הספד לרב מרדכי אליהו זצ"ל | הרב שמעון כהן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
תולדותיהם של צדיקים
הרב מרדכי אליהו

קטגוריה משנית

4207

10 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו זצ"ל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"ויבכו את אהרון שלושים יום כל בית ישראל" (במדבר כ' כט'), דמותו של אהרון היתה כה רבה ועצומה בקרב כל עם ישראל, עד שכל האומה הרגישה את צער וכאב אובדנו ולא פסקו מלבכותו במשך שלושים יום, מה שנתחדש בפטירתו של אהרון היה שהבוכים והדומעים היו אלו "כל בית ישראל ", כל בית ישראל לגווניו, מפלגותיו ודעותיו.
אהרון איש החסד, עמוד האהבה, "לפי שהיה אהרון רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו (רש"י).
כל בית ישראל חש תחושת אובדנות, אובדנות של גדול הדור אבד, צדיק הדור שהלך ,"פסקן של הדור" (הרה"ג יעקב יוסף) שנסתלק , מרן הרשל"צ רבנו האהוב הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.
האם ראוי שהנני הדל אכתוב דבר לזכרו של ענק בענקים?! באמת אי אפשר והקולמוס ממאן לכתוב, אולם חש אני שמתוך הכרת גודל הטובה שהרעיף, חיזק, תמך ועודד במשך עשרות שנים ובפרט ב20 שנים האחרונות שבהם יצאתי בהוראתו ובשליחותו לישוב אבן שמואל ולמוסדות בית מוריה, איני יכול לחשות.
ובהרהורי אני תוהה על מה אכתוב, על איזה דמות מהדמויות הרבים שהיו ברב?!
שמא על ילדותו בבית אביו המקובל האלוקי רבי סלמאן אליהו זצוק"ל, ארי במסתרים, בקי בכל סתרי סתרים, ממשיך תורת גדולי המקובלים, בית הספוג בקדושה וטהרה מיוחדת וכעדות בן דודה של אימי תחי', הרב יעקב סודרי זצ"ל שהיה רב בכפר סבא וחיפה, שבהיותם נערים לומדים בישיבת פורת יוסף, היה הילד מרדכי אליהו בנו של החכם סלמאן אליהו מסתופף ורץ ביניהם כדרך כל הילדים, וניכרים היו ניצני אהבת התורה והזריזות לכל דבר שבקדושה, עד שפתחו ואמרו כל יושבי בית המדרש "זה חכם מרדכי (בן 7!) זה הקטן גדול יהיה, צדיק יהיה, פוסק יהיה", ודברי הלומדים בבית המדרש נחתמו כפסק הלכה שגזרו שזה הקטן גדול ישראל וקודשו יהיה. ואולי זה הבית וזו ברכת וגזירת החכמים גורמים.
ואולי לא על ילדותו נדבר, כי אם על בחרותו כנער העומד לפני נגידים, בגזירת עירין של ראש הישיבה רבי עזרא עטייה זצוק"ל, או "רב רבנן" כפי שהיה מכונה בפיו של רבינו הכ"מ, וכבחיר התלמידים בבית המדרש היה עומד להשיב על כל שאלה וקושיה, וכדברי ראש הישיבה "רב רבנן", הקשו קושיה ושאלו שאלה בכל הש"ס כולו ראשונים ואחרונים , וסברתו של הבחור הרב מרדכי אליהו כאחד הגדולים עד שגדל לתפארת ישראל.
או שמא נכתוב על הרה"ג רבי מרדכי אליהו, צעיר הדיינים בכל הזמנים, שבגיל כח' שמו עינם עליו גדולי החכמים לגדלו ולהושיבו על מידין להיות דן דין אמת לאמיתו, וכפי שהיה רבנו משיח פעמים רבות כשעמד בפני החכמים, עמד האברך אב בחכמה ורך בשנים לפני חכמי האשכנזים "והיו הם שואלים על זה ואני אומר להם כך וכך ומקשה כך וכך ומתרץ כך וכך", עד שהיו משתאים מהחכם הספרדי רך השנים וחכמתו כי רבה.
או שמא נדבר על הרה"ג הצדיק מרדכי אליהו, שבשליחות רבה הראשי של ארץ ישראל הראשון לציון הגאון יצחק ניסים זצ"ל, נשלח בחרדת קודש לטפל בעצמותיו הקדושות של איש האלוקים, בן החבורה הקדושה שעסקה בביאת הגואל וגילוי זמן הקץ, הלא המה הקדושים אשר בארץ גדולי המקובלים בכל הדורות מאז רבינו האר"י הקדוש זכותם תגן עלינו, רבי גדליה חיון ראש ישיבת בית אל, הרש"ש - רבי שלום שרעבי מגלה רזי האר"י וחושף כל צפון בכוונות האר"י והצלע השלישית איש אלוקים שכולו חיד"א - וקיבלו על עצמם האחד יהיה למסור נפשו למען עמו, והשני בתעניות וסיגופים, והשלישי הלא הוא הרב החיד"א יצא לגלות, וכך בא בקבורה החיד"א בעיר מדובה שבאיטליה. ועת שהעתיקו הערלים קברי היהודים הועלה ארונו ועצמותיו הקדושות בשנת תש"ך ורבינו הרי הוא כבן שלושים לכח, כח של תורה, כח של קדושה, כח של טהרה, וכדברי הרב יצחק ניסים שכן הרב מרדכי אליהו בקיא בכל כתבי החיד"א ולו נאה לעסוק בקבורתו, ירד טבל עלה ונסתפג, ועלה למטען המטוס לטפל בעצמותיו הקדושות יחד עם שנים נבחרים מזקני וגדולי הצדיקים, הגה"צ רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל הנקרא בפי כל "בבא חקי" והגה"צ רבי דוד לניאדו זצ"ל, ואיתם עוד אנשים אחדים מצוות האנשים שטיפלו בהטסת הארון. ומה נורא ומה חרדה היתה כשפתחו את פתח הארון ויהי קול גדול עד אשר פחדו, נבהלו ועלפו כל הסובבים ורבינו בתושיה גדולה זועק לחיד"א "כך וכך כתבת בספריך ובכל דרכיך עשיתי", וחדלו הקולות. - ושוב חזר על עצמו כמראה וקול הראשון ושוב רבינו בזעקה ותפילה - עד אשר ציוה לכל העצמות שהיו מפוזרות להסתדר מאליהן, "ותקרבו העצמות עצם אל עצמו", ויהי לפלא - ונודע שער בת רבים - גדולת קדושתו וטהרתו של רבינו שאך בן 30 ומבין כל צדיקי וגדולי הדור זכה להטפל לאיש האלוקים החיד"א.
או שמא נכתוב על ההערכה וההערצה שהעריצוהו גדולי וחכמי הדור כבבא סאלי והרב משאש מחכמי מרוקו, רבי צדקה חוצין ורבי סלמן חוגי עבודי יחד עם הרב יהודה וסלמן מוצפי הבבליים, רבי עזרא עטייה ורבי עובדיה הדיא מחאלב, החזו"א והרבנים שפירא ושאולי האשכנזים, ר' שלמה זלמן אוירבך וחכם מנצור בן שמעון מגידולי ירושלים, חכם יהודה צדקה הלא הוא דודו וחכם בן ציון אבא שאול ראשי הישיבה, הרב מרדכי שרעבי וחכם מרדכי עטייה יחד עם חכם יצחק כדורי המקובלים על כל הדעות, ועוד רבים וגדולים מכל העדות ודעות, כולם העריצוהו ונתנו מקומו בכותל המזרח של עולם התורה. הערצה על גודל שקידתו ועמקותו, הערצה על כח סברתו, הערצה על עומק בינתו, הערצה על פיקחותו שידע בכל עת ובכל מצב כדת מה לעשות.
או שמא נכתוב על הדיין המצויין במשך עשרות שנים יושב על מידין ודן דין אמת לאמיתו, ובפקחותו יותר עושה שלום מכותב גיטין, שאף שתורת משה שגורה על לשונו בפסיקתו החדה והפסקנית כפי שכל שואל בכל התורה היה עולה משאול הספקות והתהיות, לבהירות ושמחה שאין לך שמחה כהתרת הספקות, ופקחותו שידע בכל דין ועניין קשה ומסובך למצוא פתרון הן בהלכה והן באורחות חיים. ויחד עם תורת משה אחז מעשה אהרון וכפי שכותב רע"ב מברטנורא (אבות א',יב') "הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום - פירשו באבות דרבי נתן, כיצד היה אהרן אוהב שלום, כשהיה רואה שני בני אדם מתקוטטים היה הולך לכל אחד מהם שלא מדעת חברו ואומר לו, ראה חברך איך הוא מתחרט ומכה את עצמו על שחטא לך והוא אמר לי שאבא אליך שתמחול לו, ומתוך כך כשהיו פוגעים זה בזה היו מנשקים זה את זה. וכיצד היה מקרב את הבריות לתורה, כשהיה יודע באדם שעבר עבירה היה מתחבר עמו ומראה לו פנים צהובות, והיה אותו אדם מתבייש ואומר אילו היה יודע צדיק זה מעשיי הרעים כמה היה מתרחק ממני, ומתוך כך היה חוזר למוטב. הוא שהנביא מעיד עליו (מלאכי ב') בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון", ועושה שלום בין איש לאשתו.
ואולי על תורת הנסתר תלמידם של גדולי המקובלים, אבל מי יודע מה רבה חוכמתו וכוונתו במסתרים.
או שמא נכתוב על רב הקהילה בבית כנסת הקטן "מעשה ניסים" בפינת הרצל רחוב בן דור, ובית הכנסת "מדרש משה" שע"י מכון מאיר עת שחזינו את הדרשן חורז ומטעים לבעלי בתים דברי אגדה והלכה כתורת ומתורת גאון עוזנו רבנו הבן איש חי זצוק"ל, איש רב פעלים, ומוסיף הוא אהבת תורה ויראת שמים, בענוה גדולה מקשיב לכל שואל מבעלי הבתים, כאילו שאלו והקשו קושיית בעלי התוספות. וכלם היה עונה בדרך העולה מבית הכנסת לביתו כאילו היה מסובב בגדולי הדורות, ובחן ובסבר פנים יפות עם בת צחוק משמח אלוקים ואנשים.
או שמא נדבר על הגאון הצדיק והדרשן הרב הראשי לישראל מרן הראשון לציון הוא הנבחר להמשיך שושלת רבת שנים של גדולי החכמים הספרדים, הראשונים לציון. ( והוא חכם מיוחד שאף רבים מהאשכנזים רואים בו את רבם הנערץ משל היה אדמו"ר לעדת חסידיו.) וכעת בשבתו על כסאו הרם יחד עם הכהן הגדול מאחיו הגאון רבנו אברהם שפירא זצוק"ל הרב הראשי וראש ישיבת מרכז הרב, גידלו ורוממו לגאון ותפארה את מוסד הרבנות הראשית עד שכל באי עולם ידעו שמציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, בעמידתם האיתנה לכבודה של תורה וארץ ישראל. ורבינו שקיים כבר בעצמו "יורו משפטיך ליעקב", תורה של שאלות לכל אדם בארבעת חלקי שו"ע , באורח חיים, באיסור והיתר, באבן העזר וחושן משפט, כעת הוא פוסק הדור ופוסק בכל הלכות ציבור ומדינה, עומד בתקיפות נגד מלכים ורוזנים ולא בוש, ובקידוש ה' בהיותו עומד מול ידה המושטת של "הוד מלכותה" מלכת אנגליה, וידה נשארת תלויה ועומדת, וגם כשכל המדינה רעשה וגעשה מהתקרית הדיפלומטית החמורה, רבינו לא הניד עפעף עד שקיבל את מכתב התנצלותה שפגעה בכללי הטקס שלרב יהודי לא תושיט את ידה. וכך גם בכל עת וזמן שהעם וראשי האומה צריכים להתחזק בעד עמנו וערי אלוקינו עומד רבינו מחזק ותומך לבל תיפול רוחם.
או שמא נכתוב לא על תורתו אלא על מידותיו הנעלות.
כמידת זריזותו ועינו הטובה לכל דבר שבקדושה ומצוה, אשרי עין ראתה את רבינו אופה מצות, ונזהר על כל פירור ואפילו קודם הפסח לבל יתערב ח"ו, או שמא גרגיר קמח שבלתי נראה לא נילוש בתוך הבצק, ורבינו מתבונן בכל מצה ומצה לראות האם ח"ו גרגיר אחד שלא נילוש כהלכה.
ומה נדבר על חיבתו ועינו הטובה אשר היה שם על ארבעת המינים, כאילו היה נוגע במרגליות ואבנים טובות, ומתבונן ורואה שאין בו מתום פצע וחבורה לא מראה שחור ולא חסר ולא שינוי צורה. ואיזה חיבה לאותיות הקודש הנכתבות בקדושה, בספרי תורה, תפילין ומזוזות ולהורות על איזה אות כתובה כהלכה בכתיבה תמה, או שמא חסרה איבר, ורבינו בקיא הוא בכל סוגי הכתיבה אם בבלי או תימני, ב"י ואר"י וכתיבה ואלי"ש כמנהג השבים מארצות צפון אפריקה.
ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, אם דם טוהר או דם נידה. ועוסק בשפיר ושיליא כדוד המלך - מתעדן הוא לפני כל שואל ושואלת ויודע כמה הרגשות וחרדות הן במראה והן בשואל - והכל עושה בשפה ברורה ובנעימה קדושה, ופעמים אף יורה מסוד ה' אל יראיו.
ואם נרצה נכביר ונכתוב בכל מצוה ומצוה מתרי"ג מצוות עד אשר הדיו יכלה והיריעה לא תכיל.
או שמא נכתוב על טהרה - טהרת החיים והמתים. לטהר אישה ויולדת לבעלה בשמחה. ולהבדיל לטהר בדמעות אשר אינם בין החיים. איך כל חכמי וגדולי ירושלים היו מתאווים שידיו הטהורות של רבינו תעסוק בטהרתם, וכולם בודאי נאספים יחד להקביל פניו בעולם של אמת, גדולי וצדיקי הדור כחיד"א, רבי שאול שרבני , רבי בן ציון אבא שאול, רבה של ירושלים הרב משאש ורב הכותל הרב יהודה גץ ועוד רבים וגדולים כולם זכר צדיקים וקדושים לברכה, בהם התעסק רבנו זצ"ל בקדושה וטהרה.
מה נאמר ומה נדבר על עמוד התפילה אשר אבד ,שליחם הקבוע של הציבור לעמוד בתפילה, תפילה של הורים כואבים, נער ונערה המבקשים זיווג הגון, תפילה למקשה ללדת וציריה מכאיבים, תפילה לחולה ולמי שנפל למשכב, ואלה השוכבים על ערש דווי, תפילה למבקשים פרנסה טובה ותפילה לבנים צדיקים, ותפילה על לימוד התורה ותפילה על כל דבר ועניין, ורבים רבים נושעו בנוראות תפילותיו. ורבינו עומד בתפילה על היחידים ולמעלה בקודש תפילת צרתם של רבים, כמה פעמים קרא לעצרת וכנס הציבור להתפלל על שפך חללי בת עמי ביד אויב אכזרי, או ח"ו בעת שרוחות רעות מנשבות ומחשבת אוון של מנהיגים חסרי אמונה, הפושטים ידם על חבלי ארץ קדושה, והרב עומד וזועק ומריע לבטל הגזירה , בתפילות נוסח הרש"ש והחיד"א והר"י פתיא ואף תפילות שכתב וחיבר הוא עצמו בעת צרה.
ואיזו קדושה היתה בכל הנהגותיו- קדושה בכל המובנים - קדושה של קדושים תהיו - פרושים תהיו, קדושת המאכלים הנכנסים לפיו של רבינו, וכמה פעמים נתקיים בו שאין הקב"ה מביא תקלה ומכשלה ע"י צדיקים וצדיקים עצמם מכל שכן. וקדושת היוצא מהפה - כמה זהירות והקפדה יתירה הקפיד על עצמו, כל מה שלא ידע להקפיד על אחרים הוסיף על עצמו הקפדה על הקפדה שלא יצא דבר איסור מפיו. איך כל מה שנחשב אצל אחרים חומרה ומנהג חסידות אצל רבינו היה מעיקר הדין.
ולמעלה בקודש מידה שאין דומה לה - מידת הענווה - הי חסיד הי עניו תלמידו של הלל,כיצד הטה אוזן לכל חלכאים ונדכאים, ממש היו בעיניו בניו של מלך, שכן יהודים הם בני מלכים, בניו של אברהם אבינו ע"ה. והוא רבנו עומד מקשיב לנערים וסבים תומך ומעודד, כאילו עומדים בפניו גדולי הדור, מעשים רבים המלמדים על גודל ענוותנותו, כל הבריות גדולים וקטנים, רבנים ובעלי בתים, אנשי מעלה ופשוטי הקהל, אשר כולם יחד מציינים במיוחד מעלת ענוותנותו.
ומשהו בנימה אישית בזמן שהיה צריך בננו היקר אליהו שיחי' לעבור ניתוח ראש מסובך, שמנו פעמינו מבית החולים איכילוב ת"א לירושלים, לראות פני השכינה ולראות את פני רבינו זצ"ל ולקבל ברכה, רבינו שפתח את דלתו לפנינו בסבר פנים יפות הכניסנו הוא עצמו לחדרו והיה כמשיח שעה ארוכה עם בננו שיחיה, כאילו היה חברו משכבר הימים ומספר מימי ילדותו ועד סבתו, ואנו ההורים עומדים ומתבוננים בפליאה כיצד עומד גדול הדור שכל שעה בלימוד ותפילה של צדיק עליהם נאמר "טוב לי יום בחצריך מאלף בחרתי", והוא יושב ומשוחח ומספר סיפורים של ילדות וסיפורי רבנות עם ידידו נער בן 15 (!), מעודד ותומך ומסלק כל דאגה. ועת יצאנו מחדרו ואני בקול ענות חלושה שואל ומבקש "הרופאים אומרים שהניתוח מסוכן ואפשר גם לתוצאות חמורות", והוא בפסיקתו הידועה אומר:"ישלח דברו וירפאם!" ללא כל ספק. ואני עוד מקשה אבל.. והוא עונה "הם יעשו עבודתם - ואנחנו נעשה עבודתנו". כך יצאנו שאנחנו יודעים באמונה שאם הרב עושה עבודתו - עבודה שהיא תפילה, וכידוע שאין תפילת צדיק חוזרת ריקם וצדיק גוזר והקב"ה מקיים. ותהילה לאל, על כל הטובה אשר גמלנו, וב"ה הבן חזר לאיתנו ונתקיימו בו דברי רבינו הכ"מ: "ישלח דברו וירפאם".
ואולי ראוי לכתוב מידת ערבותו לכלל ישראל ולקיחת אחריותו לרומם קרן ישראל, כמה תבע מאיתנו ללמד תורה ברשות הרבים, לעסוק בחינוך ילדי ישראל, לעבור מבית כנסת לבית כנסת ולדרוש וללמד תורה ואמונה בהלכה ובאגדה, לא לוותר על שום תלמיד, להיזהר בבני עניים ועמי ארצות שמהם תצא תורה, כמה פעל ודחף את הקמתם של הגרעינים התורניים בכל רחבי הארץ, וכל סיפור על ילד ומשפחה שהתחזקו בתורה ויראת שמים גרם לו לשמחה ונחת רוח.
ומה עם תפילותיו ומעשיו אשר פעל לרומם קרן משיח צדקנו, כמה נלחם על ישועת כלל ישראל וציפייתו הגדולה שתוושע יהודה וירושלים, ישועת עולמים, ויסוריו האחרונים ומסירת נפשו למען טובת כלל ישראל, צדיק הדור המגן על דורו כדברי החסיד במסילת ישרים (פי"ט).
או שמא נכתוב על כח מנהיגותו המאחד את כל כלל עם ישראל, כיצד ראו בו הספרדים רבם המובהק ואף האשכנזים היו בטוחים שכל פסיקותיו והנהגותיו מבית מדרשם של רבותינו חכמי אשכנז. כיצד עמדו בתור חובשי הכיפות השונות, כיפות סרוגות של ציבור הציונות הדתית, יחד עם כיפות שחורות מבד ומקטיפה של ליטאים וחסידים, כיפות סרוגות בחוט עבה המכסות את כל הראש כמנהג המכונים "הגבעונים" וכיפות סרוגות בחוט לבן עבה של חסידים שונים, ואפילו רבים מאלו שכיפת שמים לראשם. גם בעלי מגבעות דיינים ובעלי כובעים של קסקט של בעלי בתים, קנאים וממלכתיים. כולם רבבות אלפי בית ישראל הרגישו שהוא אביהם והוא רבם, רבן ואביהן של ישראל.
"והנה האלוקים מצא את עוון עבדיך" אם ח"ו לא נדע על מה וכמה ואיך נכתוב ואם ח"ו נכתוב הספד שלא כהלכה. ואני בער לא אדע מה אעשה אם לא אצליח לכתוב על כל דמותו ואם אכתוב אולי אגרע - ועל כן עמד קנה אבל לא נדמו הרהורי הלב.
רק זאת נאמר יתומים היינו ואין אב ומי יתן לנו נחמה , מי יעוץ לנו עצה וידי מי תחזקנו תושיה. על כל אלה עיני בוכיה.
ויחד עם בכייתנו ודמעותינו אנו מלאי אמונה שמיתת צדיקים מכפרת, ומצמיחה כוחות רעננים של גדולי אמונה, הנושאים על ליבם את חובת מילוי החלל הגדול שנוצר, ומחייבת כל אחד מנאמני דרכו של רבנו זצ"ל להוסיף חילים לתורה תעודה ואמונה, ולהמשיך תורתו כולנו יחד ביתר שאת וביתר עוז באחריות למען כלל ישראל וארץ ישראל לתשועת עולמים.

הרב מרדכי אליהו

הרב שמעון כהן

ראש מוסדות בית מוריה באר שבע

וירא
"והאלקים ניסה את אברהם"
ניסיון העקידה - אב לכל הניסיונות
חשוון תשע"ה
בשלח
הלל ביום העצמאות
שבט תשפ"ו
כי תצא
כיצד מענישים?
אלול תשע"ח
שיעורים בספר שופטים
נשארו מעמי כנען לנסות בם את ישראל
פרק ב
איר תשפ

הרב מרדכי אליהו

2 דק'
הרב מרדכי אליהו
אפיית מצות בבית הראשל"צ הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ערב פסח תשס"ט
1:07
הרב מרדכי אליהו
בניו של הרב מספרים על הנהגותיו של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
שידור חוזר מהמשדר המיוחד לזכרו של הרב אליהו זצוק"ל
רבנים שונים | כ"ד סיון תשע"ו
38 דק'
שלח לך
תלמידיו של כלב בן יפונה
הרב חיים בן שושן | כ' סיון תשפ"ד
16 דק'
הרב מרדכי אליהו
חיי אליהו
סרט זכרון למו"ר הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | כ"ד תמוז תש"ע

הרב מרדכי אליהו

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב אליעזר מלמד
הרב ש. יוסף וייצן
הרב אליהו ברין
הרב מרדכי הוכמן
הרב שבתי סבתו
הרב הלל גפן
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב בני אלון

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו