ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
חז"ל והראשונים התייגעו להסביר את פשר עונשם הקשה, ביום כה שמח ומשמעותי בתולדות האומה - יום השכנת השכינה על המשכן וממילא על העם.
ננסה השבוע להסביר את שורש הענין, בכיוון חדש, המבוסס על בדיקת הביטוי "שְׁנֵי בְּנֵי" (ויקרא ט"ז א).
הסבר זה יכול להיות נכון אליבא דכל ההסברים, בביאור חטאם ביום השמיני.
לביטוי "שְׁנֵי בְּנֵי" שתי מקבילות בתורה:
הראשון: "וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי" (בראשית ל"ד כה).
השני: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה: וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ" (שם מ"ב לו-לז).
שני פסוקים אלה קשורים לחטא מכירת יוסף. הראשון נקשר לנושא בידי יעקב אבינו, המחבר את ביקורתו על מעשה שכם, עם ביקורתו על חטא מכירת יוסף. וז"ל:
"שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (שם מ"ט ה-ז וברש"י שם).
אין צורך להסביר את הקשר של הפסוק השני. ראובן שמעון ולוי, אבדו את בכורתם - את הזכות להנהגה.
לפני שנציע את הסברנו, נקשה עוד קושיה אחת וננסה לתרצה.
מה פשר הצעתו התמוהה של ראובן "אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית", על איזה הגיון היא מבוססת? אומנם חז"ל העניקו לראובן את הכינוי "בכור שוטה" (רש"י שם), אף על פי כן אין אנו פטורים מהניסיון להבינה.
התורה קבעה "אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה ... שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם" (שמות כ"ב ג). התורה גם קבעה כי "וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת" (שם כ"א טז). אומנם במקרה זה, אי אפשר להטיל כפל, כי העונש הוא מיתה.
יהודה שמכר את יוסף, גם הציל אותו מידי שמעון ולוי (רש"י) שביקשו להרגו. לכן עונש המוות שלו, הומר בעונש המוות שהוטל על שני בניו, ער ואונן (שחטאו גם בעצמם ונתחייבו מיתה). כיון שכך, חזר הדין למקור והכפל נשאר על כנו.
ראובן שמציע את מות שני בניו, על אי החזרתו של בנימין, מחקה את דין השמים שהוטל על אחיו הצעיר. חז"ל מבקרים אותו, כי ברור שרק הקב"ה יכול לבחור בעונש שכזה ואלו יעקב בוודאי שלא יעשה זאת.
(בהזדמנות אחרת, בלנ"ד, ננסה להסביר מה הייתה ההווא אמינא של ראובן, כי יעקב כן יפעיל עונש שכזה).
שמעון שהיה שותף בכיר בחטא המכירה, בא על עונשו בדרך אחרת. לאחר הירידה הראשונה של האחים למצרים והפגישה הראשונה עם יוסף השליט, השליך יוסף את שמעון לכלא המצרי. בכך כביכול, גזר עליו עונש, של מידה כנגד מידה. וז"ל הכתוב: "וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם" (שם מ"ב כד). כך מפורש ביונתן "וּדְבַר מִלְוַותְהוֹם יַת שִׁמְעוֹן דְיָעַט לְמִקְטְלֵיהּ וְכָפַת יָתֵיהּ קָמֵיהוֹן" (שם ועיינו גם ברש"י). גם אם עשה זאת רק לעיניהם (רש"י), ברור כי כלפי האחים ובני המשפחה האחרים, שמעון הופרד והוגלה מארצו וממשפחתו, כפי שעשה ליוסף.
אם כך, לוי היה היחיד, שעדיין לא שילם על המכירה. זמן הפרעון הגיע עתה. אהרון הכהן מנהיגו הרוחני של השבט כולו, מכפר ביום השכנת השכינה, על חטא העגל (=יוסף) וחטא מכירת יוסף (עיינו בדברינו לפרשת שמיני תשס"ח). הקטגור מקטרג ופורע את החוב, משני בני אהרון שחטאו "וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" (ויקרא י' א).
דווקא בימים אלה, ימי זכרון והודיה,
הבה נתפלל כי גם בעת מחלוקת בין אחים (שהיא לגיטימית ומותרת ואפילו רצויה),
נדע לשמור על אחדות בלי דרישה לאחידות.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
לאן נעלמה האמת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הכל מתחיל בפנים
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
מה המשמעות הנחת תפילין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
