ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"המנהג לגלח שערות הקטנים בהגיעם לגיל שלוש שנים, ומה גם בארץ ישראל שנהגו לעשות כן על ציון רשב"י".
רמז נאה מצא לזה האדמו"ר רבי יהושע זצ"ל, מדז'יקוב: כתוב בתורה (ויקרא יג, לג): "והתגלח". אות גימ"ל של "והתגלח" כתובה בספר תורה יותר גדולה משאר אותיות - רמז הוא שיש לגלחו בשנתו הגימ"ל.
מספר פסוק זה בפרשה הוא ל"ג - להורות, שמגלחין אותו ביום ל"ג בעומר.
"שלוש שנים יהיה לכם ערלים"
המדרש מבאר (תנחומא פר' קדושים סי' י"ד) את הפסוק (ויקרא יט, כג): "ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו" ואומר, שהמילים: "שלש שנים יהיה לכם ערלים", נסובות אודות שלש שנותיו הראשונות של התינוק בהן אין הוא מסוגל לדבר כהוגן.
והמילים: "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה'", מלמדות שעל אביו להקדישו לתורה, וללמדו תורה.
בשו"ת "ערוגת הבושם" (חלק "אורח חיים" סימן ר"י) הסיק מכך, שמנהג החסידים ואנשי המעשה להשהות את תגלחת בניהם הקטנים עד מלאת להם שלש שנים הוא מנהג של תורה, שכן אז מתחילים ללמדם תורה. זהו גם המועד להתחיל במצות חינוך של גידול הפאות ויתר המצוות, שאז הבנתו של הילד מתחילה להתפתח.
מנהג ה"חאלאקה" על ציון רשב"י
נהגו רבים ושלמים, שממתינים מלספר שערות ראש הילד, עד הגיעו לגיל שלוש שנים, ואז עושים "חאלאקה" - על שם: "ואנכי איש חלק".
רבינו האריז"ל - כפי שמספר תלמידו רבי חיים ויטאל (שער הכוונות דף פז) - הוליך את בנו הקטן עם כל אנשי ביתו לציון רבי שמעון בר יוחאי, ושם גילחו את ראשו של הילד כמנהג הידוע, ועשה אותו יום משתה ושמחה. ואחריו נהגו רבים שמוליכים את בניהם לציון רשב"י, ומגלחים שם את שערם!...
תיאור מנהג ה"חאלאקה"
בספר "חיבת ירושלים" מתואר מנהג ה"חאלאקה" בזו הלשון: "ומוליכים מקודם את התינוק המתגלח לציון רבי יוחנן הסנדלר בתוף ומחול, וחוזרים לחצר רשב"י ומגלחים שם סמוך לפתח בית המדרש ומברכים 'מי שברך'.
ויש מי שמביאים את בניהם מארצות רחוקות להניח מצות פאה במקום הקדוש... וכל היום שמחה וששון ליהודים".
"חאלאקה" בקבר שמעון הצדיק בירושלים
קודם שהתפשט המנהג לספר את ילדי ישראל בהגיעם לגיל שלש בקבר רבי שמעון בר יוחאי, היו רבים מישראל שנהגו להעלות את בניהם הקטנים לקבר "שמעון הצדיק" הטמון סמוך לירושלים העתיקה.
למנהג זה הסמיכו מקור מדברי הגמרא במסכת נזיר (ד, ב), ששמעון הצדיק לא השתתף אלא בגילוח שנעשה לשם שמים בלבד. ועל כן נהגו להעלות אל קברו את הקטנים ולגלחם שם, לאמר: "הרי אנו מגלחים את הילד לשם שמים, כדי לחנכו במצות פאת הראש, ועל כן עושים אנו זאת בהשתתפותו של שמעון הצדיק".
לקראת התחלת לימודו
ב"רוקח" יש תאור נפלא כיצד מביאים ילד אל הרבי בחג השבועות, לקראת התחלת לימודו.
הרוקח מתאר כיצד האב מביא את הילד לבית-הכנסת, והרבי לוקח את הילד על הברכיים, המעמד כולו נעשה כגדר של מתן תורה - והרבי הוא בגדר של הר סיני, וכך הרבי מלמד אותו א"ב, ומורחים את האותיות בדבש, והילד מלקק את הדבש מעל גבי האותיות.
כך דואגים לתת לילד, לפי המושגים שלו, לשמוח במצוות.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
חכמת התורה וחכמות החול
איך ללמוד אמונה?
תיקון ימי השובבי"ם
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
