ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר ישעיהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ" (ישעיהו ו' א).
חז"ל מפרשים כותרת זו שלא כפשוטה, כמבואר בסדר עולם רבה:
"ובישעיה הוא אומר בשנת מות המלך עזיהו וגו' והוא היה ביום הרעש" (סדר עולם רבה פרק כ).
ביום הרעש, הוא רעש האדמה שפקד את ירושלים, נכנס עוזיה להקטיר קטורת שלא כדין, ועונשו היה שנצטרע.
כך מתואר הענין בספר דברי הימים:
"וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּיקֹוָק אֱלֹהָיו וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל יְקֹוָק לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת: וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן וְעִמּוֹ כֹּהֲנִים לַיקֹוָק שְׁמוֹנִים בְּנֵי חָיִל: וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַיקֹוָק כִּי לַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן ַמְקֻדָּשִׁים לְהַקְטִיר צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ וְלֹא לְךָ לְכָבוֹד מֵיְקֹוָק אֱלֹהִים: וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית יְקֹוָק מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת: וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ וְכָל הַכֹּהֲנִים וְהִנֵּה הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחוֹ וַיַּבְהִלוּהוּ מִשָּׁם וְגַם הוּא נִדְחַף לָצֵאת כִּי נִגְּעוֹ יְקֹוָק"(דברי הימים ב כ"ו טז-כ).
מסביר המדרש:
"ארבעה הם חיים וקראם הכתוב מתים ואלו הן האביון והמצורע והעיור ומי שאין לו בנים, המצורע מנין שנאמר בשנת מות המלך עוזיהו, ולמה כנהו הכתוב מת אלא שנצטרע" (מדרש תנחומא פרשת צו סימן יג) .
רש"י כמנהגו מפרש בעקבות סדר עולם רבה.
לעומתו הרד"ק מסביר כפשוטו:
"ויש לפרש מיתה ממש, ולפירוש הזה לא יהיה זה תחילת נבואתו ומה שספר השנה שראה זאת המראה לפי שבמותו הרעו העם".
ר"י מבלגנצי (שם) מסביר:
"בִּשְׁנַת מוֹת" - לאחר מות, ולדעתו נבואה זו נאמרה כמה וכמה שנים לאחר מות עוזיה, כשהתברר כי העם לא חזר בתשובה, גם בימי בנו הצדיק יותם.
אנחנו נסביר את הביטוי בכיוון שחז"ל התוו וננסה להבין מדוע נקט הכתוב בלשון זו, אף על פי שעוזיה מלך יהודה היה עדיין חי.
רעש האדמה שפקד את ירושלים, ברגע שעוזיה נכנס אל הקודש להקטיר קטורת ונצטרע, היה נקודת מפנה היסטורית מכמה בחינות.
עיון בפסוקים שקדמו לאלה שצוטטו מספר דברי הימים ועיון ברמזים המופיעים בפרקים המקבילים בספר מלכים, מגלה כי לעוזיה היה סיכוי גדול להיות המלך המשיח - להביא גאולה ליהודה ולישראל בימיו, לא היה זה חלום לעתיד לבא או לימים רחוקים. שותפו לסיכוי הגאולה היה ירבעם בן יואש מלך שומרון. בימיהם, יהודה וישראל פעלו תוך שיתוף פעולה נדיר, יחד שיחררו חבלי ארץ רבים והצליחו להגשים את חלום "ארץ ישראל השלמה". שמע התעשיות הבטחוניות של עוזיה ועוצמת צבאו הגיעו עד למרחוק. פריחה כלכלית וחקלאית גם הן היוו בודאי סממני גאולה מובהקים. בית המקדש היה בנוי לתלפיות בין ארמונות ומבצרי ירושלים הנשגבים.
אך גבהות לבו עד להשחית (יחד עם סיבות נוספות שקצרה היריעה לפרטן) מנעה את מימוש הסיכוי.
נבואתו הראשונה של ישעיה המופיעה בפרקנו, היא בבחינת הכרזה - "מלכות עוזיה כמלך המשיח" - "מתה". גם אם עוזיה עדיין נושם, הוא חשוב כמת - הוא מצורע. הסיכוי הגדול לא התממש ונדחה לאחרית הימים, כמבואר בנבואה מפורסמת סמוכה.
הגדרתו של עוזיה כחי או כמת, לענין מלכותו איננה שאלה רפואית אלא רוחנית. בשאלה זו מטפלות נבואותיו הראשונות של ישעיה הנביא.
הבה נתפלל כי הצלחות דורנו בתחומים רבים, לא "ימותו" ח"ו עקב זחיחות וגבהות לב.
נתפלל כי מה שהתרחק בימי עוזיה יתקרב במהרה בימנו אנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
