ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יום הלידה הוא לא יום רגיל. חז"ל וחכמי הדורות מתייחסים ליום זה כיום מיוחד ומסוגל.
בירושלמי (ראש השנה ג, לח) מובא: "לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו". מפרש "קרבן העדה": "לא במהרה אדם ניזוק ביום מולדתו, שאז המזל השולט ביום ההוא עוזר לו".
"נמצא, שיום זה מסוגל לבטל ממנו כל גזירות רעות, והוא יום הצלחה ומזל"
("הלל אומר", או"ח קלט).
מסכת החיים (41)
הרב יהודה חיון
14 - גיל חמש
15 - יום הלידה
16 - כל העתיד תלוי בימי הילדות
טען עוד
בספר "גנזי יוסף" (סימן צ) מסופר על אנשי מעשה רבים שביום הולדתם היו מהדרים לברך "שהחיינו" על פרי או על בגד חדש.
ה"בן איש חי" נהג "לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא"
("בן איש חי", שנה ראשונה, פרשת ראה יז).
כך גם מובא בספר "לקט הקמח" (החדש, סימן קלו, ס): "שמעתי לספר מצדיק בדורנו, אשר אנשיו חוגגים יום לידתו בכל שנה".
בספר "הלל אומר", (או"ח סימן קלט) מובא: "סעודת מצוה על ידי דברי תורה, היא חיובית ביום הולדת של כל שנה".
ברכות ליום הלידה
הגאון בעל "תפארת ישראל" כתב בצוואתו (אות ו): "הנני מצוה לכם בני ובנותי, ביום הלידה של כל אחד, יכתבו לו כל אחיו ואחיותיו ברכת מזל טוב".
בספר "אוצר החסד" (עמוד 62) מסופר: "ומיקירי ירושלים, ראשיה ועסקניה, היו באים לברך את הגר"ש סלנט זצ"ל ביום הולדתו באריכות ימים.
מאידך, הגאון האדר"ת כתב בספר הנהגותיו: "בכל לבי כעסתי על המברכים, לברכני ביום הולדתי ולשמחני בו. ומרגלא בפי מעודי, שלא מצאנו שמחת יום הולדת בספרינו הקדושים, רק בלידת פרעה לבד.
"ודבר זה אינו לרוח עם קדוש. המקובל אצלנו: "נוח לו שלא נברא משנברא", ואם כן למה נשמח ביום הולדתנו, בטרם ידענו שהועלנו בבריאתנו. רק צדיקים יכולים לשמוח (כדברי תוס' ע"ז ה, א. ד"ה שאלמלא), שאז "אשריו ואשרי הדור שהוא בתוכו". אבל אנחנו, מה חיינו, מה מעשינו ומה צדקותינו.
הנהגות מיוחדות ליום הלידה
\>EN<כולו קודש בספר "הלל אומר" (או"ח סימן קלט) מובא: "היום הראשון של כל שנה מימי חייו, היום שהוא יום הולדתו, מחוייב בר נש לקיים מחשבתו ורצונו של הקב"ה ולהקדישו כולו, ולא רובו מתוך כולו, שיהיה קודש לה'".
צאת השנה במצוה
האדר"ת נולד בחג השבועות. בספרו "נפש דוד" (עמוד לט) הוא מתאר את מנהגו בערב יום הולדתו: "בערב שבועות לעת פנות היום הידרתי להניח תפילין עד קרוב לשקיעת החמה כדין, למען תצא השנה במצוה, לאשר יום ראשון של עצרת היום יום מולדתי לאריכות ימים ושנים".
תענית, תענית דיבור, וחשבון נפש
"טוב מאוד שישב ביום זה גם בתענית. ואם יוכל לעשות באותו יום גם תענית דיבור אשרי לו ואשרי חלקו, כי על ידי כל המעשים האלה יתעורר ביותר לעשות לו חשבון הנפש מה פעל ועשה עד היום הזה, ואיך עברו עליו ימיו ושנותיו עד הנה, וממילא ישתדל מכאן ואילך להיטיב דרכיו, הנהגותיו ומעשיו, כי הימים והשנים רצים עד למאוד. ימינו כצל עובר, ובכל יום ויום הולך האדם ונוסע לבית עולמו ואין בידינו להאיט את מירוץ הזמן ("דרוש דרש" עמוד פד).
סיום מסכת וחשבון נפש
ה"כתב סופר" זצ"ל נהג מנעוריו, לסיים מסכת בכל שנה, ביום הולדתו.
כשהגיע לשנתו החמישים וארבע, שהה אז הכתב סופר בעיר פעסט, וציוה למשמשו שלא יניח לשום אדם להיכנס אצלו כל אותו היום.
והנה, הגיע רב אחד מתלמידיו הגדולים, שהיה גם מקורב למשפחתו, וכשנכנס אצלו, מצא את הכתב סופר גועה בבכי. הלה השתומם על המראה ושאל: "רבינו, מפני מה אתה בוכה?"
השיב לו: "דע תלמידי החביב, היום הוא יום אשר בו נולדתי, והרי אני בן נ"ד שנים, ואני עושה חשבון הנפש, במה עסקתי כל אותן השנים, במה בליתי עתותי היקרים בלא תכלית הרבה/b><. אין בי לא תורה, ולא חכמה, ולא צדקות, ולמה לא אבכה על בילוי ימי אשר אינם חוזרים, ויש לי לבכות מאין הפוגות...
$כשמוע התלמיד את דברי רבו, בכה גם הוא. כי אם בארזים נפלה שלהבת - ה"כתב סופר", אשר כל ימיו לא עסק אלא בתורה, עבודה, וגמילות חסדים, הוא בוכה ודואג על שנותיו - מה יענו אזובי הקיר, אשר באמת בילו שנותם בבהלה?! ("חוט המשולש").
קבלות
"עוד זאת אידרש לעשות להם, שבכל שנה ושנה, בלי נדר, יקבלו עליהם ביום זה איזה הנהגה חדשה הנצרכת לעבודת הבורא כפי השעה והזמן, וכמו שכתבו הספרים לקבל עליהם לפני ראש השנה - כן יקבלו עליהם גם לפני היום הזה, כי ראש השנה הוא הכללות, ויום זה הוא הפרטות. ובכן, אם שתי פעמים בשנה יקבלו עליהם תמיד איזה הנהגה ומידה טובה לשומרה, לעשותה ולקיימה, ואז ברוב הימים והשנים יהיו מצויינים בכל מיני מעדנים ויהיו למאורות גדולים בעזר וסיוע יושב מרומים" ("דרוש דרש" עמוד פה).
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך עושים קידוש?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תורה מן השמים
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
