ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מרים הינה אחת הדמויות המרכזיות בפרשיית יציאת מצרים בכלל וסיפור קריעת ים סוף בפרט. נביאה זו שרה עם נשות ישראל את שירת הים והעלתה אותן תוך שימוש בתופים ובמחולות, לרמות רוחניות גבוהות.
דבורה הנביאה - הדמות המרכזית בהפטרה, משוררת שהעניקה לעם ישראל את אחת השירות הנשגבות בתולדותיו. יחד עמה פועלות ומופיעות יעל אשת חבר הקיני (שהפעם לא נעסוק בפעלה) ואם סיסרא נעדרת השם.
בית המשפט דן בפרשיה מהיבט אחד בלבד, האם הנשיא ניצל את סמכותו ומעמדו כדי לכפות על הכפופות לו לתת לו שירותי אישות למיניהם?
בעקבות התרבות המערבית ששמה את האדם הפרטי במרכז, בית המשפט התעלם לחלוטין משאלת ההתנהגות המוסרית הנדרשת מבני זוג והנאמנות ההדדית שעליה אמור להיות מבוסס התא המשפחתי. חשיבותו של התא המשפחתי וקדושתו, נעלמו כליל לצערנו מהשיח הציבורי של מדינת ישראל בתקופה האחרונה. יש לזעוק על כך.
בית המשפט כן דן בשאלה המוסרית האחרת והיא האם לאישה יש זכויות אנוש כמו לגבר ואין להתייחס אליה ואל גופה כחפצים שמותר לגברים ובעיקר לבעלי מעמד לנצלם.
הכרזתו היא הכרזתנו - אין לחזור בשום פנים ואופן אל דרכם של "בני האלהים" (בראשית ו' ב-ד). התורה, הנביאים והחכמים העבירו לנו מסרים חשובים בפרשתנו ובהפטרתה בתחום זה.
מרים היא מנהיגה, היא יוזמת, היא יועצת וגם מוכיחה את אביה שפרש מאשתו. היא נחשבת כאחת מבין שלשה שזכו, בסייעתא דשמיא, להוציא את בני ישראל ממצרים:
"כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם". (מיכה ו' ד).
מול פרעה המשעבד והמנצל, הלוקח כלי משחית כדי להרוג ולענות, מתייצבת מרים המאמינה, הלוקחת בנות חורין ותופים ויחד הן שרות ורוקדות עמה את דברי הנבואה.
השוואה זו מודגשת בפסוקים הבאים:
"...וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ: וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ" (י"ד ו-ז)
בהשוואה לכתוב:
"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת" (ט"ו כ).
דבורה הנביאה, היא גם מנהיגה=שופטת. "דַּבָּר" בעברית משמעו מנהיג, כמאמר חז"ל: "דַּבָּר אחד לַדּוֹר" (סנהדרין ח ע"א).
דבורה היא גם משוררת ומכל הבחינות הללו היא ממשיכת דרכה של מרים.
מול דמותה הרוחנית והאידיאלית של דבורה, מופיעה בשירה אמו של סיסרא. לפי דעתה של אם סיסרא, חכמותיה, שָׂרותיה וחברותיה, אישה היא קניינו של הגבר הלוחם – המנצח ויש לה שני תפקידים בלבד: האחד - מכשיר להולדת צאצאים (רחם), עבדים שישועבדו. והשני - לשמש כלי מקושט בבגדי צבעונין, למימוש תאוותיו.
כמובן שלאישה אין מה לומר בשני התחומים. לכן, ניתן לחלק את השבויות בין החיילים, כמו החפצים האחרים הכלולים בשלל. כמובן שלדעתן, לבעלי הדרגות הגבוהות / בעלי השררה יש זכות קדימה. כמפורש בפסוק הבא:
"הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל".
(שופטים ה' ל)
אין צורך להכביר במילים, התהום עמוקה בין הדמויות והתרבויות.
הבה נתפלל כי החברה הישראלית תאמץ את ערכי קדושת המשפחה
ותכבד את נשות ישראל כיאות וכראוי.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להתכונן לחגים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
סוד המנורה וסוד החנוכיה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
סוד ההתחדשות של יצחק
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
