ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש עשרה לגמרא" (אבות ה, כא).
כאן לימדונו חז"ל - אומר הגר"ש וולבה - שיש מדרגות בתהליך בניין האדם לתלמיד חכם, והחינוך למדרגות אלו צריך להיות מותאם להתפתחות הטבעית של הילד. זהו כלל גדול בחינוך. אסור לדרוש מהילד דברים שמצד גילו והתפתחותו עדיין אינו מסוגל להבינם ולקיימם, הוא ימאס בהם ויתחמק מהם עד כמה שיוכל, וזה גורם נזק רב להתפתחות הרוחנית שלו.
מכאן עולה דרישה ברורה כלפי ההורים: עליהם להכיר פחות או יותר את התקופות שילד עובר במהלך הגידול שלו, ולהתאים את הדרישות ליכולתו של הילד בכל תקופה. אם מפריזים בדרישות כשהילד לא יכול לעמוד בהן, כשהילד עדיין אינו מספיק מבוגר כדי להבין מה רוצים ממנו, יוצא מזה קלקול גדול בחינוך. הילד לא יכול להתפתח על-ידי דבר שהוא לא מבין. הילד צריך להתקדם בשלבים, ולעבור בהדרגה את התקופות השונות של הילדות.
דוגמא לדבר: פעמים רבות לא מתייחסים מספיק לעניין המשחק של הילד.
משחק זה דבר רציני מאוד אצל ילד.
מסכת החיים (41)
הרב יהודה חיון
13 - גיל שלוש
14 - גיל חמש
15 - יום הלידה
טען עוד
אדם שמפריע לילד במשחק שלו - גוזל משהו מן הילד.
ישנם דברים שהם כעין דברים מוסכמים, ידועים ומקובלים. דרך משל: בסעודת שבת דורשים מהילדים לשבת ליד השולחן במשך כל הסעודה, אף שהסעודה נמשכת שעה או שעה וחצי, ולעיתים אף יותר. לילד צעיר זה בלתי אפשרי. ילד לא יכול לשבת בשקט כל כך הרבה זמן. הוא מוכרח להסתובב. לשבת במשך כל הסעודה, זה הרבה למעלה מן הכוחות שלו.
אם מכריחים אותו - הרי שכופים עליו לעשות דבר שהוא הרבה למעלה מכוחותיו, ולא צריך להסביר עד כמה זה לא טוב. הכוונה היא בעצם טובה, רוצים לבנות; אבל לשם כך מכריחים את הילד, והילד איננו יכול להיבנות עם דרישות שהן מעל ליכולתו.
חמש שנות מקרא
"בן חמש שנים למקרא; בן עשר שנים למשנה" (אבות ה, כא).
מדברי המשנה עולה, שבלימוד המקרא עסקו חמש שנים תמימות - מגיל חמש עד גיל עשר! אצלינו - מעיר הגאון רבי ירוחם ממיר זצ"ל (בהקדמה ל"דעת מקרא" בראשית) - הלא ילד בעל-כשרון גומר את כל המקרא במשך שנה אחת. הכיצד? וכי אכשור דורינו מדורות הראשונים? על-כרחנו, כי בלימוד המקרא, למדו הם באמת את כל התורה כולה!
כדי להבין, מהו ללמוד את כל התורה כולה במסגרת לימוד המקרא, נתבונן בגמרא (ברכות סא, א). על הפסוק (שופטים יג, יא): "וילך מנוח אחרי אשתו" - אמרו חז"ל (שם): "מנוח עם הארץ היה, ואפילו בי רב נמי לא קרא - ומסביר רש"י: "אפילו בי רב - עם תינוקות-של-בית-רבן נמי לא קרא" - שנאמר (בראשית כד, סא): 'ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש' - ולא לפני האיש".
אם-כן, מנוח שלא דקדק מן המקראות הלכה-למעשה, כבר קוראים לו 'עם-הארץ שלא למד אף מקרא'. וזוהי הערה נוקבת גם לנו: כי מי מאיתנו שיודע כבר את כל המקרא אפילו על-פה, יוכל לומר לנו היכן נאמר במקרא זה ההלכה שאסור לילך אחרי אשה. ואצל חז"ל הקדושים איש כזה הוא כבר בגדר 'עם-הארץ שאפילו מקרא לא למד'. ומכאן נסיק את דרך לימוד המקרא בימים הקדמונים, ועל-שום-מה הוצרכו הם לחמש שנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
