ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
גרמניה היא האומה והמדינה שהמיתה על עמנו את השואה, שהיתה הופעת הרוע והרצח השיטתי, המכוון, הגדול והרחב ביותר בהיסטוריה המודרנית. לא ניתן לתלות שטניות זאת רק ב-"גרמניה הנאצית". לצערנו, כמעט ולא היתה גרמניה אחרת, והרבו לעסוק בכך חוקרים ממדעי ההתנהגות, הסוציולוגיה ואף ההיסטוריונים. ייתכן ובמציאות ובזמן אחר, חלקם היה כעמון, מואב ואף עמלק. אך מהמציאות ומהכרת החברה העולמית נגזרה העובדה שגרמניה אינה מחוץ לגדר הקהילה העולמית, וממילא גם אנו לא יכולים להמשיך לאורך זמן לנהוג אחרת. עם זאת, מצווים אנו לזכור ולהזכיר - אולם השאלה היא את מה?
במהלך השנים טרחו אנשי רוח, מדינאים וראשי המדינה, להזכיר את מחויבות גרמניה לביטחון המדינה כנגזרת ממעשי הרצח וההשמדה בהם נקטה. אנו פנימה אימצנו את עצם חובת הזיכרון ההיסטורי (מבלי ללבן ולהגדיר את מה יש לזכור - אך לזאת לא נתייחס הפעם). נשיא המדינה בנאום שנשא לפני מספר חודשים בבונדסטאג (הפרלמנט) הגרמני, נתפס אף הוא לזיכרון ואחריות הרצח. אך האם זו אכן המחויבות וזוהי ההשלכה - הזיכרון, הביטחון ו"לעולם לא עוד"?
מה שהתפרץ באומה הגרמנית בשואה הוא המסר הברור שאומה תרבותית, מתקדמת, נאורה, אומה של ג'טה וניטש'ה, של סופרים, יוצרים ואנשי רוח הינה אומה של מוסריות וערכים ברבריים. בגרמניה השתקפה המציאות של גויי העולם כולו, המוסר והערכים האנושיים שאומות שונות נוקטות בו - הוא צבוע וצובע ומסתיר מציאות שונה לחלוטין החבויה בתוכו. ואילו העם היהודי הנרדף, המושמד, הנלחם על שרידותו הפרטית והלאומית מתגלה בכוחות מוסר, נפש ורוח שאין להם אח ורע. מתגלה לעולם מהו והיכן הם ערכי האמת והמוסר העליון.
מה שאנו צריכים לחזור ולהזכיר בראש ובראשונה לגרמניה, ולשאר העמים אף הם, זו העליונות הרוחנית-מוסרית-ערכית המוחלטת שממנה שאב ושואב העם היהודי את התנהלותו ודרכו. לא המחויבות לביטחון ישראל היא התובנה והאחריות המתבקשים מגרמניה ושאר האומות אף הן.
אין אנו מדגישים את מוסריותנו וערכנו כגאווה גרידא, אלא כצורך למסקנה ברורה. ראוי שגרמניה והעמים ידעו את מקומם ולפני שבאים הם בהטפות מוסר וערכים לעמנו באצטלה של צדק והגינות, של תרבות וקידמה, ישבו "שבעה נקיים" ובלשון מהוססת יאמרו את דברם.
כבר נוכחנו לדעת איזה מוסר הוביל לרצח עם, נוכחנו איזו תרבות היתה ברברית ביותר, נוכחנו וחשנו איך הנרדף וה"נטחן עד דק" אף בעת השחרור ולאחריו שקל ומנה עם מי לבוא חשבון.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.












