי שמע שהתעשר לפתע, ואם נכון הוא הדבר אזי מדוע לא נכנס עד עתה להרים צדקה לעניי העיר כדרכם של הגבירים. היהודי לרגע הובך, אך התעשת במהירות, ואמר כי אכן טרם התרגל להנהגות של אדם עשיר אולם כמובן שניתן לתקן זאת ברגע זה, והוציא מכיסו סכום כסף גדול, והניח על השולחן. הרב החל בעדינות לתחקר אותו בקשר לירושה שקיבל, והבין מיד כי הכל שקר, וכי אין שום ירושה כלל. "אני מודה לך על התרומה הנכבדה אולם אתה מבין כי אין לי שום עניין להסתבך כמוך עם הממשלה בעוון החזקת כסף מזויף, שהינו עוון חמור ביותר. האיש החוויר ותלה ברב עיניים שואלות. הרב הוסיף ואמר כי שמע כי הממשלה שמעה על התעשרותו הפתאומית, בדקה ומצאה כי כל כספו מזויף ומן הסתם תיכף יעצרו אותו וסופו מי ישורנו. "דע לך כי קראתיך לשם כך, על מנת להזהירך כי הדברים ידועים ומפורסמים". היהודי ההמום התחיל לגמגם - בלחש, בקול רועד, סיפר לרב כי כל הירושה הינה המצאה, וכי את הכסף מצא במקרה במרתף של שכנו הגוי וכי לא ידע כי גוי זה עוסק בזיוף כספים, וכעת שהסתבך מבקש הוא עצה מהרב כיצד להיחלץ מן המיצר. הרב אמר לו לרוץ לביתו ולהביא מיד לביתו את כל הכסף עד לפרוטה האחרונה. היהודי חזר מתנשף תוך דקות ספורות, כשכל הכסף בידיו. "עכשיו את הכסף, שאינו מזויף כלל, נחזיר לשכנך, ואתה תלמד מכאן ולהבא כי אין בשום אופן לגעת בדבר שאינו שלך"!
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il