ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
יש לנו נטייה לשפוט את הצדיקות רק במונחים של מסורת, פולחן ושמירת מצוות, ויש בזה מן האמת כמובן, אך אין זאת האמת כולה. נשים יהודיות, אז וגם עכשיו, היו מקור יומיומי להשראה ולתקווה לגברים שבגלל הריאליזם הנוקשה שלהם נכנעו לפסימיות ולייאוש.
עמרם, אבי משה, סירב לחיות עם יוכבד אשתו אחרי שיצא הצו של פרעה להשליך כל זכר יהודי שנולד למי היאור שורץ התנינים. עמרם התייאש כביכול מכל עתיד יהודי, על אף שהיה, לפי התלמוד, האדם הצדיק ביותר בדורו, נקי מכל חטא. בתו מרים שכנעה אותו לנהוג אחרת, ומהפיוס שלו עם יוכבד נולד משה, מושיעם של ישראל. המדרש מספר לנו שציפוי הנחושת של הכיור וכנו שעמדו במשכן הגיע מהמראות שנשות ישראל השתמשו בהן כדי לפתות את בעליהן כדי להוליד את הדור הבא גם כשהכול נראה אבוד והגאולה משעבוד מצרים נראתה בלתי אפשרית.
המעשים האלה של נשות ישראל זיכו אותן בתואר "צדקניות". נראה שבעיני שמים הצדיקות באה בצורות רבות ומגוונות. הבאת ילדים לעולם בתקופה ובתנאים של סכנה לקיום היהודי היא אולי הסוג הנעלה ביותר של הצדיקות.
הבאת ילדים לעולם היא הצהרה של תקווה ושל אמונה בעתיד היהודי. אפילו בימינו כל ילד יהודי שנולד בישראל או בגולה הוא בעצם הכרזה של תקווה ואמונה ברווחתו העתידית של העם שלנו בפרט ושל העולם בכלל. ילדים הם גם הכרזה שאדם אינו חי רק למען עצמו. ילדים ומשפחה הם המקור הראשוני לרעיון חוסר האנוכיות ולמושג האחריות כלפי הזולת. הורים מטפלים בילדיהם ומגדלים אותם, והילדים מטפלים בהוריהם בשלב מאוחר יותר בחיים. במשפחה ובילדים מתחילים גם להתקיים דברי רבי עקיבא שאמר "'ואהבת לרעך כמוך' - זה כלל גדול בתורה". ותמיד היו אלה נשים צדקניות בעם ישראל - הרעיות, האמהות והבנות שלנו - שייצגו בהתנהגותן את הרמה הנעלה ביותר של אמות המידה המוסריות.
בעולם הקר, האפל והאכזרי, ולעתים אפילו הרצחני של מצרים, הפגינו נשות ישראל - המיילדות הגדולות שפרה ופועה - התנהגות רחומה ומעלות טובות כשעזרו לילדי ישראל להישאר בחיים. לפיכך, אין פלא שהמסורת היהודית זוקפת לזכותן את החירות והשחרור משעבוד מצרים. התורה מקשרת בין הצו שלה "ובחרת בחיים" לצו האחר שאומר שצריך להציל ילדים ולעזור להם לחיות. בעוד שבעולם החי הורים נוטשים את הצאצאים אחרי פרק זמן מסוים, בתרבות האנושית הילד נשאר ילד של הוריו תמיד, עד סוף חייהם, מפני שהילד מייצג את כל התקוות וההישגים בעולם הזה וגם בנצח.
בחברה שלנו היום נעשו צעדים גדולים לקראת שיפור מעמדן של הנשים. הדרך עוד ארוכה אמנם, אבל אין שום השוואה בין התנאים של החינוך, ההשכלה, העבודה, הניידות וההזדמנויות שיש היום לנשים לעומת מה שהיה להן לפני עשורים ספורים בלבד. זה נכון גם בחברה הדתית של ימינו. רוב הסבתות שלנו ממזרח אירופה אולי לא ידעו קרוא וכתוב, אך בנותיהן ונכדותיהן לומדות תורה ועובדות כרופאות, מרצות ומחנכות. זאת הייתה ברכה גדולה לחיים היהודיים שרק הוסיפה עושר לעולם המחשבה והידע היהודי.
שוב, הצדיקות של הנשים שלנו איננה נמדדת רק בצדקנות פולחנית, גם אם זו חיונית להמשכיות היהודית, אלא בהשפעה העצומה ובחוסן הרוחני שלהן שמעשירים מאוד את החברה שלנו. החל בנשות ישראל במצרים ועד דבורה, חולדה, אסתר, דונה גרציה ביאטריס מנדז, שרה שנירר וכלה באמהות, ברעיות ובבנות שלנו, רוח ישראל ניזונה מן האופטימיות ומן ההקרבה של הנשים האלה. הן אלה שמצדיקות, במידה רבה, את הגאולה והחירות שמחכות לנו באחרית הימים.
כך סיפור יציאת מצרים חוזר על עצמו בדרך הזאת גם בימינו, והלוואי ויהי כן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















