ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
יש לנו נטייה לשפוט את הצדיקות רק במונחים של מסורת, פולחן ושמירת מצוות, ויש בזה מן האמת כמובן, אך אין זאת האמת כולה. נשים יהודיות, אז וגם עכשיו, היו מקור יומיומי להשראה ולתקווה לגברים שבגלל הריאליזם הנוקשה שלהם נכנעו לפסימיות ולייאוש.
עמרם, אבי משה, סירב לחיות עם יוכבד אשתו אחרי שיצא הצו של פרעה להשליך כל זכר יהודי שנולד למי היאור שורץ התנינים. עמרם התייאש כביכול מכל עתיד יהודי, על אף שהיה, לפי התלמוד, האדם הצדיק ביותר בדורו, נקי מכל חטא. בתו מרים שכנעה אותו לנהוג אחרת, ומהפיוס שלו עם יוכבד נולד משה, מושיעם של ישראל. המדרש מספר לנו שציפוי הנחושת של הכיור וכנו שעמדו במשכן הגיע מהמראות שנשות ישראל השתמשו בהן כדי לפתות את בעליהן כדי להוליד את הדור הבא גם כשהכול נראה אבוד והגאולה משעבוד מצרים נראתה בלתי אפשרית.
המעשים האלה של נשות ישראל זיכו אותן בתואר "צדקניות". נראה שבעיני שמים הצדיקות באה בצורות רבות ומגוונות. הבאת ילדים לעולם בתקופה ובתנאים של סכנה לקיום היהודי היא אולי הסוג הנעלה ביותר של הצדיקות.
הבאת ילדים לעולם היא הצהרה של תקווה ושל אמונה בעתיד היהודי. אפילו בימינו כל ילד יהודי שנולד בישראל או בגולה הוא בעצם הכרזה של תקווה ואמונה ברווחתו העתידית של העם שלנו בפרט ושל העולם בכלל. ילדים הם גם הכרזה שאדם אינו חי רק למען עצמו. ילדים ומשפחה הם המקור הראשוני לרעיון חוסר האנוכיות ולמושג האחריות כלפי הזולת. הורים מטפלים בילדיהם ומגדלים אותם, והילדים מטפלים בהוריהם בשלב מאוחר יותר בחיים. במשפחה ובילדים מתחילים גם להתקיים דברי רבי עקיבא שאמר "'ואהבת לרעך כמוך' - זה כלל גדול בתורה". ותמיד היו אלה נשים צדקניות בעם ישראל - הרעיות, האמהות והבנות שלנו - שייצגו בהתנהגותן את הרמה הנעלה ביותר של אמות המידה המוסריות.
בעולם הקר, האפל והאכזרי, ולעתים אפילו הרצחני של מצרים, הפגינו נשות ישראל - המיילדות הגדולות שפרה ופועה - התנהגות רחומה ומעלות טובות כשעזרו לילדי ישראל להישאר בחיים. לפיכך, אין פלא שהמסורת היהודית זוקפת לזכותן את החירות והשחרור משעבוד מצרים. התורה מקשרת בין הצו שלה "ובחרת בחיים" לצו האחר שאומר שצריך להציל ילדים ולעזור להם לחיות. בעוד שבעולם החי הורים נוטשים את הצאצאים אחרי פרק זמן מסוים, בתרבות האנושית הילד נשאר ילד של הוריו תמיד, עד סוף חייהם, מפני שהילד מייצג את כל התקוות וההישגים בעולם הזה וגם בנצח.
בחברה שלנו היום נעשו צעדים גדולים לקראת שיפור מעמדן של הנשים. הדרך עוד ארוכה אמנם, אבל אין שום השוואה בין התנאים של החינוך, ההשכלה, העבודה, הניידות וההזדמנויות שיש היום לנשים לעומת מה שהיה להן לפני עשורים ספורים בלבד. זה נכון גם בחברה הדתית של ימינו. רוב הסבתות שלנו ממזרח אירופה אולי לא ידעו קרוא וכתוב, אך בנותיהן ונכדותיהן לומדות תורה ועובדות כרופאות, מרצות ומחנכות. זאת הייתה ברכה גדולה לחיים היהודיים שרק הוסיפה עושר לעולם המחשבה והידע היהודי.
שוב, הצדיקות של הנשים שלנו איננה נמדדת רק בצדקנות פולחנית, גם אם זו חיונית להמשכיות היהודית, אלא בהשפעה העצומה ובחוסן הרוחני שלהן שמעשירים מאוד את החברה שלנו. החל בנשות ישראל במצרים ועד דבורה, חולדה, אסתר, דונה גרציה ביאטריס מנדז, שרה שנירר וכלה באמהות, ברעיות ובבנות שלנו, רוח ישראל ניזונה מן האופטימיות ומן ההקרבה של הנשים האלה. הן אלה שמצדיקות, במידה רבה, את הגאולה והחירות שמחכות לנו באחרית הימים.
כך סיפור יציאת מצרים חוזר על עצמו בדרך הזאת גם בימינו, והלוואי ויהי כן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
