יום הלידה | הרב יהודה חיון | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
שונות
מסכת החיים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
חינוך ילדים ותלמידים
גיל הינקות והגן

2859

3 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

יום מיוחד ומסוגל
יום הלידה הוא לא יום רגיל. חז"ל וחכמי הדורות מתייחסים ליום זה כיום מיוחד ומסוגל.
בירושלמי (ראש השנה ג, לח) מובא: "לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו". מפרש "קרבן העדה": "לא במהרה אדם ניזוק ביום מולדתו, שאז המזל השולט ביום ההוא עוזר לו".
"נמצא, שיום זה מסוגל לבטל ממנו כל גזירות רעות, והוא יום הצלחה ומזל"
("הלל אומר", או"ח קלט).

מסכת החיים (41)

הרב יהודה חיון

14 - גיל חמש

15 - יום הלידה

16 - כל העתיד תלוי בימי הילדות

טען עוד

ברכת שהחיינו וסעודה ביום הלידה
בספר "גנזי יוסף" (סימן צ) מסופר על אנשי מעשה רבים שביום הולדתם היו מהדרים לברך "שהחיינו" על פרי או על בגד חדש.
ה"בן איש חי" נהג "לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא"
("בן איש חי", שנה ראשונה, פרשת ראה יז).
כך גם מובא בספר "לקט הקמח" (החדש, סימן קלו, ס): "שמעתי לספר מצדיק בדורנו, אשר אנשיו חוגגים יום לידתו בכל שנה".
בספר "הלל אומר", (או"ח סימן קלט) מובא: "סעודת מצוה על ידי דברי תורה, היא חיובית ביום הולדת של כל שנה".

ברכות ליום הלידה
הגאון בעל "תפארת ישראל" כתב בצוואתו (אות ו): "הנני מצוה לכם בני ובנותי, ביום הלידה של כל אחד, יכתבו לו כל אחיו ואחיותיו ברכת מזל טוב".
בספר "אוצר החסד" (עמוד 62) מסופר: "ומיקירי ירושלים, ראשיה ועסקניה, היו באים לברך את הגר"ש סלנט זצ"ל ביום הולדתו באריכות ימים.
מאידך, הגאון האדר"ת כתב בספר הנהגותיו: "בכל לבי כעסתי על המברכים, לברכני ביום הולדתי ולשמחני בו. ומרגלא בפי מעודי, שלא מצאנו שמחת יום הולדת בספרינו הקדושים, רק בלידת פרעה לבד.
"ודבר זה אינו לרוח עם קדוש. המקובל אצלנו: "נוח לו שלא נברא משנברא", ואם כן למה נשמח ביום הולדתנו, בטרם ידענו שהועלנו בבריאתנו. רק צדיקים יכולים לשמוח (כדברי תוס' ע"ז ה, א. ד"ה שאלמלא), שאז "אשריו ואשרי הדור שהוא בתוכו". אבל אנחנו, מה חיינו, מה מעשינו ומה צדקותינו.

הנהגות מיוחדות ליום הלידה
\>EN<כולו קודש בספר "הלל אומר" (או"ח סימן קלט) מובא: "היום הראשון של כל שנה מימי חייו, היום שהוא יום הולדתו, מחוייב בר נש לקיים מחשבתו ורצונו של הקב"ה ולהקדישו כולו, ולא רובו מתוך כולו, שיהיה קודש לה'".

צאת השנה במצוה
האדר"ת נולד בחג השבועות. בספרו "נפש דוד" (עמוד לט) הוא מתאר את מנהגו בערב יום הולדתו: "בערב שבועות לעת פנות היום הידרתי להניח תפילין עד קרוב לשקיעת החמה כדין, למען תצא השנה במצוה, לאשר יום ראשון של עצרת היום יום מולדתי לאריכות ימים ושנים".

תענית, תענית דיבור, וחשבון נפש
"טוב מאוד שישב ביום זה גם בתענית. ואם יוכל לעשות באותו יום גם תענית דיבור אשרי לו ואשרי חלקו, כי על ידי כל המעשים האלה יתעורר ביותר לעשות לו חשבון הנפש מה פעל ועשה עד היום הזה, ואיך עברו עליו ימיו ושנותיו עד הנה, וממילא ישתדל מכאן ואילך להיטיב דרכיו, הנהגותיו ומעשיו, כי הימים והשנים רצים עד למאוד. ימינו כצל עובר, ובכל יום ויום הולך האדם ונוסע לבית עולמו ואין בידינו להאיט את מירוץ הזמן ("דרוש דרש" עמוד פד).

סיום מסכת וחשבון נפש
ה"כתב סופר" זצ"ל נהג מנעוריו, לסיים מסכת בכל שנה, ביום הולדתו.
כשהגיע לשנתו החמישים וארבע, שהה אז הכתב סופר בעיר פעסט, וציוה למשמשו שלא יניח לשום אדם להיכנס אצלו כל אותו היום.
והנה, הגיע רב אחד מתלמידיו הגדולים, שהיה גם מקורב למשפחתו, וכשנכנס אצלו, מצא את הכתב סופר גועה בבכי. הלה השתומם על המראה ושאל: "רבינו, מפני מה אתה בוכה?"
השיב לו: "דע תלמידי החביב, היום הוא יום אשר בו נולדתי, והרי אני בן נ"ד שנים, ואני עושה חשבון הנפש, במה עסקתי כל אותן השנים, במה בליתי עתותי היקרים בלא תכלית הרבה/b><. אין בי לא תורה, ולא חכמה, ולא צדקות, ולמה לא אבכה על בילוי ימי אשר אינם חוזרים, ויש לי לבכות מאין הפוגות...
$כשמוע התלמיד את דברי רבו, בכה גם הוא. כי אם בארזים נפלה שלהבת - ה"כתב סופר", אשר כל ימיו לא עסק אלא בתורה, עבודה, וגמילות חסדים, הוא בוכה ודואג על שנותיו - מה יענו אזובי הקיר, אשר באמת בילו שנותם בבהלה?! ("חוט המשולש").

קבלות
"עוד זאת אידרש לעשות להם, שבכל שנה ושנה, בלי נדר, יקבלו עליהם ביום זה איזה הנהגה חדשה הנצרכת לעבודת הבורא כפי השעה והזמן, וכמו שכתבו הספרים לקבל עליהם לפני ראש השנה - כן יקבלו עליהם גם לפני היום הזה, כי ראש השנה הוא הכללות, ויום זה הוא הפרטות. ובכן, אם שתי פעמים בשנה יקבלו עליהם תמיד איזה הנהגה ומידה טובה לשומרה, לעשותה ולקיימה, ואז ברוב הימים והשנים יהיו מצויינים בכל מיני מעדנים ויהיו למאורות גדולים בעזר וסיוע יושב מרומים" ("דרוש דרש" עמוד פה).

הרב יהודה חיון

מסכת החיים
מקום לימודים
פרק ד'
תמוז תשס"ט
מסכת החיים
בן שלוש עשרה למצוות
פרקים א' ב' ג' ד'
תמוז תשס"ט
גיל הינקות והגן
גיל שלוש
פרק א'
תמוז תשס"ט
מסכת החיים
שידוכים
פרקים א' - ז'
תמוז תשס"ט

מסכת החיים

מסכת החיים
הזהרו בנפש הילד
פרק ב'
הרב יהודה חיון | תמוז תשס"ט
מסכת החיים
בית נאמן בישראל
פרקים א' - ב'
הרב יהודה חיון | תמוז תשס"ט
מסכת החיים
"השלך על ה' יהבך"
פרקים ח'- יג'
הרב יהודה חיון | תמוז תשס"ט
מסכת החיים
חשיבות החינוך
פרק א'
הרב יהודה חיון | תמוז תשס"ט

מסכת החיים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

עשרת ימי תשובה
הנהגות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג
נוסחי תפילה
סליחות נוסח עדות המזרח להורדה
הסידור המהיר | אלול תשע"א
נוסחי תפילה
סליחות נוסח עדות המזרח להורדה
הסידור המהיר | אלול תשע"א
הלכות יום הכיפורים
הלכות יום כיפורים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשס"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ינון גרוסברג
הרב אליעזר מלמד
הרב ש. יוסף וייצן
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב מרדכי הוכמן
הרב יהודה לייב גרונר
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב שבתי סבתו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
43 דק'
ענינו של ראש השנה
סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
הרב אליהו ברין | כ"ח אלול תשפ"ו
31 דק'
חולין
חולין דף קל"ז
הרב אלי סטפנסקי | ג' תשרי תשפ"ז
36 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הרב יהודה מלמד | כ"ח אלול תשפ"ו