ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
"וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם וְהוּא יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיקֹוָק לֵאמֹר אִם אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב:וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל" (מלכים א ב' ח-ט).
נשאלת השאלה האם צדק דוד המלך בהוראה זו בצוואתו?
חז"ל מזהים את שמעי בן גרא משבט בנימין עם שמעי נוסף משבט בנימין, המופיע בתנ"ך. ברשימת היוחסין של מרדכי היהודי, שחי מאות שנים מאוחר יותר בשושן הבירה, תחת שלטון פרס ומדי אנו מוצאים:
"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (אסתר ב' ה).
הכינוי "אִישׁ" במקרא שמור לאנשים בעלי אישיות מיוחדת. שמעי זכה גם לתואר המאוד מכובד "רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף" (שמואל ב י"ט כא)
הכינוי "אִישׁ" במקרא שמור לאנשים בעלי אישיות מיוחדת. שמעי זכה גם לתואר המאוד מכובד "רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף" (שמואל ב י"ט כא)
אם אכן כך, השאלה אם דוד נתן ציווי נכון לבנו, חוזרת בכל תוקף.
חז"ל נחלקו בשאלה זו. הגמרא במסכת מגילה מקשה על הפסוק המיחס את מרדכי:
"קרי ליה יהודי - (אִישׁ יְהוּדִי) אלמא מיהודה קאתי (משמע שהוא משבט יהודה), וקרי ליה ימיני (אִישׁ יְמִינִי) - אלמא מבנימין קאתי! - ...ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת (הנס בזכותנו): אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא (מרדכי נולד בזכות דוד שלא הרג את סבו). ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי (הנס בזכותנו , מרדכי ממשפחתנו). רבא אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא: ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי דלא קטליה (שלא הרג) דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה (שנולד ממנו) מרדכי, דמיקני ביה המן (שהתגרה בהמן וגרם לקנאתו). ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה (שלא הרג) שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל" (דף יב ע"ב/ דף יג ע"א).
רבנן משבחים את דוד שלא הרג את שמעי בשני המפגשים שלהם. הראשון ליד בחורים, עם עזיבת ירושלים בזמן מרד אבשלום (שמו"ב טז) והשני ליד הירדן בדרך חזרתו של דוד לירושלים אחרי כשלון המרד (שם י"ט). משמע מכך שהציווי להוריד "אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל" לא היה לרוחם. מקור נוסף התומך בגישה זו נמצא במסכת ברכות:
"אמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה".
משמע שלדעתם הריגתו של שמעי וקיום צוואת דוד היא שגרמה להתדרדרות הקשה שארעה כתוצאה מנישואיו של שלמה עם בת פרעה. לעומת זה לדעת רבא דוד היה צריך עוד בחייו להרוג את שמעי, כך לא היה נולד מרדכי שהתגרה בהמן והביא יחד עם סבו שאול שלא הרג את אגג, סכנה גדולה על עם ישראל.
יתכן ושרש המחלוקת ביניהם היא בשאלה אם היה מותר לדוד להרוג את שמעי כאשר ברח מירושלים בזמן מרד אבשלום. דוד נמשח כמלך על ידי שמואל וקיבל אישור לכך גם מהעם. תחילה הומלך על ידי העם על שבט יהודה (שמו"ב ב) ואחר כך הומלך על כל ישראל (שם ה'). האם העם יכול לקחת בחזרה את ה"מנדט"? לדעה הראשונה כן ולכן יש לשבח את דוד על שעמד בנסיון ולא הרג את שמעי בזמן המרד, כי אכן בתקופה זו כשהעם מרד נשללו סמכויותיו כמלך גם מבחינה הלכתית. לעומת זה לדעה השניה כיון שדוד גם נמשח וגם קיבל הכרה מהעם, המרד איננו חוקי וממילא יש לבקרו על כך שלא הרג את שמעי, שצאצאו כמעט והביא אסון ח"ו על עם ישראל.
גם מפרשיה זו נוכל ללמוד הלכות שלטון ודמוקרטיה מפי חכמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
