ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
קשוט עצמך תחילה
הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א, ראש מכללת 'אורות ישראל'
הפילוסוף היהודי-גרמני הרמן כהן טען כלפי מרטין בובר, בהתנגדותו להצטרף לתנועה הציונית: "האם באמת היהודים מבקשים להיות סתם מאושרים כמו כולם? האם בשביל להקים עוד אלבניה קטנה ולאומנית במזרח התיכון סבלנו את הסבל הגדול של ההיסטוריה היהודית? האם נמיר את השליחות הגדולה שנטל על עצמו העם היהודי להיות אור מוסרי ורוחני לגויים, בשעשועי דגלים ומצעדים?".
אנחנו בבתי מדרשינו לא כך שנינו, ועם זאת העניין מורכב. מחד-גיסא רואה משה לנכון לבאר את התורה לעם-ישראל בשבעים לשון, ואף מצווה את העם להניח תרגום כזה גלוי לכל העמים, בשבעים לשון, עם כניסתם לארץ ישראל. לימים יאמר רבן שמעון בן גמליאל ש"אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית. בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להיתרגם כל צורכה אלא יוונית". בשל כך, משתרגם "עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע, קילסו אותו ואמרו עליו: יפיפית מבני אדם". בתמצית: הפצת תורה בגלובוס כולו.
מאידך גיסא חז"ל מבטאים כאב גדול על תרגום התורה יוונית. הם מסבירים שבשל כך חשך העולם ג' ימים ומגיעים בהשוואת אירוע זה עד לחטא העגל. בעקבות זאת אנחנו אומרים בסליחות לעשרה בטבת: "אזכרה מצוק אשר קראני... מלך יון אנסני לכתוב דת יונית". והרי לכל ברור: ללא תרגום אין הפצה תורה אוניברסאלית!
מורכבות דומה אנחנו מוצאים בשאלת היחס ללמידת השפה היוונית – האנגלית של תקופתם, הכלי המרכזי להפצת מסרים אוניברסאליים: מחד גיסא מתעד רבן שמעון גמליאל את בית אביו: "אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית", וכך "אמר רבי, בארץ ישראל לשון סורסי למה? אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית". מאידך גיסא, בדוחק התירו זאת רק למי שכבר שנה מלוא פרקו ורק "בשעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה", ולמעשה אף הטילו על כך "ארור".
פשר העניין מוסבר לאור ההבחנה המדורגת בין אבותינו, אברהם יצחק ויעקב. חז"ל הגדירו את דרכו של אברהם כ"הר", את נתיבו של יצחק דימו ל"שדה" ואת מדיניותו של יעקב ראו כ"בית". אב המון גויים היה אברהם, אוהלו היה פתוח לארבע רוחות השמיים, הוא מגייר את הגברים ושרה את הנשים – אך מה נשאר מזה? כמעט כלום. יצחק צמצם עצמו וכבר לא היה "הר" אלא "שדה", לא הרחיק לכת, אך עדיין נתן מענה תורני לכל שבא אליו, ובכל זאת גם הוא כמעט ולא ראה פירות בעולמו. עד שבא יעקב והבין שאת ההתחלה צריך לעשות בבית פנימה. האוניברסאליות עוד בוא תבוא אך תחילה יש להתרכז בפרטיקולאריות. ללא "חממה" תחילה, לא תצא "בשורה". הוא שלימים יאמר ישעיהו: "בית יעקב אשר פדה את אברהם". כנראה רק כך ניתן להגיע ל"בך חותמין – מגן אברהם". מתוך ההתבצרות הפנימית (מדיניות יעקב) ניתן להשפיע חוצה (מדיניות אברהם).
אמור מעתה: אמת, מקורות רבים מאוד – מן התנ"ך ועד הוגי העת החדשה, וכל שבתווך – מביעים לא רק זכות אלא מחויבות להפצת אורם של תורה ואמונה ומצוות. "והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך"; "ואתנך לברית עם לאור גוים"; "ציווה משה רבנו מפי הגבורה, לכוף את כל באי העולם לקבל כל מצוות שנצטווה נוח" - השאלה היא: מתי!
"קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" לימדונו רבותינו וראויים דבריהם גם לנדון דידן. ספק אם נכון וניתן להגיע להשפעה ראויה ואפקטיבית על אומות העולם ללא הכשרה עצמית ראויה ומיטבית של עם ישראל עצמו תחילה. כך לימדנו מרן הרב זצ"ל שלפי שעה "עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבוא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות".
לא בכדי דייקו אם כן בלשונם נביאי ישראל, ישעיהו ומיכה, כי "באחרית הימים", או-אז בע"ה "נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים... מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלם" – בעגלא ובזמן קריב.
דרך האינטרנט!
הרב ד"ר אליהו זייני, ראש ישיבת ההסדר בחיפה
בעומק הרצון להשפיע על העמים נעוץ ללא ספק ניצוץ אור תורה היונק מברכת ה': "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", אבל יחד עם זה מסתתר מאחוריו אותו רעל שהוליד את המינות לדורותיה, ותמוה איך אחרי אלפיים שנות סבל וניסיון מילוט מפגיעות העמים, יש המחפשים עתה, מאחורי מסווה של מטלה אלוהית מפוקפקת, דרך להתחבר עם אותם תליינים.
בעת קריאת פרשת 'ויחי' יש גם לשאול האם כבר שכחנו את המסר מפרשת 'ויגש', בה יוסף הצדיק החותר לאותה השפעה מבורכת על העמים שעם ישראל מסוגל להביא, 'נשבר' ופורץ בבכי בפני יהודה ה'לאומני המתבודד'. לומר לנו כדברי הראי"ה קוק זצ"ל, ששיטתו אינה יכולה לעמוד בפני הביקורת הישראלית הצרופה? ואכן עתה, נשמע את האבא מתפלא למראה שני נכדים בלבוש נסיכי מצרים: 'מה אלה לך?!'.
אותה חנוכת קודש שרק עתה הדלקנו בפתח ביתנו, אכן מופנית כלפי רשות הרבים של האומות, כשאין סכנה מצד העמים, אך נשארת בפתח דווקא, תוך פחות מעשרה טפחים, קרי ברשות שליטתו של האדם מקרוב, ואין מצוות הדלקתה בכיכר העמים כדרכה של הנצרות לדורותיה. אותו נביא שבעמים, שרצה לקלל, מצא עצמו מברך "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" הוא זה שנכסף "תמות נפשי מות ישירם ותהי אחריתי כמוהו". זאת אומרת, חש היטב שהתבודדותו של עם זה אינה יכולה למנוע בעדו מלהביא את העמים כולם להכיר בתפקידו הכלל עולמי, ואין צורך להיות כאפרים "בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה" כדי למלא תפקידנו.
די לנו בדאגה שעמנו יהיה מה שהוא צריך להיות על אדמתו, וממנה תצא אורה, בפרט בעולם בו גבולות הקשר הבין אנושי נמחקו כליל ולנצח, הודות לאינטרנט שנעשה גשר המחבר עולמות לטוב ואף לרע יותר מכל ניסיון השפעה פעילית ילדותית נוסח נזירי הנצרות, וסתם מאמר בפתח שער אתרי האינטרנט שלנו מאיר כל רשות הרבים של העמים יותר מהרבה חנוכיות.
ה'רומאים' המודרניים (ארה"ב) בנו גשרי תקשורת אלקטרונית לגבות מיסים, אבל דרכם יזרמו למעשה כל תיאורי התנהגותנו, בתנאי שנהיה נאמנים לעצמנו בקודש. ואז ברשות יחידו של עולם, נוכל למלא כלים עניים ברוחניות שברשות הרבים, בתוכן של קודש.
הבניין האמיתי של ישראל שולל מכל וכל פעולה מיסיונרית יזומה בעמים , וכל הרוצה בזו נופל בדיוק באותה טעות נוראה מלפני אלפיים שנה. כבר בנאום פתיחת האוניברסיטה העברית הבהיר הרואה הגדול הרב קוק שבבחירה בין שני המהלכים שישנם לישראל, שה"אחד פנימי כולו קודש, כולו משמש להעמקת רוחו, ולאור תורתו בקרבו פנימה" והשני משמש "שביל להוצאה והכנסה, להוציא מושגים וערכים של היהדות מתוך רשות היחיד שלנו אל רשות הרבים של העולם הכללי, שהרי בשביל כך הננו עומדים לאור עמים", יש מקום לפחד, משום שרוב חסידי המהלך השני נטמעו בין העמים, ונשטפו "בשטף הגלים של זרמי המון הים של חיל גויים אשר באו אלינו", על אחת כמה וכמה היוצאים לקראת חוץ ממש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













