ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הוא חזר בתשובה בכל מאודו. בכל לבו שפך שיח והתחנן בפני בורא עולם שימחל לו על שחטא. אך בלבו ניקרה מחשבה מציקה. מי יודע, אם חלילה, לאחר הימים הנוראים, לא אשוב לשקוע בתהומות מהם נחלצתי? להפיכת התשובה למשמעותית יותר במהלך חיינו, כחלק מעבודת ה' שבין כסה לעשור, מוקדשת ה"במה" השבוע.
חורבה פרוצה
הרב מנחם ברוד שליט"א - עורך העלון 'שיחת השבוע'
השאלה מדוע התעוררות התשובה, אותה אנו חשים בחודש אלול ובימים הנוראים, אינה תמיד בת השפעה עמוקה עלינו, נדונה בהרחבה בתורת החסידות. נציין שתי נקודות עיקריות.
החורבה הפרוצה: בספר 'דרך חיים' (לאדמו"ר האמצעי), מובא משל לחורבה פרוצה, שטיפוסים מפוקפקים באים אליה, ומשאירים בה פסולת. בעל החורבה עשוי לבוא אליה מפעם לפעם, לגרש את הפולשים ולנקות את הפסולת שהצטברה, אך מיד למחרת ישובו הפגעים הרעים, כי החורבה נשארת פרוצה לכל רוח.
אף בנפש האדם כך: יש פגעים החודרים אל הנפש. אלה המחשבות, הדיבורים והמעשים הבלתי - טובים. אך יש סיבה עיקרית לכך, שעושה את הנפש 'אסקופה הנדרסת', 'חורבה' פרוצה לכל רוח זו פריקת העול וקלות הראש. כשאין קבלת עול, כשאין שמירה על הנכנס והיוצא בשערי הנפש אין פלא שכל המזיקים חודרים פנימה.
תשובה אמיתית היא בראש ובראשונה - תיקון פריקת העול. יש לקבל עול מלכות שמים. יהודי שיש עליו עול, מרגיש כל הזמן את מרות הקב"ה. הוא אינו מניח לקלות ראש להשתלט עליו. זו התשובה האמיתית, העוקרת את שורש הרע.
תשובה כוללנית: עוד סיבה עיקרית לאי קיומה של התשובה היא, שההתעוררות נשארה ברמה כוללנית מדי. האדם מחליט "להיות בסדר" ו"לתקן את דרכיו", אבל אלה אמירות כוללניות, שאין להן אחיזה. את התעוררות התשובה יש לקשור בהחלטה מעשית מוגדרת, שעליה קל לשלוט: הידור מצווה, זהירות מחטא מסוים, תוספת מוגדרת בלימוד תורה וכדומה. גדולי החסידות נהגו לקבל עליהם הידור חדש בכל ראש השנה, כביטוי לצורך לקשור את התשובה עם מעשה פרטי מסוים.
יש אלוקים!
הרב שמואל יניב שליט"א - מחבר הספרים 'צפונות התורה'; גבעת שמואל
החזרה בתשובה שתשפיע על השנה כולה, מתחילה מההכנה של חודש אלול, דרך ראש השנה עד ליום הכיפורים. בחודש אלול אנו שואלים את השאלות הגדולות: מי אני? למה אני? איפה אני? כמה אני שווה? איפה אני נמצא מול הנצח? על מה עמלתי וזה היה לשווא, ועל מה עמלתי וזה היה שווה?
השאלות עמוקות מאוד, ומתוכן מגיעים לראש השנה, למלכויות, זיכרונות ושופרות, ומתוך התבוננות זו, אנו מגיעים ליום הכיפורים, ורעיונות אלו מלווים אותנו ומקדמים אותנו במהלך השנה.
שלושת היסודות - מלכויות, זיכרונות ושופרות צריכים להקנות לנו הכרה וידיעה קיומית. מתוך מהות המלכויות נדע כי יש אלוקים בעולם, הידיעה כי יש השגחה פרטית בעולם וכל אחד מקבל את מה שמגיע לו, היא מהות הזיכרונות - "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים", והידיעה כי הקב"ה נתן תורה היא מהות השופרות.
נתבונן במהות המלכויות. הקב"ה הפך "אין" למצב שנקרא "יש", אך עדיין, בריאה זו היא "אין" שמתקיימת כל הזמן בזכות הקב"ה. העולם נמצא בתנועה כל הזמן, האלקטרונים נעים במהירות עצומה, במרוץ מדהים, למרות הכלל היסודי כי כל דבר שנע, אם מכבידים עליו צריך להאט את מהירותו. אז אם כוח המשיכה מושך את האלקטרון, הוא היה צריך להאט את מהירותו, להתרסק ולהעלם. אם כן על ידי שהקב"ה מאפשר לאלקטרון להמשיך להסתובב, הוא מחדש בכל יום יש מאין. צריך לראות את האלוקות הזו שמתהווה כל הזמן.
ליצור אטום אחד זה כל כך מורכב ומסובך, לייצור ממנו חלבון ותא של מוח, שיהיה קיים כל הזמן, זה פלאי הפלאים שהקב"ה מעצב כל דקה, כל שנייה וחלקיק שנייה. אמר אחד מטובי המדענים כי ליצור חלבון אחד, בצורה מקרית, דומה לאדם שיספרו לנו שסופת טורנדו הסתובבה במהירות עצומות ויצרה מטוס ג'מבו, מי שהיה שומע דבר כזה היה אומר "זו שטות". "ליצור חלבון אחד זה יותר מסובך", אמר אותו מדען. ואלו דברים שכל הזמן מתהווים. להסתכל בעולם ולשאול איפה אלוקים, זו שאלה אנושית, אך אז השכל צריך לומר - לא ייתכן שהעולם פועל בלי אלוקים.
וכך מתוך תחושת וודאות שה' נמצא כאן ומחייה את הכול יש מאין, גם האדם צריך להתעורר בתשובה ולומר יש אלוקים בעולם, לחזק את התחושה עד כדי מצב קיומי, בתקיעת השופר בראש השנה, ולהגיע ביום הכיפורים למצב העליון ביותר של ההכרה, באמירת "ה' הוא האלוקים". כשיגיע לכך, התחושה תהיה לא רק בימים הנוראים, אלא גם קיומית בכל השנה כולה, שכן היא נצרבה עמוק בתודעה שלנו.
הכול מתחיל ברצון
הרב אורי כהן שליט"א - ראש כולל מר"ץ; מבשרת ציון
כבר נכנסים אנו לימי הדין, ו...העולם כמנהגו נוהג. אווירת ההכנה לימים אלו, שהייתה ניתנת למישוש בעיירה, אינה מורגשת כלל ברחובות ערינו וכפרינו. רבים המזדרזים לצאת לעבודתם מבית הכנסת בטרם ישמע קול השופר, וכמעט אין איש מתעורר ושם על לב. נותרו לנו איים של הכנה אמיתית ברוב הישיבות, אולם לא הצלחנו להפנים את האווירה של הישיבה בלבבות, באופן שגם אחרי סיום תקופת הלימוד הישיבתי, ימשיכו בוגרי הישיבות לחיות את 'אלול' כמתבקש.
בראש השנה הרמנו קולנו כשופר וצעקנו: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". אם ברצוננו להיות אמיתיים, כל אחד משלושה אלה מחייב הכנה. הרמב"ם פוסק כי ביום הכיפורים חובה על כל אחד לחזור בתשובה: "והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ביום הכפורים".
אי אפשר לחזור בתשובת אמת באמירה הסתמית כי תשובה מעבירה את רוע הגזירה, אי אפשר לפנות בתפילה מבלי להתכונן לקראתה, ואי אפשר להיות בעל צדקה המעבירה את רוע הגזירה ברגע אמירת המשפט הנ"ל. חודש אלול ועשרת ימי תשובה, עניינם בהכשרת הלבבות והמעשים לעמוד מול בורא העולם ומנהיגו בימי הדין הקדושים הבעל"ט.
לכן נאמר כי הכול מתחיל ברצון. רבש"ע טבע בכל יצורי אנוש את הרצון להתקדם, לשפר, להשתלם, כדי שאדם לא יעמוד ביום צאתו מהעולם בנקודה בה נכנס לעולם. רוב בני האדם ממצים את טבעם זה בשיפור חייהם הגשמיים. מתקדמים ומשתלמים במזון, בדיור, בתקשורת, בבידור, במעמדם החברתי וכדומה.
אולם מי שאמונה ואהבה מחיים את נפשו, חיי הגוף אינם מספקים את רצונו הטבעי לשיפור והשתלמות חייו. מרגיש הוא באופן הכי אמיתי שהרצון להשתלמות יתמלא רק בשיפור חיי נשמתו. שני האלפ"ים - אמונה ואהבה - הם אבני היסוד לרצון להתקדם בחיי הנשמה.
בתפילת העמידה אנו פונים לקב"ה בבקשה: "השיבנו אבינו לתורתך... והחזירנו בתשובה שלימה לפניך". שני התו"ים - תורה ותשובה, הם המסגרת לתשובה שלימה, מתוך תורה מגיעים לתשובה, ומתוך התשובה - מתעלה התורה. התורה מדריכה אותנו מהי מצוה שלמה, מהי מידה טובה שלמה, מהו צדק וצדקה בשלמות, גם מה הן אהבה ואמונה אמיתיים ושלמים. כל חיינו יכולים וצריכים להיות מהלך נפלא ומרומם, של שיפור ושדרוג עבודת ה' שלנו.
כבר הדגיש גדול דורו והדורות שמאז, מרן הראי"ה קוק זצ"ל, שתשובה אינה דווקא חזרה מחטא, אלא כל התקדמות ושיפור, כל עליית מדרגה לדביקות בה' יתברך - היא תשובה מבוקשת ומתקבלת. בחודש אלול, כשאנו מתכוננים לימי הדין והרחמים, ועוד יותר בעשי"ת - בהם עלינו לתת דין וחשבון על עבודת השנה שעברה, ולהבטיח לעצמנו המשך העבודה בשנה המתחדשת לטובה - הרצון להשתלמות הרוחנית מתוך אמונה ואהבה, מוליך אותנו לתורה ולתשובה. התבוננות פשוטה בדברי חז"ל: "דע מאין באת ולאן אתה הולך", מהי נקודת הפתיחה העכשווית, ומהי המגמה המקווה בעתיד המתוכנן, מכוונים את נקודת הרצון לכיוון הנכון.
דא עקא שלפעמים מתלבש היצר הרע באצטלא של היצר הטוב, ומעמיד לפנינו מטרות ומטלות גבוהות מכוחנו , שאי אפשר לעמוד בהם. הנפילה ממילוי הרצון המזויף והמוגזם, מייאש ומפיל את הרצון להמשיך. מי שמכוון את הרצון לשני הא' ולשני הת', ורוצה באמת לשפר את מצבו הרוחני, צריך לבנות את תוכנית הפעולה מתוך הכרת כוחותיו, באופן שעבודת ההשתלמות תבוא בשמחה ובטוב לבב.
כאנשי אמונה ואהבה, שכל חיינו מוקדשים לתורה, למצוות ולעבודת ה', כמה חבל להיכנע ליצר הרע, המנסה להשכיח מאיתנו אמיתות פשוטות אלה, ולכבות אצלנו את האש הטבעית הבוערת בימים אלו. חזק ונתחזק בעבודת ה'. נגביר חיילים בכל שטחי עבודתנו הרוחנית, ונזכה לשנה טובה ומאושרת עם כל בית ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
