ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש רביבים

התעצמות מתוך ייסורים

רק כשהגיעו לששים ריבוא הוכשרו ישראל להיות לעם ולקבל את התורה * תחת עול ייסורי השעבוד החזיקו ישראל בדבר החשוב ביותר: אמונת הגאולה * אלמלא הוכשרו ישראל לקבל את התורה עד לתאריך שנקבע לכך, היה העולם חוזר לתוהו ובוהו * דברי הבלע של ארגון 'קולך' על מכתב הרבנים ועל חותמיו מוכיחים שלא ייכון שיתוף פעולה בין הרבנים לבין שליחותיה הנאמנות של הקרן לישראל חדשה * הפרקליטים הזוטרים שנלחמים בפשע ושכרם מועט צריכים להפריד את מאבקם ממאבק הפרקליטים הבכירים שמשתכרים היטב .
מוקדש לעלוי נשמת
אפרת בת נעמי
לחץ להקדשת שיעור זה
ששים ריבוא
תכלית גלות מצרים, כדי שנצא משם ברכוש גדול. והרכוש הוא שנקלוט שם את הניצוץ הקדוש הגנוז בחומריות, שהוא הבסיס לכל הבניין הנפלא שעתיד להיבנות בארץ ישראל.
וזאת הנחמה שמנחם ה' את יעקב אבינו בעת שהוא נאלץ לרדת למצרים אל בנו יוסף: "ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה... אל תירא מרדה מצרימה, כי לגוי גדול אשימך שם. אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה".
ובאר המהר"ל מפראג (גבורות ה' פרק ג) כי כדי שיהיו ישראל ראויים להיות עם היו צריכים להגיע למספר ששים ריבוא, שבלא זה ישראל אינם יכולים לבטא את עצמם בשלמות. ולכן רק לאחר שהגיעו למספר זה הוציא ה' את ישראל ממצרים ונתן להם את התורה.

ייסורים מזככים אנשי אמונה
כשאדם עובר צרות וייסורים, כוחותיו מתמעטים. וכדי לשרוד הוא מתאמץ להתחזק בדברים החשובים לו ביותר, ולכל שאר הדברים שהם עבורו מותרות, לא נותר בו עוד כוח, והם מאבדים את משמעותם וטעמם עבורו. אם היסודות שלו טובים, אזי הצד הטוב שבו מובלט ומזדכך. ואם הדברים החשובים לו הם שוליים וטפלים - הוא הולך ומתנוון בייסוריו. בייסורי ישראל במצרים התברר כי ישראל דבקים באמונה ובחיים, ולכן ככל שעינו אותם כך התחזקו באמונתם שלבסוף ייגאלו ממצרים ויחזרו לארץ, והמשיכו לפרות ולרבות מאוד.

קיום העולם תלוי בקבלת התורה על ידי ישראל
והיה אז מתח עצום בכל העולמות, מפני שכל תכלית בריאת העולם היא כדי שישראל יקבלו את התורה ויתקנו לאורה את העולם. אולם בעת הבריאה עוד לא ניתן היה לתת תורה לעולם, כי בני האדם היו צריכים עדיין לצבור ניסיון של דרך ארץ, כדי שמתוך כך יוכלו ישראל לקבל את התורה. אולם מנגד, בלא תורה אין קיום לעולם. ולכן "התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימים, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" (שבת פח, א). וזהו שנאמר במעשה בראשית "ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי", בה"א הידיעה, לרמוז שאם כשיגיע היום המיוחד, הוא שישי בסיוון שנת אלפיים וארבע מאות וארבעים ושמונה לבריאת העולם, לא יקבלו ישראל את התורה - יחזור העולם לתוהו ובוהו.

יראתה של הארץ
והיתה הארץ יראה מאוד. השאלה שריחפה מעל הכל היתה, האם יספיקו ישראל לקבל את התורה במועד. האם יצליחו לעבור את קו המוות ("דד-ליין") ולהגיע למספר ששים ריבוא, כדי שיהיו ראויים לצאת ממצרים ולקבל את התורה. והכל התנהל באיטיות מפחידה. המון זמן עבר עד שהחלו בני האדם לסגל את היסודות של דרך ארץ, וכך עברו 1948 שנים מבריאת העולם עד שנולד אברהם אבינו. בעקבות עקרותה של שרה אמנו עברו עוד מאה שנים תמימות עד שנולד יצחק אבינו, ובעקבות עקרותה של רבקה אמנו עברו עוד ששים שנה עד שנולד יעקב אבינו. ואף יעקב המתין שנים רבות מאוד, ורק בהגיעו לגיל שמונים וארבע התחתן. וכך, כשנותרו עוד מאתיים ועשר שנים בלבד ליום שנקבע למתן תורה, מנתה משפחת יעקב רק שבעים נפש.

והשטן וכל חילותיו כבר החלו לחוש את שמחת הניצחון, שהנה הסיכוי שישראל יגיעו למספר הנדרש הולך ונמוג. אלא שעדיין נדרשו לעמוד על המשמר, כדי שישראל לא יתחילו פתאום להתרבות בניגוד לדרך הטבע. לשם כך התגברה הסיטרא אחרא בכל כוחה להכביד את עול השעבוד על ישראל, כדי לבולל את ישראל במצרים ולבטלם מפריה ורביה.

והנה דווקא מתוך הייסורים ועבודת הפרך, שערי הברכה נפתחו, "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותימלא הארץ אותם", "וכאשר יענו אותו - כן ירבה וכן יפרוץ". שוב התברר שבסופו של דבר גם השטן ויצר הרע והייסורים מסייעים לגילוי הטוב. ולמועד הספיקו ישראל להגיע לששים ריבוא, ויצאו מצרים וקיבלו את התורה, ונחה הארץ ושקטה.

ומאז ועד עתה מוטלת עלינו העבודה לגלות את התורה במציאות ולתקן בכך את העולם.

ארץ ישראל בפרשה
לא רבים שמים לב שבשלוש פרשיות מתוך הארבע שנצטווינו בהן להניח תפילין, עניינה של ארץ ישראל מופיע. שתי פרשיות מתוכן נאמרו בפרשתנו. בפרשת 'קדש': "והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמורי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבותיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש" (שמות יג, ה). והפרשה השנייה: "והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבותיך ונתנה לך" (שמות יג, יא).

קולך
מספר פעמים פנו אלי נשים, חלקן חשובות ונכבדות, בשאלה מדוע רבנים רבים אינם משתפים פעולה עם ארגון 'קולך' באותן הפעולות שמוסכמות על הכל, כמו מניעת אלימות נגד נשים בחברה הדתית והחרדית. עניתי שספק בעיניי אם הן באמת רוצות שיתוף פעולה. הן כמובן יהיו מוכנות לנצל רבנים לקידום עמדתן, אבל לא תהיה שום הדדיות. נאמנותן נתונה בראש ובראשונה לתרבות הליברלית במערב, וכל אימת שיהיה רב שיציג עמדה שמנוגדת לתפישה הדמוקרטית-שמאלית, הן יצטרפו למקהלת מוקיעיו, שלא כפי שמקובל בין שותפים.

לאחרונה הדברים התבררו מעבר לכל ספק. בעקבות קריאת רבנים רבים שלא להשכיר ולמכור דירות לערבים באזורי מגורים של יהודים, 'קולך' פרסמו תגובה קשה מאוד.

בתוכה נכתב: "'פסק ההלכה' הפשיסטי של חמישים 'רבני ערים ויישובים' - אינו תורה ואינו הלכה אלא חוטא לתורת האמת ומסית נגדה, מרבה בחילול השם ובפגיעה בבני אדם. רבנים המסיתים לפשיזם בשם התורה מחללים את קדושתה... אינם מבטאים את עמדת ההלכה ומסיתים לגזענות בניגוד לחוק במדינת ישראל".

עוד כתבו מכתב ליועץ המשפטי בו דרישה להעמיד את הרבנים "לדין פלילי ומשמעתי". והן מוסיפות: "נקיטת פעולה נגד המפרסמים פרסומים המסיתים לגזענות צריכה להתבצע בדחיפות, בשים לב לעובדה שהקמפיין נגד השכרת דירות לאוכלוסיות שונות מטעמים גזעניים ברחבי הארץ הולך לאחרונה ומתרחב. שתיקה של מערכת אכיפת החוק נוכח התבטאויותיהם של עשרות רבנים עלולה להיחשב כמתן 'תעודת כשרות' להמשך הסתה באמצעות התבטאויות גזעניות קיצוניות ומסוכנות, האסורות לפי חוק. פשיטא כי דרושה התערבות מהירה וברורה של מערכת אכיפת החוק, על שלוחותיה השונות, על מנת להבהיר כי אמירות מבזות, מפלות ומסיתות אינן במסגרת חופש הביטוי הלגיטימי בישראל וכי המפרסם אותן עובר עבירה פלילית, עליה הוא צפוי לעונש..." הן גם פונות אל היועמ"ש בדרישה להזהיר את הרבנים בפומבי כי הם "מפרים את מחויבותם כעובדי ציבור ונוהגים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם היותם רבנים בשירות הציבורי, ולכן הם לא יוכלו להמשיך בתפקידם ויינקטו נגדם הליכים משפטיים ומשמעתיים..." על החתום בשם ארגון 'קולך' - עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג.

דברי בלע
אלו דברים קשים מאוד, שמעוררים חלחלה, עלבון וכעס. לא נעים לצטט ביטויים כאלה. אבל כמדומה שיש תועלת בהבאתם לפני הקוראים. כמובן שרבנים אינם יכולים לשתף פעולה עם מי שקורא להעמיד רבנים לדין על שמילאו את חובתם ואמרו את האמת התורנית לפי מיטב שיקולם.

הכותבות דברי בלע שכאלה מוכיחות כי הן אכן שליחות נאמנות של הקרן לישראל חדשה, ושהן מעוניינות לבולל את היהדות בתוך התרבות המערבית השמאלית. מותר להתווכח ולחלוק, אבל הכותבות דברים שכאלה מוכיחות שבמאבק התרבותי שבין היהדות לתרבות המערבית השמאלית הן בחרו צד, ולא את הצד היהודי.

נשים צדקניות
מתבקש מגוף שמתיימר להעמיד עמדה נשית דתית, שיעלו על נס אימהות שזכו להקים משפחות גדולות. אבל כמי שמייצגות כאן את התרבות המערבית, הן מזלזלות בנשים שבחרו להקים משפחה גדולה, כאילו הבחירה היחידה הראויה לכבוד היא הבחירה בקריירה וההתמודדות על המשרות הבכירות והמכובדות.

כמה רחוק הלכו מאותן נשים צדקניות שבזכותן נגאלנו ממצרים, ובזכותן אנו הולכים ונגאלים היום. הרבה מן הבעיות שיש לנו כיום בארץ ישראל היו נפתרות מאליהן אילו היו נותנים את הכבוד הראוי לאמהוּת.

הפרקליטים
עסקתי לאחרונה בשכר הפרקליטים, וכתבתי שהוא די גבוה, כ-19 אלף ש"ח לחודש ברוטו, ואחר כל המרורות שהפרקליטים מאכילים אותנו, מן הראוי היה להפחית בשכרם. כתבו לי כמה פרקליטים יראי שמים שהסכום שכתבתי מופרך ושכרם ברוטו בסביבות 12 אלף, וכך מרוויחים כל מכריהם. והוסיפו שעיקר עבודתם בביעור הפשע מישראל.

בינתיים קיבלתי את טבלת השכר של כלל הפרקליטים, ממנה עולה שהנתונים שכתבתי היו נכונים. אמנם ישנם פערי שכר גבוהים בין הבכירים, שמהם אנו סובלים בעיקר, לבין הפרקליטים הזוטרים ששלחו אלי תגובות, ומהם יש יראי שמים שעושים עבודה חשובה ומקבלים שכר נמוך יחסית.

ישנם כשמונה מאות פרקליטים. מתוכם כ-310 משתכרים בין 10.000 לחודש ל-13.800. כ-350 משתכרים בין 16.000 לחודש ל-24.000 לחודש. מעט יותר ממאה משתכרים כ-30.000 לחודש, ועוד כ-24 משתכרים כ-44.000 לחודש.

כלומר אלה שמקדמים את עמדות השמאל הקיצוני בפרקליטות, כדוגמת הפרקליטה לשעבר טליה ששון, משתכרים כ-44.000 ש"ח לחודש עבור כל הצרות שהם עושים לנו.

הנה עכשיו ציווה פרקליט המדינה לחקור רבנים שהביעו עמדה שכחמישים אחוז מבני העם תומכים בה. האם על זה ראוי לדרוש העלאת שכר?! על השלטת דיקטטורה?!

ראוי היה שפרקליטים הזוטרים ינתקו את עצמם מהבכירים, וידרשו העלאת שכר לבעלי הדרגות הנמוכות בלבד. אבל הם תלויים בעמיתיהם הבכירים לצורכי קידום, ובינתיים הם עושים למענם את רוב העבודה.

וכן היה ראוי לנציגי הציבור היהודי והלאומי בכנסת, להביע עמדה נגד העלאת שכר הבכירים. אבל אולי הם פוחדים מנקמתם של הפרקליטים שיפתחו נגדם תיק פלילי. כאן המקום לשבח את שר האוצר שלא נכנע מיד לדרישותיהם. כפי הנראה הוא נקי כפיים ולכן אינו פוחד מהם.
עוד בנושא רביבים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל שאלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il