ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
אני נפגש עם בחורה, והקשר בינינו הולך ומתהדק, כנראה לקראת נישואין. יש לי בעיה, מפני שאחד מהורי חולה (במחלה לא תורשתית) אבל ההורים אסרו עלי לספר זאת לבחורה, מחשש שזה יפגע בשידוך. אני מרגיש כאילו אני מרמה אותה. אם כיום אינני מגלה לה, מה יהיה אם נתחתן? לי ברור שבעל צריך להיות גלוי לגמרי כלפי אשתו. אך אם אגלה אולי יש בכך עבירה על כיבוד הורים?
תשובה:
אפתח דווקא במסקנה: ברור שאין עליך חובה לפעול לפי הדרכת ההורים. אם לבך אומר לך, שלפי מצב העניינים בינך לבין הבחורה, הגיע הזמן לפתוח את נושא מחלתו של ההורה, ודאי שהנך חופשי לנהוג כך.
אפרט את תשובתי: יפה ציינת בשאלתך שהחולי אינו גנטי – תורשתי. אם היה תורשתי, החובה לספר זאת לבחורה היא ודאית. רק במפגשים הראשונים אין הכרח לחשוף פרטים על מחלה תורשתית. אך בהמשך, כאשר יש צפי שהקשר ימשיך ויגיע לידי קשר של קיימא, ודאי חובה לחשוף את העניין הגנטי. שמא תאמר: אולי זה יפיל את כל השידוך? התשובה היא, שאם הבחורה תחשוש מאותה בעיה גנטית, זה עצמו סימן מובהק שאין היא המיועדת לך. כאשר תפגוש את הבחורה שתהיה אשתך לעתיד, ודאי לא יהיה אכפת לה מבעיה זו. זכורני כאשר ליויתי קשר כזה, והבחור שיתף את הבחורה בבעיה הגנטית המסוימת שלו, היא השיבה: ראה, כל שידוך בעצם אינני יודעת הכל על הבחור. לעומת זאת, אני יודעת בדיוק מה יש לך, לא תהיינה הפתעות ואין לי מניעה להתחתן. תשובה כזו מבהירה שזה הזיווג הנכון של שניהם.
אולם, כפי שכתבת, במשפחתך החולי אינו גנטי, לכן ניצב סימן השאלה, האם לספר לבחורה או לא, והאם יש בכך שאלה מצד מצוות כיבוד הורים. ודאי שהתורה מצווה עלינו לכבד וגם לירוא מפני ההורים, "כבד את אביך ואת אמך", ו"איש אימו ואביו תיראו". אולם, כל זאת במה שנוגע רק להורים, כפי שההלכה יודעת לפרוט לפרטים, בשו"ע יו"ד סימן ר"מ. אם ידיעה על מחלתו של הורה היתה מוגדרת כלשון הרע, ודאי שצריך את הסכמת ההורים לשתף את הבחורה. אולם, מאחר ואין בזה כל לשון הרע, אין זכות לאדם, וגם לא להורים, לחייב אדם אחר ולאסור עליו לחשוף את הדבר. ובודאי במקרה שלך, שההורים חפצים בטובתך, והם אסרו עליך לגלות, כדי שהשידוך לא יתפרק. אם לפי הרגשתך דוקא החשיפה תביא להידוק הקשר, ליתר פתיחות וגילוי נאמנות שלך כלפיה, הרי זה לתועלת לקשר, לכן אין מניעה עליך, והנך רשאי לספר. כמובן, הפעל שיקול דעת שלך, לחשוב כיצד היא תגיב, ובאיזה אופן כדאי לך לספר לה, האם לספר זאת כבדרך אגב, או להודיע לה בדרמטיות, בחשיבות, בכובד ראש, כידיעה בעלת משקל כבד.
ועוד הערה קצרה, על מה שכתבת, שבעל צריך להיות גלוי לגמרי כלפי אשתו: ודאי שכך פני הדברים, ככלל. אולם, יש יוצאים מן הכלל. אשה זקוקה לבעל חזק, משענת, שהיא יכולה לסמוך עליו. לכל אחד מאיתנו יש חולשות. "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אם בעל ישתף את אשתו בחולשותיו, תאוותיו, נפילותיו וכד' הוא עלול לאבד את מעמדו בעיניה, ולמוטט את המערך המשפחתי. אם יש לאדם חולשות, ישתף בהן את רבותיו או את חבריו, ויקבל מהם עצה כיצד להתגבר. אסור שאשתו של אדם תהפוך למטפלת שלו, (כמו גם לבעל להיות "מטפל" של אשתו). קשר נישואין הוא קשר של מנהיגות והובלה של המשפחה, וזוהי חובתו של הבעל.

אנחנו קודש למענך

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איך עושים קידוש?

איך ניתן לברור מרק בשבת?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

קשה עליי פרידתכם

איך ללמוד גמרא?

ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י

בדיקת פירות ט''ו בשבט

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

"בזאת התורה" - איזו תורה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















