ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ: וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" (ל"ד כט-ל).
ננסה להסביר מה פשר הביטוי "קָרַן עוֹר פָּנָיו" וכיצד היו נראים שני לוחות הברית.
ראשונים ואחרונים מפרשים בהסכמה, כי הוד מיוחד קרן מפניו של משה, לאחר שזכה לקבל את הלוחות בשנייה, בבחינת "חכמת אדם תאיר פניו".
הרשב"ם והאבן עזרא תוקפים במילים חריפות מי שניסה להסביר בכיוון אחר. נצטט מדבריהם: "ישתחקו עצמות חוי הפושע (קראי מתקופת רס"ג), שאמר כי בעבור שלא אכל לחם שבו פני משה יבשות כמו הקרן" "והמדמהו לקרני ראם קרניו אינו אלא שוטה".
ברבים מבתי הכנסת בארץ ובעולם מוצבים לוחות הברית על ארון הקודש. ברובם הגדול החלק העליון מעוגל. עיצוב זה של הלוחות בטעות יסודו. הגמרא במסכת בבא בתרא דנה בשאלת תוכנו של ארון הברית שהיה מוצב בקודש הקודשים.
מה הוכנס לתוך הארון בנוסף ללוחות השניים? כולי עלמא לא פליגי בשאלת מידותיהם של הלוחות. וז"ל הסוגיא: "והלוחות: ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה, מונחות כנגד ארכו של ארון" (דף יד ע"א).
כלומר, אורך הלוחות היה אמה אחת בת ששה טפחים. זו הייתה גם מידת רוחבן.
העובי של כל לוח היה חצי אמה = שלשה טפחים. אם היו מניחים את הלוחות זה על גבי זה הם היו יוצרים קוביה משוכללת של אמה על אמה על אמה.
נעיר ונאיר כי גם קודש הקודשים במשכן היה קוביה משוכללת של עשר אמות בכל מימד, וגם קודש הקודשים במקדש היה קוביה משוכללת של עשרים אמות לכל מימד. [על הקשר בין מתמטיקה, חוקי עולם הטבע וה"מטאטבע" (מטאפיזיקה - דברים שהם מעל לעולם הגשמי) נדון על גבי יריעה קצרה זו, בפעם אחרת].
מה שברור לעניינו הוא, שכל ניסיון לצייר את הלוחות עם ראשים מעוגלים איננו מדויק, בלשון המעטה.
נקודה נוספת, בכל בתי הכנסת מופיעים חמישה דיברות או רמז לחמישה דיברות על כל לוח. זו דעתו של רבי יהודה.
במדרש מובאת דעה נוספת: "עשרת הדברות, כיצד היו עשויין, ה' על לוח זה וה' על לוח זה, כדברי ר' יהודה, ור' נחמיה אומר י' על לוח זה וי' על לוח זה" (שמות רבה, כי תשא, פרשה מז).
כלומר, היה רישום כפול של כל עשרת הדיברות.
לא מצאנו הסבר מדוע הועדפה בצורה גורפת דעתו של רבי יהודה על דעתו של רבי נחמיה. אולי בגלל הקושי להסביר את הצורך בכפילות (בלנ"ד, בתקופה הקרובה נציע פתרון).
בהזדמנות זו, נזמין את הציבור לבקר בבית המדרש בירושלים, להתבשם מאוירת הלימוד המיוחדת וליהנות ממראה ארון הקודש החדש שעליו שני לוחות הברית בעיצובם הנכון, וגם מעמוד החזן ומתיבת הקריאה בתורה, החדשים.
נודה למשפחות גולדמונץ ולוין על תרומתם הנדיבה שאפשרה להדר במצוות "זה אלי ואנווהו", גם בתוספת חשובה זו לבית המדרש.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש











