ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
קשוט עצמך תחילה
הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א, ראש מכללת 'אורות ישראל'
הפילוסוף היהודי-גרמני הרמן כהן טען כלפי מרטין בובר, בהתנגדותו להצטרף לתנועה הציונית: "האם באמת היהודים מבקשים להיות סתם מאושרים כמו כולם? האם בשביל להקים עוד אלבניה קטנה ולאומנית במזרח התיכון סבלנו את הסבל הגדול של ההיסטוריה היהודית? האם נמיר את השליחות הגדולה שנטל על עצמו העם היהודי להיות אור מוסרי ורוחני לגויים, בשעשועי דגלים ומצעדים?".
אנחנו בבתי מדרשינו לא כך שנינו, ועם זאת העניין מורכב. מחד-גיסא רואה משה לנכון לבאר את התורה לעם-ישראל בשבעים לשון, ואף מצווה את העם להניח תרגום כזה גלוי לכל העמים, בשבעים לשון, עם כניסתם לארץ ישראל. לימים יאמר רבן שמעון בן גמליאל ש"אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית. בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להיתרגם כל צורכה אלא יוונית". בשל כך, משתרגם "עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע, קילסו אותו ואמרו עליו: יפיפית מבני אדם". בתמצית: הפצת תורה בגלובוס כולו.
מאידך גיסא חז"ל מבטאים כאב גדול על תרגום התורה יוונית. הם מסבירים שבשל כך חשך העולם ג' ימים ומגיעים בהשוואת אירוע זה עד לחטא העגל. בעקבות זאת אנחנו אומרים בסליחות לעשרה בטבת: "אזכרה מצוק אשר קראני... מלך יון אנסני לכתוב דת יונית". והרי לכל ברור: ללא תרגום אין הפצה תורה אוניברסאלית!
מורכבות דומה אנחנו מוצאים בשאלת היחס ללמידת השפה היוונית – האנגלית של תקופתם, הכלי המרכזי להפצת מסרים אוניברסאליים: מחד גיסא מתעד רבן שמעון גמליאל את בית אביו: "אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית", וכך "אמר רבי, בארץ ישראל לשון סורסי למה? אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית". מאידך גיסא, בדוחק התירו זאת רק למי שכבר שנה מלוא פרקו ורק "בשעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה", ולמעשה אף הטילו על כך "ארור".
פשר העניין מוסבר לאור ההבחנה המדורגת בין אבותינו, אברהם יצחק ויעקב. חז"ל הגדירו את דרכו של אברהם כ"הר", את נתיבו של יצחק דימו ל"שדה" ואת מדיניותו של יעקב ראו כ"בית". אב המון גויים היה אברהם, אוהלו היה פתוח לארבע רוחות השמיים, הוא מגייר את הגברים ושרה את הנשים – אך מה נשאר מזה? כמעט כלום. יצחק צמצם עצמו וכבר לא היה "הר" אלא "שדה", לא הרחיק לכת, אך עדיין נתן מענה תורני לכל שבא אליו, ובכל זאת גם הוא כמעט ולא ראה פירות בעולמו. עד שבא יעקב והבין שאת ההתחלה צריך לעשות בבית פנימה. האוניברסאליות עוד בוא תבוא אך תחילה יש להתרכז בפרטיקולאריות. ללא "חממה" תחילה, לא תצא "בשורה". הוא שלימים יאמר ישעיהו: "בית יעקב אשר פדה את אברהם". כנראה רק כך ניתן להגיע ל"בך חותמין – מגן אברהם". מתוך ההתבצרות הפנימית (מדיניות יעקב) ניתן להשפיע חוצה (מדיניות אברהם).
אמור מעתה: אמת, מקורות רבים מאוד – מן התנ"ך ועד הוגי העת החדשה, וכל שבתווך – מביעים לא רק זכות אלא מחויבות להפצת אורם של תורה ואמונה ומצוות. "והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך"; "ואתנך לברית עם לאור גוים"; "ציווה משה רבנו מפי הגבורה, לכוף את כל באי העולם לקבל כל מצוות שנצטווה נוח" - השאלה היא: מתי!
"קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" לימדונו רבותינו וראויים דבריהם גם לנדון דידן. ספק אם נכון וניתן להגיע להשפעה ראויה ואפקטיבית על אומות העולם ללא הכשרה עצמית ראויה ומיטבית של עם ישראל עצמו תחילה. כך לימדנו מרן הרב זצ"ל שלפי שעה "עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבוא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות".
לא בכדי דייקו אם כן בלשונם נביאי ישראל, ישעיהו ומיכה, כי "באחרית הימים", או-אז בע"ה "נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים... מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלם" – בעגלא ובזמן קריב.
דרך האינטרנט!
הרב ד"ר אליהו זייני, ראש ישיבת ההסדר בחיפה
בעומק הרצון להשפיע על העמים נעוץ ללא ספק ניצוץ אור תורה היונק מברכת ה': "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", אבל יחד עם זה מסתתר מאחוריו אותו רעל שהוליד את המינות לדורותיה, ותמוה איך אחרי אלפיים שנות סבל וניסיון מילוט מפגיעות העמים, יש המחפשים עתה, מאחורי מסווה של מטלה אלוהית מפוקפקת, דרך להתחבר עם אותם תליינים.
בעת קריאת פרשת 'ויחי' יש גם לשאול האם כבר שכחנו את המסר מפרשת 'ויגש', בה יוסף הצדיק החותר לאותה השפעה מבורכת על העמים שעם ישראל מסוגל להביא, 'נשבר' ופורץ בבכי בפני יהודה ה'לאומני המתבודד'. לומר לנו כדברי הראי"ה קוק זצ"ל, ששיטתו אינה יכולה לעמוד בפני הביקורת הישראלית הצרופה? ואכן עתה, נשמע את האבא מתפלא למראה שני נכדים בלבוש נסיכי מצרים: 'מה אלה לך?!'.
אותה חנוכת קודש שרק עתה הדלקנו בפתח ביתנו, אכן מופנית כלפי רשות הרבים של האומות, כשאין סכנה מצד העמים, אך נשארת בפתח דווקא, תוך פחות מעשרה טפחים, קרי ברשות שליטתו של האדם מקרוב, ואין מצוות הדלקתה בכיכר העמים כדרכה של הנצרות לדורותיה. אותו נביא שבעמים, שרצה לקלל, מצא עצמו מברך "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" הוא זה שנכסף "תמות נפשי מות ישירם ותהי אחריתי כמוהו". זאת אומרת, חש היטב שהתבודדותו של עם זה אינה יכולה למנוע בעדו מלהביא את העמים כולם להכיר בתפקידו הכלל עולמי, ואין צורך להיות כאפרים "בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה" כדי למלא תפקידנו.
די לנו בדאגה שעמנו יהיה מה שהוא צריך להיות על אדמתו, וממנה תצא אורה, בפרט בעולם בו גבולות הקשר הבין אנושי נמחקו כליל ולנצח, הודות לאינטרנט שנעשה גשר המחבר עולמות לטוב ואף לרע יותר מכל ניסיון השפעה פעילית ילדותית נוסח נזירי הנצרות, וסתם מאמר בפתח שער אתרי האינטרנט שלנו מאיר כל רשות הרבים של העמים יותר מהרבה חנוכיות.
ה'רומאים' המודרניים (ארה"ב) בנו גשרי תקשורת אלקטרונית לגבות מיסים, אבל דרכם יזרמו למעשה כל תיאורי התנהגותנו, בתנאי שנהיה נאמנים לעצמנו בקודש. ואז ברשות יחידו של עולם, נוכל למלא כלים עניים ברוחניות שברשות הרבים, בתוכן של קודש.
הבניין האמיתי של ישראל שולל מכל וכל פעולה מיסיונרית יזומה בעמים , וכל הרוצה בזו נופל בדיוק באותה טעות נוראה מלפני אלפיים שנה. כבר בנאום פתיחת האוניברסיטה העברית הבהיר הרואה הגדול הרב קוק שבבחירה בין שני המהלכים שישנם לישראל, שה"אחד פנימי כולו קודש, כולו משמש להעמקת רוחו, ולאור תורתו בקרבו פנימה" והשני משמש "שביל להוצאה והכנסה, להוציא מושגים וערכים של היהדות מתוך רשות היחיד שלנו אל רשות הרבים של העולם הכללי, שהרי בשביל כך הננו עומדים לאור עמים", יש מקום לפחד, משום שרוב חסידי המהלך השני נטמעו בין העמים, ונשטפו "בשטף הגלים של זרמי המון הים של חיל גויים אשר באו אלינו", על אחת כמה וכמה היוצאים לקראת חוץ ממש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
