ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גלות וגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
בשנת תרע"ד בחודש אדר א' הוא כותב:
" המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן נון, לא יוכלו להשאר עבדי אחשורוש."
כדי להבין דברים אלו, נעיין בדין קריאת המגילה בכרכים ביום ט"ו באדר. שכן חכמים תיקנו במקומות שאינם מוקפים חומה שיקראו את המגילה בי"ד באדר, ובכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, יקראו בט"ו בו.
מה ענין יהושע בן נון לקריאת המגילה?
בירושלמי (מגילה א, ה) נתנו טעם לדין זה:
כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר. ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי: חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים ותלו אותה מימות יהושע בן נון.
מהו כבודה של ארץ ישראל בכך שקוראים בחלק מעריה בט"ו? האם קריאת ט"ו מכובדת יותר מקריאת י"ד?
נראה, שיש כבוד לארץ ישראל בכך שיש בה ערים מוקפות חומה. מהו הכבוד?
על הפסוק (שיר השירים ח', ט'):
אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז.
דרשו חכמים (שיר השירים רבה פרשה ח', י"ג):
"אם חומה היא" - אילו עלו ישראל חומה מן הגולה לא חרב בית המקדש פעם שניה.
כלומר, אילו היו ישראל עולים חומה מבבל בימי עזרא - לא היה המקדש חרב בשנית. מה פירוש "אילו העלו חומה"? במסכת ברכות (ד, א) למדנו:
מכאן אמרו חכמים: ראויים היו ישראל להעשות להם נס בימי עזרא, כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון, אלא שגרם החטא.
מבאר שם רש"י: ראויים היו להעשות להם נס - לבוא ביד רמה.
'עליה כחומה' פרושה עליה ביד רמה, לכבוש ארץ ישראל, שלא תהיה תחת שלטון האומות.
על פי זה נראה, ש'פרזות' הוא מושג השייך לגלות, ו'חומה' הוא מושג השייך להנהגת ארץ ישראל.
החומה מאחדת את כל אנשי העיר, ומבטאת קביעות ועוצמה, ועל כן היא ביטוי להנהגה הלאומית של ישראל, שאיננה מופיעה בגלות.
"אילו עלו ישראל חומה", פירושו אילו עלו בהנהגת חומה, בהנהגה הלאומית של ישראל, ההפוכה מהנהגת הגלות.
הנהגה זו היא הנהגתו של יהושע, שהנחיל לישראל את הארץ. המאירי מבאר שהטעם לכך שתלו חכמים את דין מוקפות חומה מימות יהושע, והרי הפסוק "לבד מערי הפרזי הרבה מאד" נאמר בימי משה, מכיון שיהושע מבטא את הנהגת ארץ ישראל - את כיבוש הארץ והישיבה בה. יהושע העלה את ישראל "חומה", ועל כן בו תלוי דין מוקפות חומה.
החומה מבטאה ומגדירה שהבתים והאנשים שבעיר הם המרכז והעיקר, והארץ משמשת אותם להוציאם אל הפועל. בעיר פרוזה, לעומת זאת, הרי שהשדות עיקר - אדם בונה את ביתו ליד שדהו, וביתו טפל לשדה, כדברי הכתוב (ויקרא כ"ה, ל"א):
"וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא".
הבית נחשב כשדה וטפל לו.
הבית נחשב כשדה וטפל לו.
ערים מוקפות חומה הן במעמד מיוחד ובקדושה מיוחדת. בערים אלה התקיימה מצוות ישיבת ארץ ישראל בצורה מלאה יותר, ועל כן הן חושפות את הקדושה שבארץ ישראל בצורה מובלטת יותר. על כן המצורעים משתלחים מהן מפני קדושתן (כלים פ"א מ"ז), והבית נחלט בהן (ויקרא כ"ה, ל') - אין מדובר בשדה שאדם משתמש בו לפרנסתו, ועל כן אין הוא יוצא ביובל.
ראו חכמים, שלא יתכן שפורים יהיה בארץ ישראל רק בבחינת הגלות, בערים הפרזות, ויש הכרח שבחינת ארץ ישראל - בחינת החומה - תתבטא בו. זהו כבודה של ארץ ישראל המתבטא בכך שיש בה ערים מוקפות חומה. אין זה ענין חיצוני, אלא קשר פנימי להנהגתה של ארץ ישראל. יש הכרח שחג הפורים יתבטא בארץ ישראל בהנהגה המתאימה לארץ ישראל, ולא רק בפרזים, השייכים להנהגת הגלות.
מדוע נקבע פורים בערים המוקפות חומה בט"ו באדר? בספר "אור חדש" כותב המהר"ל (עמ' רט):
ועוד יש לך לדעת כי מן הראוי גם כן שתהיה ההנחה ויום טוב ליהודים ביום ט"ו שאז הירח מלא אורה, רק שאין כרכים שיש להם חומה וכפרים שאין להם חומה שוים, כי הכפרים הם דומים לירח כאשר הוא ביום י"ד, כי יום י"ד עדיין אין גבול לירח שהרי עדיין מוסיף והולך עד ט"ו, רק הכפרים שאין להם גדר וגבול והם דומים לירח כאשר הוא ביום י"ד שאין לו גדר עדיין וגבול ולכך הנחת הכפרים ביום י"ד, אבל יושבי כרכים שיש להם גדר וגבול, הוא החומה שהוא גדר וגבול לכרך כי עד כאן הוא הכרך ולכך הם דומים ליום ט"ו שביום ט"ו יש גדר וגבול לאור הירח.
ביום י"ד בחודש, הלבנה אינה במילואה ויש בה פרצות (לשון "פרזות"), וביום ט"ו אור הירח מלא, ואז יש לו "גדר וגבול" - יש לירח חומה, ועל כן קבעו לערים מוקפות חומה ביום ט"ו. יום ט"ו הוא היום של השמחה השלימה, ועל כן בו קבעו את ימי הפורים. עם זאת, הכפרים שאינם מוקפים חומה דומים ללבנה קודם מילואה, כשהיא עדיין מתפשטת ואין לה גבול, ועל כן קבעו את ימי הפורים בהם ביום י"ד.
כבודה של ארץ ישראל מתבטא ביום ט"ו, בתאריך זה באה לידי ביטוי הנהגת "חומה", הנהגתה של ארץ ישראל.
קביעת פורים ביום ט"ו באדר על פי הכרכים המוקפים מימות יהושע בן נון, מבטאת את ציפייתם של חכמים לגאולה "כחומה", ביד רמה. ציפיה זו נובעת מאמונה כי ארץ ישראל תשוב להיבנות בערים רבות, וקדושתה תשוב להתגלות בישיבת בני ישראל בתוכה. אמונה זו, היא שמבטיחה כי לא ישארו בני ישראל "עבדי אחשורוש", ויפעלו כדי להיגאל ולשוב לארץ ישראל.
"המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן נון, לא יוכלו להשאר עבדי אחשורוש" - חכמים, שבעת חורבנה של ארץ ישראל זכרו את בניינה בעבר, תיקנו לקרוא את המגילה בכרכים המוקפים מימות יהושע בן נון. תקנה זו לא רק על שם העבר היא באה, אלא היא מבטאת את האמונה לעתיד - לבנין ארץ ישראל מחדש ולשגשוגו, ועל כן מובטח לנו שלא לעד נישאר "עבדי אחשורוש".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








