ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רבקה בת יעל
"וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו: בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ:... וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כ"ה יד-יז).
חכמינו בכל הדורות, ניסו להסביר מה פשר איסור אונאה המופיע דווקא כאן.
רש"י מסביר כפשוטו: "על האונאה בא להזהיר, כשתמכור או תקנה קרקע דע כמה שנים יש עד היובל". כיון שהמכירה היא לזמן, חייבים לקחת זאת בחשבון כשמחשבים את ערך הקרקע. הפסוק האחרון בא להוסיף את האיסור על אונאת דברים.
גם אבן עזרא מסכים עם רש"י כי טעם האיזכור כאן בדוקא הוא עניין חישוב שני התבואות, אבל לשיטתו האיסור הכפול בא לכלול גם את הקונה וגם את המוכר.
הרמב"ן מסכים עם רש"י, כי פירושו מסתדר עם המקראות, אבל הוא מעלה לדיון טענה עקרונית. אם הפסוקים עוסקים במכירת קרקעות הרי מקובלנו מרבותינו ואין חולק כי "אין אונאה לקרקעות" (בבא מציעא נו ע"א ועוד רבים). כלומר טענה כי קרקע מסוימת נמכרה יותר או פחות מכדי שוויה, אינה מתקבלת. לכן מציע הרמב"ן, כי הפסוק הראשון עוסק באיסור אונאה של מטלטלין, אחר כך מזהיר הכתוב על היובל ושוב חוזר ואוסר אונאת דברים.
פירוש שני מביא הרמב"ן כי אומנם הקרקעות נתמעטו מדין חזרת המקח אבל איסור אונאה קיים גם בקרקעות (כנראה שגם הספורנו סובר כך).
פירוש שלישי מביא הרמב"ן כי אומנם "אין אונאה לקרקעות" כשמדובר במחיר. אבל אונאה בכמות במידה או במנין יש גם לקרקעות, והמקראות מתפרשים כפשוטם (כך מפרש גם הספורנו). ה"חזקוני" מתרץ את קושית הרמב"ן בדרך פשוטה. כל הדין של "אין אונאה לקרקעות" הוא רק בקרקעות שמכירתן מוחלטת אבל קרקע שחוזרת ביובל, דין מטלטלין לה לענין אונאה.
בטעם הענין הסביר בעל ה"כלי יקר": "וטעמו של דבר, שכל דבר הנמכר אינו בערך אחד בכל הזמנים, כי כפי השתנות הזמנים לפעמים יוקרו או יוזלו. על כן, לעולם אין ערך ידוע לשום דבר הנמכר. לפיכך הקרקע, אף על פי שבאשר היא שם היה מוכרו בזול או ביוקר, מכל מקום לא ימלט שיבוא הזמן שתהיה נמכרת באותו ערך שהוא קונה אותה עכשיו. אבל מטלטלין יש לחוש, שמא באותו זמן לא יהיו בעולם והארץ לעולם עומדת".
בשיפולי גלימותיהם של חכמים, ננסה להציע הסבר נוסף להופעתו של איסור אונאה דווקא כאן.
מצוות השמיטה ומצוות היובל באה למעט מקנינו הפרטי של האדם. בכל שבע שנים מכריז כל יהודי בעל קרקעות, כי הארץ הינה של הקב"ה. לפיכך כל הגדל בשדה הוא הפקר. בשנת היובל מתברר כי אין כלל קנין בקרקע לצמיתות. גם נכסי דלא ניידי הם ניידי וחוזרים אל הבעלים המקוריים. אם אין קנין פרטי ואין בעלות מוחלטת, עלולים בני האדם לחשוב שגם האונאה מותרת, שהרי ב"אמת" אין הקרקע של פלוני, היא שייכת לבורא עולם. לכן דווקא כאן מזהירה תורה: "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו... וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ". יש קנין פרטי ויש בעלות, גם אם הם מוגבלים ויש לזכור תמיד מי הוא "בעל הבית" האמיתי.
אומנם הנסיונות לבטל את הקנין הפרטי בארץ בפרט ובעולם בכלל נכשלו. מאידך גיסא, גם קפיטליזם שאיננו משולב בערכים שמקורם בהבנה, כי הכל שייך לבורא עולם ויש צורך להגן על החלשים מפני בעלי ההון, לא יצלח.
הבה נתפלל כי נזכה לחידוש מצוות השמיטה והיובל מדאורייתא
ונזכה לבנות כאן ב"ארץ ישראל" - ארץ הקודש (HOLY-LAND)
חברה בה האונאה נמצאת מחוץ לתחום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
