ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בספר הבעל-שם-טוב על התורה ישנה אריכות גדולה בפרשת נח בענייני התפילה. הקדוש ברוך הוא מצווה את נח לעשות תיבה. "בא אתה וכל ביתך אל התיבה" 1 . בחסידות מפרשים מילים לא רק כפשוטם. הפירוש של המילה "תיבה" הוא גם מילה. הכוונה היא שכשאדם מוציא מילה מפיו הוא צריך להוציא אותה בשלמות, שהתיבה תהיה מושלמת. "צֹהר תעשה לתיבה" 2 , יש להאיר את אותיות התפילה שתהיינה זורחות. "תחתיים שניים ושלישיים תעשהָ" 3 - יש להעלות את התיבה ממדרגה למדרגה, וככל שאדם מתבונן יותר במלים ובתוכן העמוק שהוא מוציא מפיו, המילים אכן מאירות ומקבלות תוכן נשמתי פנימי.
"בא אתה וכל ביתך אל התיבה" פירושו - תיכנס אל תוך התפילה ותשקע בה, כפי שאומרים חז"ל שהפסוק "לעבדו בכל-לבבכם ובכל-נפשכם" 4 מדבר על התפילה 5 . יש לעבוד את ה' עם כל הכוחות. פעם ביום-הכיפורים ראה הבעל-שם-טוב שיש קטרוג גדול על ישראל דווקא על אנשים שומרי תורה ומצוות, שהולכים לבית הכנסת להתפלל, אלא שהם נטרדים בדברים אחרים ועל כן מאחרים לתפילה ולא מתייחסים אליה בכבוד. אבל הבעל-שם-טוב תמיד מלמד זכות על ישראל, אז הוא פנה לריבונו של עולם ואמר - נכון שיכול להיות שאדם יתעסק בכל מיני עיסוקים וזה יגרום לו לאיחור, אבל אם אחרי התפילה יבואו אליו ויגידו לו - "תמכור את התפילה שלך, אנחנו רוצים לקנות את הזכויות שנוצרו מהתפילה שלך", אף אחד לא יסכים. זה יקר מכל. זאת אומרת שיש יחס אל התפילה.
הבעל-שם-טוב למד שכך באמת היא הנהגתו של הקדוש ברוך הוא, מהפסוק "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" 6 . כלומר, אתה עושה חסד שאתה משלם לאיש לפי איך שהוא מחשיב את המעשה אחרי שהוא עשה אותו ולא לפי התנהגותו לפני המעשה. לפני כן לפעמים קצת מזלזלים, אבל אחרי כן לא מוותרים עליו. כנראה שהבעל-שם-טוב התכוון לרמוז לתלמידיו בדרך עדינה שצריכים להתכונן גם לפני התפילה, שאם לא כן התפילה נראית בהתאם.
איך מתקשרים לעולם
בהמשך לדברי הבעל-שם-טוב, מופיע בספר "אור המאיר", שכתב אחד מהתלמידים המובהקים של המגיד ממעזריטש, שאדם צריך להתפלל מתוך תחושה של התקשרות אל כל העולם כולו, ומתוך ההתקשרות הזו לבוא אל התפילה. באופן פשוט, הכוונה היא שאדם בא מתוך כל הבריאה כולה ופונה אל הבורא שהוא מעל הכל. זו פגישה מיוחדת במינה, פגישה של אחד מהנבראים עם בורא העולמות. המתפלל כביכול מייצג את כל הבריאה ביחס אל מי שהוא מעל הכל.
מה הכוונה בכך שהאדם צריך להיות מקושר עם כל המציאות כולה? שיתבונן בכל גדולת ה', שהקדוש ברוך הוא ברא את כל הבריות, וכל בריה ובריה היא פלאי פלאים, גם בריות קטנות וגם בריות גדולות. רק הקדוש ברוך הוא יכול לברוא את הנבראים. מתוך ההתרשמות הזו מכל הבריות של הקדוש ברוך הוא בעולמו, מתוך ההתלהבות של ראיית הגדולה האלוקית, צריך האדם לפנות אל ריבונו של עולם. ואז הוא מרומם את המציאות, שהיא זו שגרמה לו להתרוממות הזו, ואם כן היא המציאות מקושרת עם ההתרוממות הזו וממילא נמשך גם אליה שפע אלוקי. ועל כך אמר הקדוש ברוך הוא לנח "ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל" 7 ,כלומר מכל המציאות תיקח לתיבה ומתוך כך יימשך השפע אל הכל. כניסתו של נח אל התיבה היא כניסה לתפילה, לתיבות התפילה, להתרוממות העליונה ביותר.
על הפסוק בסוף קהלת - "סוף דבר הכל נשמע, את האלקים יְרָא ואת מצוותיו שְׁמור כי זה כל האדם" 8 , דרשו חכמים במסכת שבת 9 - "לא נברא כל העולם כולו אלא לצוות לזה". רש"י מפרש מלשון צוותא. כלומר, כל מה שיש בעולם נברא כדי לשמש את המטרה הזו, שאדם לא יהיה לבד ומתוך כך יוכל לחיות ולהוציא מהכוח אל הפועל את המגמה שיהיה ירא אלקים. בעל "אור-המאיר" מדייק עוד - מכל דבר בעולם אתה שומע ציווי להיות ירא אלקים. כשאתה רואה את הנבראים, כשאתה רואה מה שהקדוש ברוך הוא עשה בעולם ועומד ומתפעל מהגדולה האלוקית, הרי זה מביא אותך לידי יראת שמים. כלומר, הבריאה הזו מצווה אותך שתהיה ירא שמים. מה אומרת לי הבריאה הזו? היא אומרת לי שיש ריבונו של עולם הגדול, הבורא, המנהיג, שהכל תלוי בו, וזה כמובן מביא את האדם ליראה. זה מה שכתוב "ויעש נח, ככל אשר ציוה אותו אלקים כן עשה" 10 , היינו שהוא למד מכל הבריאה איך לנהוג.
"וירבו המים וישאו את-התיבה ותרם מעל הארץ" 11 . אנחנו כבר יודעים שהתיבה זו התפילה. אז הפירוש הוא שהתיבה מתרוממת על ידי המים, על ידי התורה, על ידי המחשבות וההתכוננות קודם התפילה. התיבה מתרוממת מעל הארץ, מעל הארציות-הגשמיות. כל אלה רמזים לדרך עבודת התפילה.
נפילות של צדיקים
כתוב שנח נכנס אל התיבה מפני מי המבול, כביכול המים דוחפים אותו להיכנס לתיבה, ועל כך מביא רש"י 12 מדברי חכמים שנח היה "מקטני אמנה" 13 , שלא רצה להיכנס לתיבה. איך זה מסתדר? הרי התורה העידה עליו שהיה "איש צדיק, תמים היה בדורותיו" 14 . מסביר זאת ר' לוי יצחק מבארדיטשוב בספרו "קדושת לוי". איך יכול להיות שלצדיקים יש לפעמים נפילות? כיון שצדיקים עוסקים בקירוב רחוקים לאמונה, לאהבת ה', לאהבת התורה והמצוות, וכשצדיק נפגש עם אנשים רחוקים ופועל לקירובם זה יכול גם לגרום לו השפעות לא טובות. שואלים אותו שאלות ומספרים מה עשו, ולפעמים השאלות הם בתחומים מלאים בתאוות גשמיות שמגרים את היצר ויכולים לגרום להרהורים. מוסיף ר' לוי יצחק שזהו פירוש המשנה "חומר בקדש מבתרומה". הפירוש הפשוט הוא שיש חומרא בקודש, שבו צריך לטבול כל כלי בפני עצמו, ואילו בתרומה אפשר לטבול כלי בתוך כלי. אבל יש עוד "פשט". איך יכול להיות "חומר בקודש", חומריות בתוך קודש? איך באה החומריות לצדיק? זה בא "מבתרומה", מכיון שהצדיק עוסק בהרמת רחוקים ונפגש עם כל מיני קלקולים. כך נהיה "חומר בקדש". בתרומה אפשר להטביל כלי בתוך כלי. כלומר, אם אדם נמשך לאיזה דבר בעולם הרי ריבונו של עולם ברא את הדבר הזה והנחמדות שיש באותו דבר היא מריבונו של עולם. אם כן, אדם צריך לעשות קל-וחומר ולומר - אם את הנקודה הנחמדה הזו שנמשכת ממקור עליון אני אוהב ונמשך אליה, הרי ריבונו של עולם כולו נחמד, שהוא כולל את כל הנחמדות והיופי המושך שיש בכל דבר בעולם. אם כן אני צריך להימשך אל הקדוש ברוך הוא בכל כוחותי. אז כשנמצאים במצב של "תרומה", במצב שמרימים, אז הכלי הוא בתוך כלי, אוהבים את הרחוקים והרי בתוכם כביכול נמצא ה', שהוא מקור הכל. לעומת זאת, כשנמצאים במדרגת הקודש מיד רואים בכל כלי שהכל הוא מאת ה'. הלימוד מכך הוא שבעצם מכל דבר בעולם אדם צריך להתעורר לאהבת ה', ליראת ה' או לשניהם יחד, שכן כל המציאות כולה מדברת הופעה אלוקית.
^ 1. בראשית ז', א
^ 2. שם ו', טז
^ 3. שם
^ 4. דברים י"א, יג
^ 5. תענית דף ב ע"א
^ 6. תהלים ס"ב, יג
^ 7. בראשית ו', כא
^ 8. קהלת י"ב, יג
^ 9. דף ל ע"ב
^ 10. בראשית ו', כב
^ 11. שם ז', יז
^ 12. בראשית ז', ז
^ 13. בראשית רבה ל"ב, ו
^ 14. בראשית ו', ט
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
