ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
אני נפגש עם בחורה, והקשר בינינו הולך ומתהדק, כנראה לקראת נישואין. יש לי בעיה, מפני שאחד מהורי חולה (במחלה לא תורשתית) אבל ההורים אסרו עלי לספר זאת לבחורה, מחשש שזה יפגע בשידוך. אני מרגיש כאילו אני מרמה אותה. אם כיום אינני מגלה לה, מה יהיה אם נתחתן? לי ברור שבעל צריך להיות גלוי לגמרי כלפי אשתו. אך אם אגלה אולי יש בכך עבירה על כיבוד הורים?
תשובה:
אפתח דווקא במסקנה: ברור שאין עליך חובה לפעול לפי הדרכת ההורים. אם לבך אומר לך, שלפי מצב העניינים בינך לבין הבחורה, הגיע הזמן לפתוח את נושא מחלתו של ההורה, ודאי שהנך חופשי לנהוג כך.
אפרט את תשובתי: יפה ציינת בשאלתך שהחולי אינו גנטי – תורשתי. אם היה תורשתי, החובה לספר זאת לבחורה היא ודאית. רק במפגשים הראשונים אין הכרח לחשוף פרטים על מחלה תורשתית. אך בהמשך, כאשר יש צפי שהקשר ימשיך ויגיע לידי קשר של קיימא, ודאי חובה לחשוף את העניין הגנטי. שמא תאמר: אולי זה יפיל את כל השידוך? התשובה היא, שאם הבחורה תחשוש מאותה בעיה גנטית, זה עצמו סימן מובהק שאין היא המיועדת לך. כאשר תפגוש את הבחורה שתהיה אשתך לעתיד, ודאי לא יהיה אכפת לה מבעיה זו. זכורני כאשר ליויתי קשר כזה, והבחור שיתף את הבחורה בבעיה הגנטית המסוימת שלו, היא השיבה: ראה, כל שידוך בעצם אינני יודעת הכל על הבחור. לעומת זאת, אני יודעת בדיוק מה יש לך, לא תהיינה הפתעות ואין לי מניעה להתחתן. תשובה כזו מבהירה שזה הזיווג הנכון של שניהם.
אולם, כפי שכתבת, במשפחתך החולי אינו גנטי, לכן ניצב סימן השאלה, האם לספר לבחורה או לא, והאם יש בכך שאלה מצד מצוות כיבוד הורים. ודאי שהתורה מצווה עלינו לכבד וגם לירוא מפני ההורים, "כבד את אביך ואת אמך", ו"איש אימו ואביו תיראו". אולם, כל זאת במה שנוגע רק להורים, כפי שההלכה יודעת לפרוט לפרטים, בשו"ע יו"ד סימן ר"מ. אם ידיעה על מחלתו של הורה היתה מוגדרת כלשון הרע, ודאי שצריך את הסכמת ההורים לשתף את הבחורה. אולם, מאחר ואין בזה כל לשון הרע, אין זכות לאדם, וגם לא להורים, לחייב אדם אחר ולאסור עליו לחשוף את הדבר. ובודאי במקרה שלך, שההורים חפצים בטובתך, והם אסרו עליך לגלות, כדי שהשידוך לא יתפרק. אם לפי הרגשתך דוקא החשיפה תביא להידוק הקשר, ליתר פתיחות וגילוי נאמנות שלך כלפיה, הרי זה לתועלת לקשר, לכן אין מניעה עליך, והנך רשאי לספר. כמובן, הפעל שיקול דעת שלך, לחשוב כיצד היא תגיב, ובאיזה אופן כדאי לך לספר לה, האם לספר זאת כבדרך אגב, או להודיע לה בדרמטיות, בחשיבות, בכובד ראש, כידיעה בעלת משקל כבד.
ועוד הערה קצרה, על מה שכתבת, שבעל צריך להיות גלוי לגמרי כלפי אשתו: ודאי שכך פני הדברים, ככלל. אולם, יש יוצאים מן הכלל. אשה זקוקה לבעל חזק, משענת, שהיא יכולה לסמוך עליו. לכל אחד מאיתנו יש חולשות. "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אם בעל ישתף את אשתו בחולשותיו, תאוותיו, נפילותיו וכד' הוא עלול לאבד את מעמדו בעיניה, ולמוטט את המערך המשפחתי. אם יש לאדם חולשות, ישתף בהן את רבותיו או את חבריו, ויקבל מהם עצה כיצד להתגבר. אסור שאשתו של אדם תהפוך למטפלת שלו, (כמו גם לבעל להיות "מטפל" של אשתו). קשר נישואין הוא קשר של מנהיגות והובלה של המשפחה, וזוהי חובתו של הבעל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
